אברהם בלבן

אברהם בלבן (נולד ב־1944) הוא משורר, סופר וחוקר ספרות עברית. התגורר ויצר בישראל, ארצות הברית, והממלכה המאוחדת. בין פרסומיו הרבים, הרומן "אומרים אהבה" שיצא לאור בשנת 2005, וספר השירים "שירה בעיר זרה" שיצא לאור בשנת 2010.

אומרים אהבה

"ממקום מושבו מעבר לשולחן, התשוקה הראשונה הייתה להיות חלק מתום הילדות הזה, והוא הופתע מהבדידות שהציפה אותו, כאילו היה שייך אי פעם לתום הזה, האסוף בתוך עצמו, ועכשיו הבין כי סולק ממנו אחת ולתמיד ואין כל דרך חזרה."
"המבוכה שעל פניו הזכירה לאוסנת פני אישה המנסה להרים בידה קומקום תה ומניפה בתנופה בלתי צפויה קומקום ריק."
"אחר־כך ביקש שתרשום את מספר הטלפון שלה על המעטפה, והיא רשמה אותו בעט שהגיש לה בספרות מעוגלות ושוות. 'תתקשר', אמרה בחיוך שהיו בו עדינות והיסוס ואדנות."
"הרגיש שהדמיון בין רעב לתשוקה – לא דמיון אלא קשר עמוק, שני יצרים שהם שכפול של אותו צורך עצמו – קשור איכשהו לאופיה הבלתי אישי של התשוקה."
"מן הקומה הרביעית שבה היה חדרו נראתה תל אביב עיר קשת יום, במרפסות שאיבדו את תפקידן ונסגרו לספק־חדר ספק־מחסן... במלבני הלבנים והבלוקים שנחשפו מן הקירות, בערבוביית הגבהים והכיוונים של הגגות, כל בית לעצמו ולבונהו."
"הוא הסיר את חזייתה וירד על ברכיו ועצם את עיניו בין שתי פטמותיה שהתחככו בפניו כחוטמי גדיים לחים."

שירה בעיר זרה

דף ציטוטים מורחב – שירה בעיר זרה

"שעון השמש בחצר העתיקה של קורפוס קריסטי מודד את המאות שחלפו על פני חלונות הברזל והאבן."
"רוּחַ פתאומית גורפת עלים יבשים על הדשא. מֵי הנהר מצטופפים, נדחפים כברוָזִים נִבְהָלִים."
"תייר ותושב לא יבינו. רק הזר, שנפתחה לו כאן לרגע דלת, רק הוא יכיר את עומק הניכר."
"עצי הדובדבן של מודלן קולג' משירים את שפעת פרחיהם לנהר."

כתבים

"הייתי צריך למצוא הזדמנות כלשהי לבכות. אם לא על מות אב אהוב, לפחות על מות אבא, ואם לא מצער, כי אז מכעס ומרחמים ומיתמות. אם לא מיתמות בשל מות אבא, כי אז מיתמות בשל מות לא־אבא."
"נשים הרואות בילדיהן עול העומד בינן לבין 'החיים', בין אם החיים משמעם חיי זוהר בעיר, לימודים וקריירה אקדמית או קיום נוודי נעדר חובות ואחריות."

רשימות

"מי שחי כך, בשתיים־שלוש יבשות, בשתיים־שלוש תרבויות, גוזר על עצמו חיים של חיכוך מתמיד עם העולם ועם הלשון... ניסיון ללכוד בעזרת מילים עבריות את הנופים האנגליים."
" 'אתה יודע מה, חמש עשרה שקל', הוא מציע. חם, חם בתל אביב. אין לי כל רצון לשאת את השירה הכבדה הזאת כל הדרך חזרה. 'חמישה עשר שקלים', אני אומר. אני שב ומתנצל בלבי לפני שלונסקי, שפעם מלך והמליך מלכים בקריית המשוררים שלנו, ועכשיו אני מוסר את כל כתביו בחינם."
"יש לי כל האמפתיה בעולם לצעירה שחשה איך הם ממששים אותה בעיניהם, אבל יש לי סימפטיה גם לשני הקשישים האלה. חולשתם – חולשת העין שנועדה לרעוב ולא נועדה לשְבוֹעַ – גדולה כחולשתה."

ראיונות

"האמא היהודייה הסטראוטיפית היא אמא שדואגת יותר מדי ומגוננת יותר מדי ומתערבת יותר מדי בחיי ילדיה. היא רואה אותם כהרחבה של עצמה, דוחפת אותם להצליח."
"נושא המטרופוביה, הפחד של בנות להידמות בבגרותן לאמהות שלהן. זה נושא שמופיע הרבה בכתיבה של סופרות וכמעט לא מופיע בטקסטים של סופרים."
"העובדה היא שאמא טובה איננה בהכרח גיבורה מעניינת במיוחד. אולי זו הסיבה לכך שהאם המסורה והנאמנה כמעט אף פעם לא מופיעה כדמות ראשית."
"נולדתי בקיבוץ חולדה בשנת 1944. כל השאר הוא פרשנות, וניסיונות מוצלחים יותר או מוצלחים פחות, לא לתת לעובדה הזאת להכתיב לי לגמרי את זהותי."

ראו גם

ספר השירים:שירה בעיר זרה