ז'ואן מרגריט: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
הרחבה |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
* "היום חש שאלה היו רק אחת מהמצאותיו." |
* "היום חש שאלה היו רק אחת מהמצאותיו." |
||
* "אם תביט בי מאחור, אולי יתעורר בה אמון." |
* "אם תביט בי מאחור, אולי יתעורר בה אמון." |
||
* "לא קראתי אותם, אבל הם היו לי לחברה." |
|||
* "אני מנסה להרגיל את עיניי לחשכה החדשה הזו." |
* "אני מנסה להרגיל את עיניי לחשכה החדשה הזו." |
||
* "ה[[אהבה]] סופסוף מתפייסת עם ה[[תבונה]]." |
* "ה[[אהבה]] סופסוף מתפייסת עם ה[[תבונה]]." |
גרסה מ־06:54, 30 באפריל 2017
ז'ואן מרגריט (בספרדית: Joan Margarit) (נולד ב־1938) הוא משורר שכתב בספרדית ובקטאלנית.
- "זמן העצבות המגוננת".
- "לחיות פירושו לבקש נחמה."
- "לא היה דבר זולת עיר בלילה."
- "מבטי מחליק על שדיה, על בטנה."
- "היום חש שאלה היו רק אחת מהמצאותיו."
- "אם תביט בי מאחור, אולי יתעורר בה אמון."
- "לא קראתי אותם, אבל הם היו לי לחברה."
- "אני מנסה להרגיל את עיניי לחשכה החדשה הזו."
- "האהבה סופסוף מתפייסת עם התבונה."
- "אהבה פירושה להביט עכשיו מהחלונות, שהרי העבר הוא חגיגה."
נאמר עליו
- "שיריו של מרגריט מצטיינים בצלילותם, בישירותם ובדייקנותם. הם לעתים קרובות אישיים מאוד, מעוגנים בסיטואציות אנושיות שקל מאוד לעקוב אחרי הגיונן הפנימי." ~ אלי הירש