תאודור אדורנו

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תאודור אדורנו

תאודור אדורנו (בגרמנית: Theodor Adorno)‏ (1903 - 1969) הוא פילוסוף גרמני.

אמרותיו[עריכה]

  • "למרות שהעמדתי מודל תיאורטי לא יכולתי לחזות שאנשים ינסו לממש אותו עם בקבוקי מולוטוב."
  • "המצב האומלל של היחס בין תיאוריה ופרקסיס כיום נעוץ בכך שהתיאוריה מוכפפת מראש לצנזורה מצד המעשה."
  • פילוסופיה לא יכולה להמליץ מתוך עצמה על אמצעים ישירים או שינויים כלשהם. היא משפיעה בדיוק בכך שהיא נשארת תיאוריה."
  • "המודע אינו יכול לחולל הרס כה גדול כמו הלא־מודע, המודע־למחצה או הסמוך־למודע."

חינוך לעצמאות מחשבתית[עריכה]

(יצא לאור בתרגום לעברית של אסף אנגרמן ב־2017)

  • "אין ספק כי היחס לעבר מתאפיין בממדים נוירוטיים רבים: גילויי התגוננות ללא כל התקפה מנגד, תגובות קיצוניות במצבים הנעדרים כל הצדקה ממשית לכך, היעדר תגובה ביחס לעניינים רבי־חשיבות, ותכופות פשוט הדחקה של הידוע או של הידוע־למחצה."
  • "טיפוסי האישיות הסמכותנית מזדהים עם כוחה הממשי של הסמכות מעצם היותו כזה, עוד לפני כל תוכן מוגדר. האני שלהם חלש מאוד מיסודו, וכתחליף לו הם נזקקים להזדהוּת עם קולקטיבים גדולים ולהגנה שאלו מקנים להם."
  • "לרבים מספור היה נדמה שהקור המאפיין את המצב החברתי המנוכר כמו עבר מן העולם והתחלף בחום של ה'ביחד' – חרף כל המניפולציה והכפייה שבו." ~ על גרמניה הנאצית
  • "אם הברבריות, הצל הנורא המרחף מעל קיומנו, היא ההיפך מחינוך, אזי יש עניין מהותי בדה־ברבריזציה של כל פרט בחברה."