לדלג לתוכן

שני אחים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
"יש לי מה לזכור מחיי, ולך אין אפילו מה לזכור."

שני אחים הוא סיפור מעשייה מאת לב טולסטוי שתורגם ויצא לאור בעברית ב־1961.


  • "שני אחים יצאו לדרך. בצהרים שכבו לנוח ביער. כאשר הקיצו משנתם ראו והנה אבן מונחת לידם ועל האבן כתוב... 'על ההר תראה בית, ובבית הזה תמצא את אושרך'."
  • "לא נאמר בכתובת – איזהו האושר שנמצא בבית ההוא? אולי מחכה לנו שם מין אושר שאין אנו רוצים בו?"
  • "הלך לו האח הצעיר, והאח הגדול נשאר במקומו."
  • "אך הגיע אל ראש ההר – והנה המון יוצא לקראתו. הגישו לו מרכבה, הביאוהו העירה ועשוהו מלך."
  • "אמר האח הגדול: '... אתה אומנם היית מלך, אבל צרות רבות ראית בחייך'."
  • "אמר האח הצעיר: '... יש לי מה לזכור מחיי, ולך אין אפילו מה לזכור'."

ראו גם

[עריכה]