חנה בת שחר

חנה בת שחר (נולדה ב־1944) היא סופרת ישראלית.

מתוך ספריה

• "הגמישות והקלילות מעניקות לי בטחון ורוגע."
• "חוזר הביתה לבדו, שפוף כנושא על כתפיו את נטל ההר כולו."
• "אני מחפשת בו חום והגנה, והוא מנשק אותי ומלטף בתאווה."
• "בשעות אחר־הצהריים המוקדמות בית הכנסת ריק ממתפללים."
• "גופי העירום מפתיע אותי, ולפני השינה אני מציצה בו בסקרנות."
• "במשך שנים פרנס את דמיונה, מעניק משמעות לגעגועיה ולריקנותה הרגשית."
• "את רוצה ללדת כדי להוכיח לעצמך שעשית משהו בחיים, שהגעת לאיזה הישג."
• "אותה שעה שעטה פנימה קבוצה מילדי הגן. מתפזרים ברעש ברחבה, מטפסים בצעקות ובצחוק על המתקנים."
• "מגע ידיו עדין ומתחשב, הוא היה אדיב אליה ועזר לה להתלבש. וכשייכנס שוב, האם מותר לה להסביר לו פנים?"
• "ואז החלה בורחת אל דף הציור. לשרטט בו את המראות שבחלון, שלא יימחקו גם הם. עדות להיותם ולא רק בליבה פנימה."
• "שעות אחר־הצהריים האלה רכות ושקטות. עננים שטים בשמיים המכחילים, והעצים מרשרשים מעלינו בעלעליהם החדשים."

צללים בראי (2008)

• "האם אהבה היא משחק של העמדת פנים? רטט הקול ונעימתו, המבטים החמים והחיוכים, המגעים החשאיים וכל יתר הגינונים שקוראים עליהם בספרים, האם אינם אלא מסכה שאדם לובש כדי לחפות על יצר אחר, אנוכי?"
• "החדר שרוי באור דמדומים חורפי. אפרוריות עכורה נשקפת מבעד לעצים שבחלון. ענפיהם הקישחים והערומים שורטים בשמשה, לרגע נסוגים אחורה ואז שבים לענותה."
• "בשעה זו שלפני סגירה אולם המסעדה כמעט ריק. המולתו הדוחה וריח הטוגנים הדביק העומד בחללו, מתפוגגים. בחלון הרחב נשקפה רחבת המרפסת הגדולה. נראו צמחי הלנטנה הסגולים זוחלים באדניות, ואד ערפל רך מיתמר מפסגת הר הצופים ומשוטט בשולי השקיעה הוורודה."

נהר הקרח (2019)

• "בין קפלי הצוקים הגבוהים והאפורים, מתפתלים פה ושם ערוצים ששימרו קרעי קרח, ואולם המורדות מבליטים על חזותיהם יערות של עצי אשוח מוריקים וצפופים."
• "לולא שפתם הלא מוכרת ותחושת זרותה, היתה מילי מתערבת לטובתה. מצהלותיהם הפרועות וחוסר האונים שלה מדכדכים אותה, ונדמה לה שגם שתיקת ההרים ואדישותם הקודרת אינה מיטיבה עמה."
• "שעה ארוכה היא צופה במחזה הפלאי הזה כמו בהתגלות, עד שנמוגים ענני הערפל ואור חדש, כתום ואפרסקי, חושף את היערות ואת הערוצים. הפיתולים המושלגים מפציעים מתוכם כאפופים בנוזל דבשי הגולש במורדות."

אמרותיה

• "היה לי פחד נורא מפני חשיפה ולא בגללי אלא בגלל המשפחה, אבל לאט־לאט התחלתי לראות שהחברה החרדית בכלל לא קוראת עיתונות יומית חילונית, לא רואה טלוויזיה, ולאינטרנט הם בכלל כמעט לא מגיעים."

נאמר עליה

• "אין אצלה סתם עלילה ריאליסטית המגוללת על פי שבלונה ידועה מראש, כי כתיבתה נטווית משפה עשירה ודימויים יפיפיים השועטים בשצף קצף, ומהדהדת את הספרות העברית הקנונית." ~ יעל ישראל