תאוגוניה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
מהדורת "תאוגוניה" משנת 1869

תאוגוניה (ביוונית: θεογονία) הוא אפוס מאת הסיודוס על תולדות האלים על פי המיתולוגיה היוונית. היצירה נכתבה במאה השמינית לפני הספירה.


  • "מאושר הוא מי שהמוזות אוהבות אותו."
  • "מתקפת בני האלמוות ילדה גלים ענקיים."
  • "בחומה מסביב התקין פוסידון שערים יצוקים מארד."
  • "פסגת האולימפוס המושלג מהדהדת עם בתי האלים."
  • "בהתחלה נוצר כאוס ראשון, ואזי אחר באה גיה רחבת החזה."
  • "עכשיו זאוס כבר לא ריסן את כוחו. החזה שלו נמלא מיד בכוח."
  • "הם הורידו אותם לעומק רב כל כך, כמו המרחק בין שמיים לארץ."
  • "הן שרות לו בתואם על מה שהיה, הווה ויהיה. בלי לאות במתיקות, זורמות מילים מפיהן."
  • "אטלס בשל ההכרח הכביר נושא על ראשו וידיו שאינן מתעייפות לעולם את כיפת השמיים."
  • "ארוס, היפה באלים בני האלמוות
מתיר האיברים, המכניע שכל ועצה נכוחה
בלב כל האלים וכל בני האדם."
  • "הן להסיודוס את אמנות השירה העניקו
פעם, ברעותו את כבשיו לרגלי הר הקודש.
אז האלות בנות זאוס, מוזות אולימפוס,
כהקדמה את הלקח הזה באזני השמיעו."
  • "זאת אמרו בנות זאוס הרם, המיטיבות לנַסח,
בד נהדר הן קטפו מצמרת דפנה מלבלבת,
שמו אותו בידי, וקול אלוהי בי הפיחו,
כדי שאשיר על מה שיהיה ועל מה שמקדם,
על האלים המאושרים שחלקם הוא הנצח,
וביחוד שלשמן בתחילה ובסוף אַקנה שבח."