"Arbeit macht frei" – "העבודה משחררת" במחנה אושוויץ
"העבודה משחררת" ~ סיסמה שהתנוססה על שערם של מחנות ריכוז נאציים, במקור בגרמנית: "Arbeit macht frei"
"כשהאדם כותב על השואה, הוא לא כותב את המילים. הוא נלחם במילים. כי אין מילים לתאר את מה שהקרבנות הרגישו כאשר המוות היה הנורמה והחיים היו נס." ~ אלי ויזל
"הייתי מוביל גופות בגטו, ראיתי דברים שאף פעם לא יאפשרו לי לשמוח." ~ רלף קליין
"השואה הייתה אירוע נוראי בהיסטוריה של האומה שלנו. אני מתכוון בהיסטוריה של המאה שלנו. אבל כולנו חיינו במאה הנוכחית. אני לא חייתי במאה הנוכחית." ~ דן קווייל
"כנראה שבשמים רואים בנו צדיקים, שהרי רוצים שנכפר בגופינו על כלל ישראל. עלינו לעשות תשובה כעת, מיד במקום, כי הזמן קצר... עלינו לזכור, שבאמת נהיה מקדשי השם. נלך בראש זקוף, ולא תעלה חלילה מחשבה פסולה, שהיא בבחינת פיגול, הפוסל את הקורבן. אנו מקיימים עתה את המצווה הגדולה ביותר: קידוש השם. האש שתבער בעצמותינו היא האש, אשר תקים מחדש את העם היהודי." ~ רב אלחנן וסרמן לפני הרצחו.
"הוא לא דיבר בבירור נגד האנטישמיות. להגיד 'הרג' ולא 'רצח' ביחס למה שנעשה בשואה – לא הוגן." ~ אבנר שלו, יו"ר מוזיאון יד ושם, בהתייחסות לביקור האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בישראל, מאי 2009
"באתי לאוהל יזכור, לא רק כדי לשמוע תיאורים היסטוריים או את עובדת קיומה של השואה. באתי כיהודי, שמבקש לשמוע בקשת סליחה ומחילה מאלה שגרמו לאסוננו, וביניהם הגרמנים והכנסייה." ~ ראובן ריבלין, לגבי ביקור האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בישראל, מאי 2009
"השואה דומה לתהום פעורה אשר ככל שאנו קרובים אליה, אי אפשר להבין את עומקה. דווקא מן המרחק אפשר לראות אותה בכל גודל הזוועה. ככל שעוברות השנים, מספר המתעניינים בשואה גדל ומתרבים החוקרים והגילויים. אין לי ספק שבעוד מאה שנים יגדל מספר המתעניינים פי כמה, וכך גם מקומו של יד ושם ותפקידו יהיו חשובים לאין ערוך." ~ הרב ישראל מאיר לאו, יו"ר מועצת יד ושם
"אחריות גדולה במיוחד תהיה מוטלת על כתפי יד ושם כאשר בעוד עשרים שנה לערך לא יישאר איש אשר עבר את השואה." ~ שבח וייס
"א' – אושוויץ, ב' – בירקנאו, ג' – גז, ד' – דכאו, ה' – היטלר." ~ מתוך הסרט התיעודי "פיצה באושוויץ"
"נפנה־נא לאלה שנולדו יהודים ונגיד: אתם כולכם הינכם ניצולי השואה. אך מקרה הוא שאבותיכם או אבות־אבותיכם הגיעו הלום ולא נשארו שם כבני משפחותיהם, אך מקרה הוא שצבאות היטלר לא עברו בצפון־אפריקה, תימן, או ארץ ישראל [...] עליכם ללמוד כיצד נהגו ופעלו היהודים שם ומדוע. אתם צאצאיהם של יהודים אלה ויורשי תרבות גדולה. אשר קרה כאילו קרה לכם! למה זה קרה לכם? כיצד עמד עם זה בפני הניסיון הקשה ביותר בתולדות העולם התרבותי?" ~ יהודה באואר, נגד מיסטיפיקאציה – השואה כתופעה היסטורית
"כל יהודי שניצל מהשואה, לווה בשני מלאכים שהגנו עליו." ~ רבי אהרן מבעלזא
"היהודים במחנות ההשמדה תמיד ידעו שהם העם הנבחר, שהם מהנרצחים והנרדפים ולא מן הרוצחים האכזרים.." ~ הרב שך
"הקב"ה ניהל חשבון אחד לאחד, חשבון המשתרע על־פני מאות שנים, עד שנצטבר לחשבון של שישה מיליון יהודים וכך התרחשה השואה. כך צריך יהודי להאמין, ואם היהודי לא שלם באמונה זו הוא כופר בעיקר... ואם לא נקבל את זה כעונש, הרי כאילו שאיננו מאמינים בקב"ה ח"ו."~ הנ"ל, מתוך נאום.
"עלינו לזכור תמיד את האדישות המביישת הזאת, כפי שאנו זוכרים להודות ליחידים הגיבורים, כמו ראול ולנברג, שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים. עלינו לזכור גם את הצבאות ששחררו את מחנות ההשמדה. אבל עבור רבים מהם, הם הגיעו מאוחר מדי, גם את זה אנו חייבים לזכור." ~ אלי ויזל
"האדם הוא זה שהמציא את תאי הגזים, אך הוא גם זה שנכנס אליהם קוממיות, ותפילת 'שמע ישראל' על שפתיו." ~ ויקטור פראנקל
"אנו עומדים דוממים לפני תופעת השואה ואין בפינו תשובה. 'ואמונתך בלילות' - זהו אחד הניסיונות שמנסה הקב"ה אותנו. למרות הכל, אנחנו ממשיכים לדבוק בקב"ה, בחינת 'ברחנו ממך אליך', אבל תשובה - אין! חוגים מסוימים ורבנים מסוימים מספיקים הסבר ותשובה לכל צרה ואסון. הם יודעים לענות, למשל, למה נהרגו מספר ילדים. פעמים רבות הם תולים זאת בחטאם של אחרים... מוכנות לספק תשובות לעשרה ילדים שנהרגו משמעה סילוק השואה מתודעתנו הדתית. מי שלא סילק את השואה מתודעתו הדתית, לעולם לא יאמר: 'יש לי תשובה'." ~ הרב יהודה עמיטל
"אנו רוצים לגלות חמלה רק כלפי העם הגרמני, ולא שום עם אחר בעולם." ~ הנס פרנק, יומן אישי, 9 בספטמבר 1941
"זה שאנחנו דנים 1.2 מיליון יהודים לרעב, זה יהיה רק הערת שוליים." ~ הנס פרנק, יומן אישי, 24 באוגוסט 1942
"לעולם לא נדבר על כך בציבור... אני מתכוון לפינוי היהודים, להכחדת העם היהודי... רובכם יודעים מה פירושם של 100 גופות מונחות ביחד, כאשר 500 גופות מונחות, 1000 גופות. לראות זאת ולהישאר אנשים הגונים – הופך אותנו לאנשים חזקים בדפי תהילה אשר ישארו נסתרים. בסופו של דבר נוכל לומר: ביצענו משימה קשה מתוך אהבה לעמנו. יצאנו ללא פגע בפנימיותינו, בנפשנו או באופיינו." ~ היינריך הימלר, נאום בפני אנשי אס.אס, 4 באוקטובר 1943
"לפי הוראתו של הימלר, אושוויץ הפכה למרכז ההשמדה הגדול ביותר בכל הזמנים. כאשר בקיץ 1941 הודיע לי באופן אישי על ההוראה להקים באושוויץ מקום להשמדה המונית, ולבצע את הפעולה הזו בעצמי, לא יכולתי לדמיין ולו במעט את היקפה והשפעותיה. אכן, זה היה צו יוצא דופן ומפלצתי, אבל הסיבות שהוא נתן לי גרמו לתהליך ההשמדה הזה להיראות לי נכון." ~ רודולף פרנץ הס
"אושוויץ היה המקום שלאבד בו פרוסת לחם היה לאבד את החיים." ~ אלי ויזל
"זו כרוניקה מתוך הפלנטה אושוויץ. הייתי שם בערך שנתיים. אין הזמן שם כפי שהוא כאן, על־פני כדור הארץ. כל שבר רגע הולך שם על גלגל זמן אחר. ולתושבי פלנטה זו לא היו שֵמות. לא היו להם הורים ולא היו להם ילדים. הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן. הם לא נולדו שם ולא הולידו." ~ יחיאל די-נור
"אני חייתי ונשמתי יחד עם הילד. לא שיערתי מעולם, שידי שלי, ייאלצו להגיש את הקורבן למזבח. בימי זקנתי אני נאלץ להושיט את ידי ולהתחנן, אחי ואחיותי, תנו לי אותם! אבות ואמהות, תנו לי את ילדיכם [...] יש לנו בגטו רבים חולי שחפת, שימיהם או אולי השבועות שלהם ספורים. איני יודע, אפשר שזוהי תוכנית שטנית, ואולי לא, אך איני יכול להתאפק מלהביע אותה. תנו לי את החולים הללו, ובמקומם אפשר יהיה להציל בריאים." ~ מתוך נאומו של חיים רומקובסקי, ראש היודנראט בגטו לודז' – "תנו לי את ילדיכם."
"היטלר זומם להשמיד את כל יהודי אירופה, ועל יהודי ליטא הוטל להיות ראשונים בתור. אל נלך כצאן לטבח! נכון,חלשים אנחנו וחסרי מגן,אבל התגובה היחידה לרצח היא התנגדות! אחים! מוטב ליפול כלוחמים בני-חורין מלחיות בחסד מרצחים. להתגונן! עד הנשימה האחרונה." ~ אבא קובנר
"לא אוכל לתאר לפניך את התנאים בהם חיים היהודים. רק יחידי סגולה יחזיקו מעמד. כל השאר ייספו, במוקדם או במאוחר. הגורל נחרץ. בכל הבונקרים בהם מסתתרים חברינו אי אפשר להדליק נר בלילה מפאת חוסר אויר [...] מכל הפלוגות שבגטו נעדר איש אחד: יחיאל. אף זה ניצחון הוא. איני יודע מה אוסיף ואכתוב לך. מתאר אני לעצמי, ששאלה רודפת שאלה, אולם הפעם הסתפק נא בכך. היה שלום, יקירי. אולי עוד נתראה. העיקר: חלום חיי קם והיה. זכיתי לראות הגנה יהודית בכל גדולתה ותפארתה." ~ מתוך מכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ', מנהיג מרד גטו ורשה
"הננו בתוך תוכם של החלאה והניוון. בתוך הזוהמה הזאת נטושה מלחמתנו. אל נשכח שהכבדה במלחמות היא המלחמה בנו עצמנו: לא להתרגל ולא להסתגל לתנאים אלה! זכור תמיד: אל תתרגלו! אל תסתגלו! מרדו במציאות הזאת!" ~ מרדכי אנילביץ'
"נלחם בשביל שלוש שורות בהיסטוריה, ובלבד שלא ייאמר שהנוער שלנו הלך כצאן לטבח." ~ אהרון דולק ליבסקינד.
"בשמים התקדרו עבים. חושך כיסה את שמי אירופה. שנים שגם אור גדול נדמה בהן כאלומת פנס ביער אפל. רוחות מלחמה נשבו, קולות של בהלה נשמעו, וקור אנושי חדר לבתים החמימים. גם רואי השחורות לא צפו מה עומד להגיח מעבר להרי החושך." ~ איסר לובוצקי, מתוך הספר לא דרכי האחרונה, מאת עשהאל לובוצקי.
"במקום בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל, ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן, אינני עומד יחידי. עימדי ניצבים כאן, בשעה זו, שישה מיליון קטגורים. אך אין הם יכולים לקום על רגליהם לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם 'אני מאשים'. מפני שעפרם נערם בין גבעות אושוויץ ושדות טרבלינקה, נשטף בנהרות פולין וקבריהם פזורים על פני אירופה לאורכה ולרוחבה. דמם זועק, אך קולם לא יישמע. אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את דבר האישום הנורא." ~ מתוך דברי גדעון האוזנר במשפט אייכמן
"כולנו ידענו כי מתהלכים בתוכנו אנשים מן העולם ההוא. היינו נתקלים בהם יום יום ברחוב, במשרדים, בחנויות, בשוק, באסיפות... אך דומה כי רק במהלכו של משפט נורא זה, ככל שהוסיפו העדים לעלות אל דוכן העדויות, הניצולים נצטרפו בתודעתנו להכרה ברורה... כי הם חלק בלתי יימחה מטיבו וצלמו של העם החי שאנו משתייכים אליו." ~ נתן אלתרמן
