שרי צוריאל

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
שרי צוריאל, 2018‏

שרי צוריאל (נולדה ב־24 בדצמבר 1952) היא שחקנית וזמרת ישראלית.


  • "ידעתי מראש שלא באתי לתוכנית כדי להיראות, אלא כדי לעשות את העבודה שלי. החשיפה לא הייתה חסרה לי, כי ראו אותי בתיאטרון ובאותה תקופה גם בתוכנית '3, 4, 5 וחצי' לצד ישראל גוריון, וב'להיט בראש' לצד משה מורד." ~ על השתתפותה בתוכנית "רחוב סומסום"
  • "היו כאן שני גורמים – מצד אחד הקהל, שבחר בנו בקדם־אירוויזיון, ומצד שני הזמרים המתחרים והתקשורת – שקטלו אותנו. 'איזה שיר נוראי', אמרו על 'יבוא יום', והיו שהתלוננו מה פתאום שחקנים הולכים לייצג את המדינה באירוויזיון, אף ששנינו זמרים לא פחות משחקנים. הירידה הזאת עלינו הייתה משהו חדש בשבילי, לאחר שכל מה שעשיתי עד אז התקבל יפה. מה שקרה לא נתן לי ביטחון לקראת האירוויזיון. ככל שהתקרבה הנסיעה, הרגשתי שאנחנו מאבדים את הראש, כאילו היוקרה של המדינה תלויה בנו. ברגע האמת, משהו הסתבך עם המיקרופונים ושמעו יותר את המלווים שלנו. בקיצור, זה לא הלך כמו שקיווינו. האירופאים לא אהבו אותנו, גם לא את השיר."
  • "מיד אחרי התיכון, הוריי סיפרו לי שקראו לי שרה על שם סבתא של אמא. לדבריהם, חברה מהמושב טענה שזה שם מיושן והציעה שאקרא שרי. 'לא היה לנו אומץ', סיפרה לי אמא, והשם שרי נתקע לי בראש. לפני הצבא, כשהייתי כבר ברשות עצמי, החלפתי."
  • "חשבתי שאם אני מסוגלת להיות שחקנית ראשית במקביל בשלוש הצגות, אז בוודאי אני יכולה להיות מזכירה שתהיה פנויה בערבים לבן שלה. הלכתי לקורס מזכירות של משרד העבודה שבו למדתי להפעיל מחשב. כך נקלעתי צ'יק־צ'ק לעבודה במשרד בענף הביטוח. שלוש שנים החזקתי שם מעמד, אבל זה הרס אותי. הייתי חוזרת מדי יום הביתה בבכי. מאדם יצירתי שכל יום בחייו שונה מקודמו, עברתי באחת לשגרה אפורה וסטטית. התברר שאני לא יכולה ולא יודעת לעשות הכול."