שתי השפות של האדם

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שתי השפות של האדם הוא ספר מאת רוית ראופמן המציג את ההיבטים המילולים והחושיים־גופניים בחיי האדם ותפקידם בטיפול הפסיכו־דינמי. הספר יצא לאור ב־2015.


  • "האזנה לדברים הנאמרים במילים תוך ניסיון להתחקות אחר האופן שבו מהדהדות מילים אלו חוויות ראשוניות."
  • "חוויה שמחביאה שפה, שפה שמנכיחה חוויה: מטבעות לשון כמגשרים בין התנסויות גופניות לחוויות מנטליות."
  • "מצבים שבהם יש בכוחה של השפה להדהד מצבים ראשוניים. מחד, היא מתרחקת מהשפה הראשונית הגופנית, ומאידך ביטויים שפתיים מסוימים, שהם אחוזים בגוף, הם דרכה של השפה לדבר את הגוף."
  • "אנשים הם לעיתים זרים לעצמם, מנוכרים לעולמם הפנימי, אבודים וחסרים מצפן שיכוון אותם איך להתוות את הנתיב מתוך הנפש פנימה החוצה אל העולם, ובחזרה."
  • "שפת הנפש, המורכבת למעשה מכמה שפות שונות, שונה מהשפה המילולית המדוברת, אף כי היא מסוגלת לתרגם לעצמה גם מילים ולעיתים אף לשים את עצמה במילים."
  • "שפתו הייחודית של הטקסט הספרותי והאיכויות המאפיינות אותו נותנות ביטוי לחוויות עמוקות ומכריעות בחיי הנפש באופן שאינו מבקש לספק הסבר, אלא רק להציע הדהוד ושיקוף של נפש האדם. הנפש מבקשת לעצמה ערוצי ביטוי."
  • "כבר בשלבים מוקדמים מאוד בחיים נחשף הפרט לתחושות וחוויות שקשורות למיקומו במרחב. החוויה כי עצמים ודמויות שסביבנו הם גבוהים או נמוכים יותר מאיתנו, ניתנים להשגה או בלתי ניתנים להשגה, ניתנים לחדירה או בלתי ניתנים לחדירה ובעיקר נתונים להשפעתנו או שאינם נתונים להשפעתנו, היא מרכזית בכינון חוויית העצמי."
  • "יצירה של שפה משותפת כזו שמכילה תנועה בין רבדים קונקרטיים ומופשטים באופן שיש בכוחו להדהד חוויות משותפות."
  • "המרחב הנפשי שממנו שואב המשורר את יכולתו להטעין את המילים ברגש ובמאגיה הוא אותו מרחב שעליו מספרים המיתוסים ומעשיות העם, ושממנו נובעים החלומות, הסמלים, האמנות בכלל ותוצרים אמנותיים נוספים אשר קשורים לנפש האנושית. פרויד קרא למרחב זה ה'לא־מודע', יונג כינה אותו בשם 'הלא־מודע הקולקטיבי והאישי' ולאקאן טען שהוא מובנה בשפה."