יהודה לייב גורדון

יהודה לייב גורדון (ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; 1830 - 1892) היה משורר עברי בן תנועת ההשכלה.

"עד מתי תהיה קרבם כאורח, למה מנגד להם תלך אתה."
"הייה אדם בצאתך ויהודי באוהלך."
"תנה לחכמה ולדעת לבך, והיה עם משכיל."
"פִּתְאֹם נִקְרֵאתִי אָחוֹר בִּשְׁאוֹן רָעַם."
"ראינו רעה, עוד נראה גם טובה."
"אָחוּשׁ כִּי נַפְשִׁי דֵּבֵּר שִׁיר מִתְעוֹרֶרֶת."
"אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה."
"אֶת הַפְּשָׁט כְּבָר תֵּדְעִי, אַךְ סוֹדִי לֹא תִמְצְאִי."
"אַל נָא יִשְׁקַע לִבְּךָ בִּיוֵן הָרֶפֶשׁ, כִּי–חִישׁ יַחֲלֹף הַיּוֹם וּבָא הָעֶרֶב."

נאמר עליו

"היה מאותם משוררים ברי מזל שזכו לפרסום ולתהילה בעודם בחיים. הוא הוכתר בכתר המשורר העברי הגדול ביותר בדורותיו." ~ ידידיה יצחקי
"בעל מחויבות ציבורית־אידאית עמוקה. במידה שיצר שירה העמיד אותה לשירותה של שליחות ציבורית והשתמש בה כמכשיר חינוכי." ~ דן מירון
"והוא כולו שקר וכזב ורק עלילה בדויה ושפלה של לא-היה ולא-נברא, ומעולם לא נפסל ולא נתבטל גט של אשה מפני פגם קוצו של יוד, וכל-זה נכתב ונוצר ממנו רק מתוך השנאה אל הגאון ר' יוסף זכריה שטֶרן זצ"ל." ~ הרב צבי יהודה קוק על שירו של יהודה לייב גורדון 'קוצו של יוד'. (מקור)