שני אחים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
"יש לי מה לזכור מחיי, ולך אין אפילו מה לזכור."

שני אחים הוא סיפור מעשייה מאת לב טולסטוי שתורגם ויצא לאור בעברית ב־1961.


  • "שני אחים יצאו לדרך. בצהרים שכבו לנוח ביער. כאשר הקיצו משנתם ראו והנה אבן מונחת לידם ועל האבן כתוב... 'על ההר תראה בית, ובבית הזה תמצא את אושרך'."
  • "לא נאמר בכתובת – איזהו האושר שנמצא בבית ההוא? אולי מחכה לנו שם מין אושר שאין אנו רוצים בו?"
  • "הלך לו האח הצעיר, והאח הגדול נשאר במקומו."
  • "אך הגיע אל ראש ההר – והנה המון יוצא לקראתו. הגישו לו מרכבה, הביאוהו העירה ועשוהו מלך."
  • "אמר האח הגדול: '... אתה אומנם היית מלך, אבל צרות רבות ראית בחייך'."
  • "אמר האח הצעיר: '... יש לי מה לזכור מחיי, ולך אין אפילו מה לזכור'."

ראו גם[עריכה]