תהילה חכימי
מראה
תהילה חכימי (נולדה ב־1982) היא משוררת וסופרת ישראלית.
מתוך שיריה
[עריכה]- "אֲנַחְנוּ קְשׁוּרִים בַּחֲבָלִים שֶׁל אֲהֲבָה אַחֶרֶת."
- "נְוַתֵּר עַל הַכֹּל, נִשְׁאַר עֵירֹמִים וחַפִים מִפֶּשַׁע, וְרַק אָז, אוּלַי."
- "אִי אֶפְשָׁר לְהַבְדִּיל בֵּין מִלָּה לְמִלָּה / קֹדֶשׁ וְחֹל / תַחַת וּפֶה / שֶׁתֶן וְקָפֶה שָׁחֹר / טַמְפּוֹן מְשֻמָּש וְאֱלֹהִים / יוֹם אֶחָד אֶהְיֶה מְשוֹרֶרֶת שֶׁל חֻלְדוֹת, מְטֻנֶּפֶת / אֲפַרְסֵם שִׁירִים בִּתְעָלוֹת הַבִּיּוּב."
- "אני חוזרת לקרוא בהוראות, יש לבחור:
- האם את מסכימה באופן מוחלט,
- האם את לא מסכימה באופן מוחלט,
- האם את לא בטוחה כלל באף תשובה."
פרוזה
[עריכה]- "לפעמים אני חושבת שמוצאי השבת היו הזמן הכי עצוב בְּילדוּת תפוזים."
- "הוא גר מחוץ לעיר, אבל שוטט בתל אביב, אם אני זוכרת נכון, הוא קרא לעצמו הֵלֶךְ. יצאנו יחד פעם אחת."
- "אישה בחלל עבודה, את זוכרת איך פעם, לא כל כך מזמן, אהבת ישיבות ותהליכים ארוכים. אהבת לראות איך הם מקבלים תוקף, הדברים. הופכים חיים." ~ מתוך הספר "חברה"