לדלג לתוכן

תהילה חכימי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תהילה חכימי

תהילה חכימי (נולדה ב־1982) היא משוררת וסופרת ישראלית.

מתוך שיריה

[עריכה]
  • "אֲנַחְנוּ קְשׁוּרִים בַּחֲבָלִים שֶׁל אֲהֲבָה אַחֶרֶת."
  • "נְוַתֵּר עַל הַכֹּל, נִשְׁאַר עֵירֹמִים וחַפִים מִפֶּשַׁע, וְרַק אָז, אוּלַי."
  • "אִי אֶפְשָׁר לְהַבְדִּיל בֵּין מִלָּה לְמִלָּה / קֹדֶשׁ וְחֹל / תַחַת וּפֶה / שֶׁתֶן וְקָפֶה שָׁחֹר / טַמְפּוֹן מְשֻמָּש וְאֱלֹהִים / יוֹם אֶחָד אֶהְיֶה מְשוֹרֶרֶת שֶׁל חֻלְדוֹת, מְטֻנֶּפֶת / אֲפַרְסֵם שִׁירִים בִּתְעָלוֹת הַבִּיּוּב."
  • "אני חוזרת לקרוא בהוראות, יש לבחור:
האם את מסכימה באופן מוחלט,
האם את לא מסכימה באופן מוחלט,
האם את לא בטוחה כלל באף תשובה."

פרוזה

[עריכה]
  • "לפעמים אני חושבת שמוצאי השבת היו הזמן הכי עצוב בְּילדוּת תפוזים."
  • "הוא גר מחוץ לעיר, אבל שוטט בתל אביב, אם אני זוכרת נכון, הוא קרא לעצמו הֵלֶךְ. יצאנו יחד פעם אחת."
  • "אישה בחלל עבודה, את זוכרת איך פעם, לא כל כך מזמן, אהבת ישיבות ותהליכים ארוכים. אהבת לראות איך הם מקבלים תוקף, הדברים. הופכים חיים." ~ מתוך הספר "חברה"

אמרותיה

[עריכה]
  • "אני אחות תאומה וקשה לי כשמשווים אותי לדברים."
  • כתיבה עוזרת לי להתמקם בחוויה: להחליט אם אני שופטת את עצמי, את החברה. בעיקר את עצמי."