אלי ויזל
אלי ויזל (30 בספטמבר 1928 - 2 ביולי 2016), אינטלקטואל וסופר יהודי ניצול השואה, חתן פרס נובל לשלום. עסק בפעילויות חינוכיות להנצחת זכר השואה ומניעת התרחשותה שנית.
כללי
[עריכה]- "כשהאדם כותב על השואה, הוא לא כותב את המילים. הוא נלחם במילים. כי אין מילים לתאר את מה שהקרבנות הרגישו כאשר המוות היה הנורמה והחיים היו נס."
- "העם העתיק והיחיד ששרד את העתיקות, העם היהודי שבמהלך רוב ההיסטוריה שלו סבל מגלות ודיכוי, אבל לעולם לא ויתר על התקווה לגאולה."
- "העד היהודי מדבר על סבל עמו כאזהרה. הוא משמיע פעמון אזעקה במטרה למנוע הישנות הזוועות. הוא יודע שלמתים שנזנחו על ידי אלוהים ונבגדו על ידי האנושות הניצחון הגיע מאוחר מדי. אבל אין זה מאוחר עבור ילדינו, שלנו ושלכם. למען הילדים מחובתנו לגנות אנטישמיות, גזענות ואיבה."
- "אושוויץ היה המקום שלאבד בו פרוסת לחם היה לאבד את החיים."
- "לא כל הקרבנות היו יהודים, אבל כל היהודים היו קרבנות."
- "ילדים יהודים הלכו למותם עוד לפני שנולדו. כמה מהם היו יכולים להיות בעתיד חתני פרס נובל? להמציא תרופות לסרטן? הנאצים רצו עולם חדש נטול יהודים, הם הקימו מפעלים אפלים למוות. זהו הפתרון הסופי שלהם, הרוצחים באו לרצוח, הקורבנות באו למות."
- "עלינו לזכור תמיד את האדישות המביישת הזאת, כפי שאנו זוכרים להודות ליחידים הגיבורים, כמו ראול ולנברג, שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים. עלינו לזכור גם את הצבאות ששחררו את מחנות השמדה. אבל עבור רבים מהם, הם הגיעו מאוחר מדי, גם את זה אנו חייבים לזכור."
- "צריך להוקיע את האנטישמיות או שנאה דתית או אתנית."
- "השנאה והנקמה הן מחלות."
- "כל מי שמטיף היום למוות, מי שמשתמש בטרור מתאבדים, הפגע של המאה הנוכחית, חייבים להעמיד אותו לדין בגין פשעים נגד האנושות ולגנות את מעשיו."
- "העבר הוא ההווה, אך על העתיד עדיין ניתן להשפיע. אלה ששרדו את אושוויץ מטיפים לתקווה ולא ייאוש. השאלה שתמיד נשארת איתנו - האם העולם למד את הלקח?"
- ״ההיפך מאהבה אינו שנאה, הוא אדישות. ההיפך מיופי אינו כיעור, הוא אדישות. ההיפך מאמונה אינו כפירה, הוא אדישות. וההיפך מחיים אינו מוות, אלא אדישות בין החיים למוות."
- "הטרגדיה של העם היהודי היא שתמיד העדיף לשמוע להבטחות של ידידיו, במקום להאזין לאיומים של אויביו."
- "בגלל שאני זוכר אני מיואש; אבל בגלל שאני זוכר, חובתי היא לדחות את הייאוש."
על עצמו
[עריכה]- "אף אחד לא יכול לברוח מעצמו. השואה על מוראותיה היא בתוכי, היא חלק מהזהות האישית שלי."
- "לעולם לא אשכח את הלהבות אשר שרפו לתמיד את אמונתי."
- "אף פעם לא איבדתי את האמונה באלוהים. התקוממתי נגד שתיקתו של אלוהים... היו לי שאלות ומחאות."
- "יש לי אמונה פצועה, אבל היא אמונה."
- "כל מה שכתוב ב'הלילה' עובדתי. אפילו השתיקה בין המילים עובדתית." ~ על ספרו "הלילה"
- "דווקא בירושלים הקדושה והרוחנית מכל הערים הרגשתי בפעם הראשונה את הצורך למחות נגד הצדק האלוהי והעוול האלוהי."
- "אלוהים לא זקוק לתפילות האלו. אנחנו זקוקים להן, כל אחד בשבילו. אצלי זה דבר מאוד, מאוד חשוב."
- "אני לא עושה את זה כדי לקבל משהו. זה מגדיר את עצמי בעיניי, מי אני." ~ על התפילה
- "אני חושב שיום הכיפורים זה תהליך כפול. אני אסלח לבורא והוא יסלח לי."
- "אני מדבר בלחישה וכותב בלחישה."
נאמר עליו
[עריכה]- "אלי ויזל היה קול מוסרי גדול בזמננו, ומצפונו של העולם. הוא היה גם חבר יקר. נתגעגע אליו עמוקות." ~ נשיא ארצות הברית, ברק אובמה
- "אלי ויזל העביר את חייו בשירות האנושיות, שמירת הזיכרון של אימת השואה בחיים. על כולנו לשאת משואה זו." ~ ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו
- "אלי, אמן המילים, נתן ביטוי באמצעות אישיותו יוצאת הדופן וספריו המרתקים לניצחונה של הרוח האנושית על פני האכזריות והרוע. באפלת השואה שבה נספו אחינו ואחיותינו – ששת המיליונים – אלי ויזל שימש קרן אור ומופת של אנושיות המאמינה בטוב שבאדם. יצירתו הענפה של אלי אינה משקפת רק את מוראות השואה, אלא מייצגת תקווה ואופטימיות אל מול העלטה של אושוויץ. ירושלים – בירת הנצח של ישראל – סימלה בעיניו את יכולותינו להתרומם מבור תחתיות ולהגיע לפסגות חדשות." ~ ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו
- "הלילה אנו נפרדים מאחד מגיבוריו של העם היהודי, נפיל אמיתי של האנושות כולה. אלי ויזל זכרו לברכה, גילם את נחישות הרוח האנושית, את היכולת לגבור על הרשע הנורא מכול – ולחיות, כנגד כל הסיכויים. בחייו היה ללוחם כנגד השנאה באשר היא ועבור האדם הנברא בצלם באשר הוא, ולמורה דרך עבור כולנו. מגדולי בניה של האומה היהודית, שנגע בליבות רבים כל כך ועזר לנו לשוב ולהאמין, בסליחה, בחיים ובשליחותו הנצחית של העם היהודי." ~ נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין
