נחמן שי

נחמן שי, 2008

נחמן שי (נולד ב־28 בנובמבר 1946), היה שר התפוצות וחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה ומטעם מפלגת קדימה, איש תקשורת ישראלי ודובר צה"ל. בעל תואר דוקטור בתקשורת ומדעי המדינה.

אמרותיו

• "אולי צריך פתולוג אמריקאי, שיוכל לתת את המימד הבינלאומי ויוסיף אמינות לחקירה הזו. עם כל הכבוד לנו, האמינות של ישראל היא לא הכי גבוהה באירועים כאלו וזה מתבסס על העבר. האמריקאים לא יהיו מוכנים לקבל תוצאות שהן לא יהיו מבוססות על גורמים בלתי תלויים." ~ על חקירת מות שירין אבו עאקלה, מאי 2022 (מקור)
• "כל זה משמש תמריץ לאוהדי ליכוד וביביסטים למיניהם. עכשיו ראיתי קבוצה של אוהדי בנימין נתניהו, אנשים שלחו לי, ערימה של אנשים" ~ בראיון בחדשות 13, אפריל 2022 (מקור)
• "ישראל היא חלק מאירופה. אנחנו נלחמנו במשך 30 שנה בשביל להיות במוסדות האירופאים, באיחוד, בהסכמי הסחר... אנחנו באירופה, גם אם אין לנו גבול משותף איתה. אי אפשר להיות באירופה כשנוח לנו ולא להיות באירופה כשלא נוח לנו." ~ על שאלת קליטת פליטים מאוקראינה, מרץ 2022
• ״השידור הציבורי היה לחיית המחמד של ממשלת ישראל, היא משתעשעת בו, פותחת וסוגרת, מרחיבה ומצמצמת, אבל בעיקר משתקת. ראשו של השידור הציבורי מונח על הגיליוטינה, ברצותה תערוף אותו הממשלה וברצונה תשאיר אותו מפרפר״ ~ נחמן שי ההתערבות של הממשלה בשידור הציבורי ("הימים הנוראים של השידור הציבורי", אתר דבר ראשון, תאריך 17.10.2016)

• "הממשלה בורחת מבשורה. חמש שנים לאחר החלטת בג״ץ ממשיכה ממשלת ישראל להתעלל בבית המשפט העליון ולעשות פלסתר את החלטותיו. עוד דחייה פירושה כי במשוואה יהודית - דמוקרטית, נכנעת המדינה לתכתיבי המתנחלים ופוגעת בערכיה הדמוקרטיים" ~ נחמן שי על מאבק המריבה לפינוי עמונה (זאב קם, "נתניהו ובנט סיכמו: המדינה תבקש לדחות את פינוי עמונה", אתר אתר NRG, תאריך 13.10.2016)

• ״משרד האוצר ומשרד הבריאות עוסקים בהורדת ידיים ומפקירים מאות אלפי אזרחים ותיקים. חרף ההבטחות, הרפורמה בסיעוד נמוגה והולכת. אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל גדלה בקצב המהיר ביותר מכלל שכבות האוכלוסייה ותוך כעשור יגדל מספרה למעלה ממיליון איש. מדינת ישראל אחראית לגורל אזרחיה, הביטוח הסעודי הוא אבן יסוד עבורם" ~ חה"כ נחמן שי על רפורמת הסיעוד ("ח'כ נחמן שי: חרף ההבטחות - הרפורמה בסיעוד נמוגה והולכת״, THE PULSE, 15.8.2016)

• "ראש הממשלה אינו מחמיץ הזדמנות להחמיץ הזדמנות" ~ נחמן שי על מינויו השנוי במחלוקת של רן ברץ, ע"י בנימין נתניהו, לראש המערך הההסברה בינלאומי (בנדר א., "ח'כ נחמן שי על מינוי ברץ: נתניהו לא מחמיץ הזדמנות להחמיץ הזדמנות", אתר THE POST, תאריך 5.11.2015)

• "ישראל מצויה בתחילתה של האינתיפאדה השלישית, אך הממשלה אינה קולטת את עוצמת האיום ואינה נערכת בהתאם. על כוח יש להשיב בכוח ולרסן כל פגיעה בישראלים באשר הם. עם זאת, לטווח ארוך, רק משא ומתן ורק הסדר מדיני יצליחו לשבור את מעגל הטרור ולאפשר לשני העמים לחיות בביטחון ובשלום זה לצד זה" ~ נחמן שי על גל הטרור שפשט ברחבי ירושלים-יהודה ושומרון בספט'-אוק' 2015 (ילון י. & צזנה ש., "הולכים לחומת מגן 2", אתר ישראל היום, תאריך 3.10.2015)

• "מסתבר שתמיד יהיה מישהו שיבעט בדלי עם החלב. פעם קראו לו גרבוז והפעם קוראים לו קוטלר. אמירות מסוג זה כואבות, מקוממות ומיותרות" ~ נחמן שי על אמירתו של השחקן עודד קוטלר כי מצביעי הליכוד הם עדר של בהמות ("ח'כ נחמן שי: האמירות של קוטלר כואבות, מקוממות ומיותרות"), אתר מעריב, תאריך 14.6.2015)

• "צעדי הענישה שנקטה הממשלה בשבועות האחרונים כלפי מוסדות התרבות חמורים ביותר. החלטות אלו מקורן בתפישה חשוכה, שאינה מבינה את מהותה של הדמוקרטיה ותפקידה של הממשלה. הדמוקרטיה אינה עריצות הרוב הכופה את דעתו על הכלל, אלא היא נמדדת דווקא ביכולתו לנהל שיח פלורליסטי. נראה כי השרה אינה מבינה את האחריות החדשה שניתנה לה והיא בוחרת לייצג רק את אוהדיה בליכוד. היא אינה מייצגת 30 מנדטים, אלא את כל החברה הישראלית ואם תמשיך כך, יידרש בית משפט שיבהיר לה זאת" ~ נחמן שי תוקף את האגרסיביות של מירי רגב כשרת התרבות ("ח'כ שי: יכול להיות שבית משפט צריך להבהיר לרגב שהיא מייצגת את כולם ולא רק את הליכוד",אתר מעריב, תאריך 14.6.2015)

• "(בכוונתי) להתייצב בכל מקום ועת להגנה על התקשורת. היא (התקשורת) אינה מושלמת ונופלים בעבודתה פגמים, אבל עדיף כך על פני חברה ללא תקשורת וללא ביקורת" ~ נחמן שי על כוונתו כאיש תקשורת להתייצב להגנת התקשורת בישראל כנגד ניסיונות התנכלות מצד הממשלה ("ח'כ נחמן שי: מתכוון להתייצב בכל מקום ועת להגנה על התקשורת", אתר מעריב, תאריך 22.5.2015)

• "הפגישה, חצי פגישה, רבע פגישה, זה לא מעניין. למפלגת העבודה אין מה לחפש בקואליציה הזאת. צריך נתניהו להרכיב את הממשלה שלו שהוא רצה בה, הוא דיבר עליה, הוא חלם עליה. יש לו אותה, שיצא לדרך ו..נראה" ~ נחמן שי על קואליציית הימין-חרדים של בנימין נתניהו לאחר בחירות 2015 (אמסלם י., "ח'כ נחמן שי: הפגישה? לא מעניין; נשב באופוזיציה", אתר כל הזמן, תאריך 14.4.2015)

• "הוא (נתניהו) מתחשבן עמו על פרשיות העבר על מנת להביא לסגירתו. הפקרת השידור המסחרי בידי ערוץ אחד בלבד היא מעשה חמור, שמעקר את התקשורת הישראלית ומסרס אותה. יש ליטול מראש הממשלה, כפי שתבעתי מהיועץ המשפטי לממשלה, את אחריות המיניסטריאלית לתקשורת האלקטרונית ולהקפיא כל החלטה הנוגעת בה" ~ נחמן שי על יחסו של בנימין נתניהו לערוץ 10 על רקע החשש מסגירתו ("ח'כ נחמן שי: ראש הממשלה מתעלל בערוץ 10 ומעקר את התקשורת הישראלית", אתר מעריב סוף השבוע, תאריך 28.12.2014)

• "גם תפיסת הביטחון של נתניהו קורסת. 50 ימי מלחמה בצוק איתן מתפוררים והולכים. החמאס צבר כוח ומעזה נורו רקטות לישראל. נתניהו נכשל בכינון הסדר לאחר המלחמה והתוצאה: הרקטות חוזרות" ~ נחמן שי על נפילת רקטה באשכול אחרי מבצע 'צוק איתן' ("ח'כ נחמן שי: תפיסת הביטחון של נתניהו קורסת" אתר מעריב סוף השבוע, תאריך 19.12.2014)

• "זו יריקה בפרצופה של מדינת ישראל, גם אם דייוויד קמרון ואחרים לא היה ואחרים - 274 חברי פרלמנט בריטי זה כוח עצום, אמירה חזקה ודבר שמשקף את דעת הקהל בבריטניה ולא רק בבריטניה. מלחמת עזה הסתיימה, עכשיו אנחנו משלמים את המחיר. ועידת המדינות התורמות שהייתה היא לא רק איסוף כספים, היא תמיכה בתושבי עזה. העולם רוצה בשיקום עזה, אנחנו לא נוכל לחזור על ה'תרגיל' הזה פעם נוספת, וכאן הולכת ומצטברת מסה של לחצים על ישראל - שבדיה, האו"ם ועכשיו הבריטים. והגרוע מכל - אנחנו לא עונים, לא מגיבים" ~ נחמן שי מגיב על החלטת הפרלמנט הבריטי להכיר במדינה פלסטינית עצמאית ורדי מ., "הפרלמנט הבריטי הצביע בעד הכרה במדינה פלסטינית. ח'כ נחמן שי: יריקה בפרצוף שלנו", אתר NANA10, תאריך 14.10.2014)

• "שוב נופלת מדינת ישראל קרבן ליוזמות הזויות וחסרות שחר שתכליתן אחת - להכשיל בכל דרך שהיא הסדר ופשרה בינינו לבין הפלסטינים. בקצה הדרך הזאת מצפים לישראל חרם, עיצומים ובידוד בינלאומי. 'עם לבד ישכון' מבשר על מציאות בינלאומית קשה וכואבת" ~ נחמן שי על פרשת הבניה בגבעת המטוס בכפר הערבי סילוואן (פרידסון י. & קם ז., "הכניסה לסילוואן: בימין מברכים, בשמאל מגנים -הזוי", אתר NRG, תאריך 30.9.2014)

• "לדיון הפומבי המכוער בין משרד הביטחון והאוצר מתלווה מסע של הפחדה ואיומים כדי להכשיר את הציבור להגדלת תקציב הביטחון. מהפרסומים הערב על איומים בגבול לבנון וסוריה עולה ריח רע של מסע מתוזמן להטיל פחד על הציבור. ראוי לעשות זאת מבלי לנסות ולגייס את דעת הקהל באמצעים לא ראויים" ~ נחמן שי על הדיון בתקציב משרד הביטחון (חוקי ע., "מסע הפחדה ושכנועים", אתר ערוץ 7, תאריך 14.9.2014)

• "בעת האחרונה אני מבקר אצל המשפחות השכולות. זהו מסע כואב אל פניה המגוונות והמיוסרות של ישראל. האנשים הצעירים שנפלו בחזית עזה הותירו אחריהם סיפורי חיים מרגשים וכאב עצום. כולם היו מצויים בחלק הראשון, ההתחלתי של חייהם. הספיקו לעשות מעט מאוד וטוו חלומות נפלאים לעתידם. המחויבות של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית לנופלים ולחבריהם היא מוחלטת. בזכותם נחלצנו מאסון גדול שהיה מתרחש במוקדם או במאוחר וממלחמה שהייתה פורצת במקום ובזמן שלא ציפינו להם" ~ נחמן שי על משמעות הגבורה של חללי מבצע 'צוק איתן' (קיץ 2014) לגבי החברה הישראלית (שי נ., "לא לשכוח את הלוחמים", אתר גלובס, תאריך 5.8.2014)

• "הכרזה שכזו תעשה צדק הן עם תושבי הדרום והן עם תושבי יתר האזורים המאוימים על-ידי מטחי הטילים. היא תחייב את מנגנוני המדינה לפצות את הנפגעים בהתאם. ההגדרה הנוכחית מגבילה את הסיוע לעורף לטווחים מסוימים. כעת ברור שהמלחמה חרגה ממרכיבי הזמן והשטח שנהגו עד כה. הפגיעה הכלכלית היא עמוקה ומקיפה מגזרים רחבים ואוכלוסייה גדולה ולאור זאת ראוי להרחיב את הפיצוי העקיף" ~ נחמן שי קורא מעל בימת הכנסת להכריז על מבצע 'צוק איתן' כמלחמה לכל דבר (אזולאי מ., "ח'כ נחמן שי: לקרוא למבצע צוק איתן - מלחמה", אתר YNET, תאריך 31.7.2014)

• "החמאס הזמין על עצמו את הצרה הזאת. זה הפך להיות מוסכמה בינלאומית ואפילו אזורית. הוא מבודד כפי שלא היה מבודד מעולם. זה נותן לנו נקודת פתיחה טובה למבצע הצבאי. אבל אני מכיר את תחושת הפתיחה של מבצעים כאלה. בתחילה, הכל נראה פתוח, הכל נראה אפשרי. אני מקווה מאד שננהג בצניעות, כפי שעשו ראש הממשלה והקבינט (לא כל חבריו) עד כה. המטרות הסבירות, ההתנהגות הראציונאלית והפעולות הכירורגיות של חיל האוויר, (שגם כך גרמו למספר גבוה של נפגעים), הם שהקנו לנו את המטריה המדינית של ארה"ב ושל אירופה. אסור לאבד אותה!" ~ נחמן שי על מבצע 'צוק איתן' (שי נ., "השבוע שהיה כך היה: התפילה החדשה שלנו 13-17.7.14‬", האתר של נחמן שי, תאריך 18.7.2014)

• "זה שדה מוקשים, לא בונים משהו חדש כדי להרוס שחקנים אחרים, ולכן אין להכניס את הפירסום בטלויזיה בתאגיד החדש" ~ נחמן שי מביע את התנגדותו ואזהרתו שהמסגרת החדשה של השידור הציבורי תשדר פרסומות מסחריות (לוין נ., "נחמן שי: לא בונים משהו חדש כדי להרוס את השחקנים הקיימים", אתר קולנוען, תאריך 30.6.2014)

• "אבו-מאזן שבר את כללי המשחק ועל כך הוא ראוי לאשראי. ישראל צריכה לחדש עמו את המשא ומתן ולחזקו. לא בפעם הראשונה מתברר כי אבו-מאזן מייצג בכל זאת חשיבה אחרת לסכסוך הדמים בינינו לבין הפלסטינים וראוי שנשאל, בניגוד לדעתם של כמה קיצונים מהימין, מי בדיוק יחליף אותו ולאן הוא יוביל את המחנה הפלסטיני" ~ נחמן שי אפשרות המו"מ עם הרשות הפלסטינית על רק חטיפת הנערים (נחמן שי-Nachman Shai [פייסבוק], 27.6.2014)

• "הזנה בכפייה היא מעשה אסור על פי אמנות בין לאומיות וכל רופא שיעשה זאת עלול להיענש בצורה חמורה על ידי הקהילה הרפואית והמשפטית. אולם הממשלה המשיכה בחקיקה וכמובן נהנתה מן הרוב שלרשותה. אני מקווה שהדבר ימנע ותימצא דרך להחזיר את העצירים הפלשתינאים לתאיהם בשלום וללא הזנה בכוח" ~ נחמן שי מבקר את הכוונה של הממשלה לכפות הזנה של עצירים בטחוניים ששובתים רעב (שי נ., "השבוע שהיה כך היה: הנעליים של רובי 8-13/6/14", אתר הבית של נחמן שי, תאריך 13.6.2014).

• "אנחנו נעזור להזיז דברים קדימה. תמצאו באופוזיציה חברים. אבל יש דברים שצריך לתקן בחוק הזה. יש בעיה במימון. החישובים ששמתם פה לא ריאליים. תעשו חישובים מחדש" ~ נחמן שי בוועדת הכנסת לרפורמה ברשות השידור מזהיר מפני חישובים לא ריאליים שיתקעו את הרפורמה (קליין ז., "תפסיקו את התוכניות הזנותיות", אתר ישראל היום, תאריך 11.6.2014)

• ״ההודעה מדרדרת בעוד מדרגה את מצבה הבינ״ל של ישראל, והיא מרחיבה את מעגלי הבידוד שלה. לאחר שארה״ב הסירה את כיפת הברזל המדינית מעל ישראל, יצטרפו מדינות מפתח נוספות, כמו גם האיחוד האירופי" נחמן שי תוקף את מדיניות הממשלה (בנדר א., "נחמן שי על הבנייה באיו"ש: הממשלה מסרבת לקרוא את המציאות החדשה", אתר THE POST, תאריך 5.6.2004)

• "ההחלטה לסגור את העיתון הייתה בהחלט מבוססת על לחץ כבד שהפעילו כלי תקשורת בישראל שבין היתר ניהלו אז מלחמת חורמה בחדשות וביקשו בדרך זו לצמצמם את השפעתו. את ההחלטה על סגירת העיתון קיבל ראש הממשלה" ~ נחמן שי על סגירת עיתון 'חדשות' בהוראת הצנזורה על רקע פרשת קו 300 ("ראש הממשלה אמר- אתה חייב לסגור אותם", אתר גלי צה"ל, 2.6.2014).

• "זירת הדיפלומטיה הציבורית הפכה סבוכה ומורכבת. את מקומם של מדינות או ארגונים בינלאומיים תפסו ארגונים לא ממשלתיים. הם מסוגלים למנף אירועים ללא מגבלות מדינתיות בעולם הרשתי ומחוצה לו, ולהביך את ישראל." ~ נחמן שי על חשיבות ההסברה בזירה העולמית נוכח מקרה הירי בשני הפלסטינים במאי 2014 (שי נ., "להיות ראשון בקרב על התודעה", ישראל היום, תאריך 21.5.2014).

• ״זהו יום עצוב, אך גם מעורר גאוה. פרשת הולילנד היא מהיום ואילך תמרור אדום בתולדות ישראל. מה שהיה שוב לא יהיה. כל איש ציבור, כל משרת ציבור יצטרך לחקוק את הכרעת הדין הזו לפניו״ ~ נחמן שי מגיב לגזר הדין שהושט על אהוד אולמרט (כהנא א., & קם ז., "פרק של ניקוי אורוות וטיהור השחיתות בישראל", אתר NRG, תאריך 13.05.2014).

• "כיום הציבור לא יודע למי החברות שבהן הוא משקיע תרמו, כמה תרמו, ומה המדיניות שלהן. הנושא עלה לסדר היום כשנוחי דנקנר נהג לתרום כסף לחצרות רבנים, ואנשים שהשקיעו את כספם בחברות של דנקנר לא ידעו על כך. הציבור שמשקיע את כספו בחברות גדולות רשאי לדעת מה נעשה בכסף שלו - כולל למי הוא נתרם" ~(נוביק ע., "חברות יחויבו לדווח כמה תרמו ולמי", ידיעות אחרונות, עמוד 7, תאריך 9.5.2014)

• "הזנחת חזית החוץ ולוחמיה, אנשי שרות החוץ, היא מחדל ממשלתי מתמשך והולך. הקרב הדיפלומטי הוא מרכיב במאבקה של ישראל ללגיטימציה לפעולותיה ולהבטחת מעמדה הבינ״ל. העובדים התריעו תקופה ארוכה, הטילו עיצומים והפסיקו אותם, ניהלו מו״מ ועכשיו חזרו לסנקציה קשה זו.ראוי כי ראש הממשלה יתערב אישית לפתרון המשבר אשר גורם נזקים כבדים למדיניות החוץ של ישראל" ~ על חשיבות טיפוח מערך הדיפלמטיה של משרד החוץ (רביד ב., "עובדי משרד החוץ הכריזו על שביתה כללית, כל נציגויות ישראל בעולם ייסגרו", אתר הארץ, תאריך 23.03.2014)

• "הקווים בעבודה בין הדרגים השונים ברורים, עוד לפני שהייתי בתפקיד דובר צה"ל - דובר צה"ל כפוף לרמטכ"ל, והרמטכ"ל כפוך לשר הביטחון. בשום פנים ואופן לא יכולה להיות התמודדות בין הרמטכ"ל לשר הביטחון, בין אהוד ברק לגבי אשכנזי!" ~ על פרשת הרפז בעקבות מעצרו של אבי בניהו על חלקו (לכאורה) בפרשה ("פרשת הרפז-אשכנזי: וינר ובניהו שוחררו", אתר גלי צה"ל, תאריך 20.03.2014)

• "המאבק הישראלי בחרם מורכב מארבעה שלבים: הראשון, זיהוי האירועים השונים וחיבורם למסכת אחת; השני, ההבנה כי אכן לפנינו קמפיין מאורגן, מתוזמר וערוך היטב; השלישי, גיבוש אסטרטגיה למאבק ולשילוב השחקנים השונים בישראל ובעולם; השלב הרביעי הוא במהלך המדיני המתבקש והחיוני של היפרדות ממרבית השטחים המוחזקים ויישומו של פתרון מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני" נחמן שי מנתח את תופעת החרם על ישראל (שי נ., "ארבעה שלבים של מאבק בחרם", אתר גלובס, תאריך 10.03.2014).

• "מוזר שמקבלים החלטות תוך כדי ההליכים המשפטיים. אין לי ספק שההחלטה לא בשלה ולא מוצדקת, ונובעת רק מסיבות תקציביות. הרי לא יכול להיות שרק 60% מהישראלים צריכים ערכות מגן - או שלא יהיה לאיש כי אין צורך או שיהיה לכולם. זה קיפוח וחוסר אחריות - סוריה לא חיסלה עדיין את המאגרים של הנשק הכימי, וגם במדינות אחרות יש נשק מסוכן" ~ על ההחלטה להפסיק את חלוקת ערכות המגן (חדשות ערוץ 2, "היום תופסק חלוקת ערכות המגן לציבור", אתר MAKO, תאריך 27.02.2014)

• "אנחנו נתונים פעמים רבות לשליטתם הבלעדית של נותני שירותים שונים שמאלצים אותנו לרוץ ולרדוף אחריהם, בזמן שזה אמור להיות הפוך" ~ על הצעת החוק שתחייב נותני שירות להזדהות בשם מלא ובמס' טלפון שאינו חסוי (בנדר א., "שיחה מזוהה: נציגי השירות יזדהו בשם המלא", אתר NRG, תאריך 25.02.2014)

• "המפכ״ל החליט להרוג את השליח. האסטרטגיות האלה מעייפות ומאכזבות. תתגבש נא המשטרה ותבדוק היטב את עצמה ואת כישלונה המתמשך להילחם בפשע. האש המשתוללת ברחובות ישראל ואובדן הביטחון האישי מתחיל ונגמר במשטרה המחמיצה את יעודה העיקרי - ביטחון הציבור" ~ על הודעת המפכ"ל לא להאמין לשידורי התקשורת בענין הפיגועים הפליליים ברחובות ישראל (עזרי ע., "המפכ"ל דנינו לאנשיו: אל תתרגשו מהתקשורת, הפסקתי להאזין לרדיו", אתר MAKO, תאריך 18.02.2014)

• "צריך להציל את הדסה ולשקם אותה, כי היא אחת הלבבות הפועמים של העיר הזאת! איך צריך להציל?! צריך לתת להדסה עזרה כספית! לא לזרוק סתם כסף! הממשלה צריכה להטיל פיקוח על הדסה! ביה"ח לא יכול להמשיך להתנהל כאילו הוא פועל בחלל! ברגע שאתה מכניס מיליוני שקלים מקופת המדינה - זה צריך להיות מלווה בפיקוח!" ~ נחמן שי על המשבר בהדסה (זרחיה צ., "סגן שר הבריאות לשעבר ליצמן: לא ידענו על גירעון גבוה כ"כ בהדסה", אתר The-Marker, תאריך 12.02.2014)

• "כחול-לבן הוא עניין כלכלי אבל גם חברתי, לאומי וציוני. הוא דורש השקעות מן העבר האחר ובמקביל מחייב כל אחת ואחד מאיתנו, להפנים את הצורך והמחויבות לתוצרת שלנו" ~ על חשיבות התעשייה הכחול-לבן (קורן א., "כששואלים אותי על דור ההמשך בתעשייה, אני תוהה מי יישאר פה", אתר The-Marker, תאריך 11.02.2014)

• "המדינה בוגדת באזרחיה הוותיקים ומשליכה אותם לשולי החברה. לא ייתכן שבמדינת ישראל אנשים עובדים שמשתכרים בכבוד ירדו מתחת לקו העוני ביום שיצאו לגימלאות. הכנס נועד לזעוק את זעקת הגימלאים שקולם לא נשמע ולומר כי זו אחריות המדינה לדאוג להם. בעוד 20 שנה 16% מהאוכלוסייה יהיו גימלאים - זהו אחוז גבוה שהמדינה לא תוכל להתעלם ממנו יותר. הגיעה העת לעשות השינוי" ~ על הדרדרות במצבם של הקשישים בישראל (בנדר א., "דיון על עוני הקשישים: המדינה בוגדת באזרחיה", אתר NRG, תאריך 10.02.2014)

• "הכחשת השואה כבר נאסרה בישראל (כמו בצרפת). איסור השימוש במילה "נאצי" מאוצר המילים הישראלי נועד למנוע ניצול לרעה של השימוש בשואה. גם אני לא אוהב שהישראלים משתמשים במילה " נאצי " בכל פעם שהם לא מסכימים עם מישהו אחד, אבל חוק זה עומד בניגוד לחופש ביטוי,עיקרון בסיסי של הדמוקרטיה שלנו" ~ על הצעת החוק שאוסרת את השימוש במילה נאצי (ANNETTE LÉVY-WILLARD)

• "אם לא תכניס את התקשורת דרך הדלת, הם יכנסו דרך החלון. מה שיקרה, שהג'ונגל שמתנהל ברשתות החברתיות יפרסם את המידע" ~ נחמן שי על הצעת החוק לאיסור פרסום שמו של חשוד עד 24 שעות מרגע מעצרו (וופסון ע., "עשרים וארבע שעות לבקשת איסור פרסום שם חשוד", אתר News1, תאריך 08.01.2014)

• "בחוק הזה יש הכרזה. ישנם אנשים שילעגו לו, אך הוא חשוב בשיח הציבורי" ~ נחמן שי טוען להשפעה תודעתית של הצעת החוק שלו - שמשמיטה את המילה "מעבידים" מספר החוקים בישראל ומכניסה במקומה את המילה "מעסיקים" - על השיח החברתי, על השיח הכלכלי, ועל יחסי העבודה במשק (וולף א., "הוועדה אישרה: המילה מעביד תוחלף במעסיק", אתר News1, תאריך 06.01.2014)

• "צווי איסור פרסום הפכו במקרים רבים מדי לפארסה! בעולם הגלובלי, המידע מגיע לאינטרנט באופן מיידי ואזרחי ישראל נחשפים בקלות לפרסומי תקשורת זרה. בשל כך, הותרת צו איסור פרסום על המידע שפורסם בתקשורת הזרה ייעשה רק מטעמים מיוחדים" ~ מותח ביקורת על הטלה גורפת של צווי איסור פרסום (ליס י.,"ועדת שרים תדון בהצעת חוק שתגביל
 הוצאת צווי איסור פרסום", אתר הארץ, 02.01.2014)

• "כבר שנים שגביית האגרה, החשובה והמוצדקת כשלעצמה, נעשית בדרכים ובאמצעים פסולים, והגיעה העת שרשות השידור תפעל לכך שמערך הגביה יפעל בשקיפות." ~ נחמן שי בעקבות תחקיר 'מעריב' על רשות השידור (בנדר א., "הכנסת תדון בתחקיר מעריב על רשות השידור", אתר NRG מעריב, 29.12.2013)

• "תופעת החרמות על ישראל איננה תופעה חדשה ולמעשה תופעה זו מלווה אותנו במשך שנים לא מעטות. אסור לישראל זלזל או לעבור על האירוע הנוכחי לסדר היום. אירוע זה עלול להתפתח למימדים גדולים יותר שכן פעילת אחת גוררת פעילות של ארגונים נוספים". בעת דיון שיזם בכנסת בנושא (חזקי ע., "אסור לזלזל בחרם האקדמי", אתר ערוץ 7, 24.12.2013)

• "מתוך רצון לכאורה להגן על הדמוקרטיה הישראלית, פוגעת בה הצעת החוק החדשה ומוציאה את דיבתה של ישראל רעה. השקיפות אינה ניתנת לחלוקה ומי שמבקש שקיפות ראוי שיציע אותה לכל תרומה מכל גורם לכל מטרה. בדרך הזאת תהיה אולי שקיפות, אבל לא יהיו תרומות במדינה שמאות מיליוני דולרים זורמים אליה מדי שנה לארגונים ולעמותות." ~על הצעת חוק העמותות (חובל ר. & ליס י., "וינשטיין לא יגן בבג"ץ על החוק שיפגע במימון עמותות שמאל", 14.12.2013, אתר הארץ)

• "כמו תמיד מצילים אותנו מר ישראלי וגברת כהן בסולידריות האישית, היוצאת מן הלב וחודרת אליו. היו הרבה גילויים יפים של עזרה הדדית על הכבישים ובעזרה לחולים ולחלשים. ברגעים האלה אנחנו באמת מתגלים כישראלים יפים, אבל הייתי מעדיף לא להזדקק לכך. ישראל היא אחת משמונה המדינות המפעילות לוויינים, יש לנו "עמימות גרעינית", אנחנו יודעים כל מה שקורה במזה"ת ואפילו מבקרים מדי פעם בפינות מרוחקות, אבל 40 סנטימטרים של שלג מוכיחים שיש לנו הרבה מה ללמוד, ובעיקר - צניעות" (ש. נחמן, "לא טובים בלעזור לעצמנו", 14.12.2013, אתר ישראל היום).

• "המצב ההולך ומידרדר באזור ירושלים, המצור על בירת ישראל, השיתוק באספקת החשמל, היעדר מנהיגות ויד מכוונת והיערכות לקויה מלכתחילה, כולם מחייבים כי 'הכנסת' (בירושלים) תורה על חקירה רחבה ויסודית של הכשלים בפעילות הממשלה ומשרדיה. אם לא הצלחנו לעמוד בפני סופת שלג קשה, כיצד נתמודד עם רעידת אדמה פתאומית, או לחילופין עם מטח טילים על העורף מהצפון ועד הדרום?". נחמן שי מביע את דעתו כי יש לבדוק את התנהלות הרשויות השונות במהלך הסערה (אזולאי מ. "הרצוג: לא הזמן לתדרוך מבודח ויחצ"ני", 14.12.2013, אתר Ynet)

• ״האיום האמיתי על החברה הישראלית הוא חולשתה מבית, הבקיעים והשוויון המתרחק והולך. הגיע העת שההשקעות הגדולות שלנו יוסטו לחינוך ולרווחה. חוסן לאומי הוא קודם כל ומעל לכל חוסן חברתי.ישראל מתרברבת בהישגיה אך מזניחה את החצר האחורית שלה״ נחמן שי על תוצאות מבחני פיזה (הודעה לתקשורת, 06.12.2013)

• "דרישתה של המשטרה מהווה פגיעה עמוקה וחמורה בתקשורת ובעבודתה. צלמים עושים עבודתם לצורכי סיקור ולא ככלי עבודה למשטרה. אם רוצה המשטרה, תציב את צלמיה במוקדי חיכוך. זוהי דרישה שדגל עיתונאי שחור מתנוסס מעליה". ח"כ ד"ר נחמן שי יוצא נגד דרישת המשטרה שהתקשורת תעביר לידיה צילומים מההפגנה שנערכה בישוב חורה שבנגב במחאה נגד תכנית פראוור להסדרת ההתיישבות הבדואית (אתר נענע10, 02.12.2013)

• " ההתקפות על מערכת המשפט ואכיפת החוק פוגעות מאד במוסדות אלה. לאחר מכן באים אותם חברים וטוענים כי יוקרתן של המוסדות הללו יורדת וכי יש לעשות בהן שינוי" ~ במתקפה על המתנגדים למינויו של שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה (אתר ערוץ 7, 22.11.2013)

• "צריך להקטין את מס' המפלגות. צריך לחפש מנגנון שיאפשר הפלת ממשלה, מעבר תקין לממשלה אחרת - לא בהכרח באמצעות בחירות - כי יש לנו ריבוי מערכות בחירות בישראל וגם זה לא סימן טוב לדמוקרטיה הישראלית! אני חושב שבמדינת ישראל יש חוסר אמיתי בייצוג אזורי ובייצוג פריפריאלי!" נחמן שי על ההכרח להכניס שינויים בשיטת הבחירות והממשל ("זו השיטה גאון!", ערוץ היו-טיוב HashitaGaon, תאריך 06.10.2013)

• "התיקון החוק למניעת הסתננות אינו חוקתי ומחייב את ישראל לכבד זכויות אדם. צריך לטפל בהסתננות לישראל ולמנוע אותה, אולם כל מאבק כזה צריך להיעשות מתוך שמירה מרבית על זכויותיהם של האנשים מרגע כניסתם, בעת שהייתם במדינה ועד צאתם ממנה; שופטי בג"ץ קבעו כי התיקון לחוק לפיו ניתן להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של לפחות שלוש שנים, פוגע באופן שאינו מידתי בזכות החוקתית לחירות הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". ~ על בג"ץ המסתננים (אתר וואלה, 16.09.2013)

• "אם זה לא טרור - אני לא יודע מהו טרור. מחבלים מתוכנו קורעים בידיים גסות את התפרים ואת הנימים שמחברים בין יהודים לערבים; לאחר שפתחו ביו"ש הם עוברים עתה לתוך מדינת ישראל ומשסים יהודים בערבים. הממשלה מנסה לברוח מן הבשורה הרעה ולהודות כי בקרבנו צמחה מחתרת יהודית שעושה ככל רצונה". ~על תג המחיר באבו-גוש (נחמן שי-Nachman Shai [פייסבוק], 18.06.2013)

• "כל כוונתה של הצעת החוק היא לרצות את חברי מרכז הליכוד האורבים לשררה, לתפקידים ולהשחתת השירות הציבורי, במקום לחזק את שומרי הסף, עובדי השירות הציבורי שנבחרו כדת וכדין למשרותיהם, מבקשת ח"כ מירי רגב לחלק ג'ובים לחבריה בליכוד" ~ על חוק הג'ובים של מירי רגב (בנדר א., "ח"כ נחמן שי: רגב רוצה לחלק ג'ובים לחבריה" אתר NRG, תאריך 20.02.2012)

על עצמו

נחמן שי בימיו כדובר צה"ל

• "למדתי את התארים בקמפוס בגבעת רם, שכן אז לא הייתה אוניברסיטה פעילה בהר הצופים. זו הייתה אוניברסיטה קטנה ואינטימית וכולם הכירו אחד את השני. המקום המוביל באוניברסיטה היה הקפיטריה שהייתה סוערת- כל החיזורים, הרכילות והאהבות הגדולות צמחו שם. הספריה הייתה גם היא חלק בלתי נפרד." (מקור)
• "לרוב הציבור אני מזוהה עם מלחמת המפרץ, זה בעצם התפקיד שהשאיר אותי בזיכרון הציבורי ועד עכשיו אנשים זוכרים את זה ומתייחסים אלי כך. דוברות צה"ל התגלתה לי כדבר עמוק יותר ממה שחשבתי אז ובדיעבד טוב שבתקופה ההיא לא הייתי מודע לכך כי הייתי נבהל ואולי נרתע מהתפקיד. אני חושב שמכל יתר הדברים שעשיתי, חברות בכנסת היא בסוף הדבר האמיתי והמשמעותי ביותר. חברות בכנסת היא קשה מאוד ומסובכת יותר ממה שנראה מבחוץ. אני חושב שבעבודה זו אני ממצה את כל הדברים שלמדתי בימי חיי." (מקור)
• "המלחמה השאירה אצל האנשים חותם עמוק יותר ממה שנדמה. הזמן עובר, אבל הטראומה הזאת בה אנחנו לא מוגנים בבית שלנו, שחזרה על עצמה גם בלבנון השנייה, הוא דבר קשה לישראלים ואז תמיד חוזרים לניסיון הראשון; למדתי מהניסיון שלי בעיתונות את הטכניקה שבה יוצקים נושאים מקצועיים מורכבים בצורה פשוטה ומובנת וכך עשיתי; הסתבר שבגלל הנסיבות הקשות והעדר מקורות מידע אחרים נכנסתי ללבבות האנשים." ~ על הזיכרונות מהחדר האטום - 20 שנה למלחמת המפרץ (אתר נענע 10, 16.01.2011)

על אחרים

• "בעידן בו השידור עבר מהפיכות, שינויים וטלטלות, נשאר יעקב אחימאיר צוק איתן של מקצועיות וממלכתיות. עשרות שנים הוא משדר ומדווח ברדיו ובטלוויזיה וממחיש היטב מהו משרת ציבור. גישתו העיתונאית נקייה מפוליטיקה וממעורבות אישית, ולמרות שהוא מחזיק בדעות פוליטיות כמו כולנו, הוא מפריד הפרדה מליאה בינו ולבין פעילותו העיתונאית. יעקב אחימאיר היה שותף לעיצוב התקשורת הישראלית והטביע את חותמו על הדורות הבאים של עיתונאי ישראל." ~ נחמן שי מנמק את בחירתו ביעקב אחימאיר כראוי להיכנס לפנתיאון של 'זקני השבט' (עמוד הפייסבוק נחמן שי)
• " בשנים שכיהן כיו"ר הכנסת הוכיח כי הוא דמוקרט אמיתי וידע לנווט בהצלחה בין הגלים הפרלמנטרים. הוא היטה אוזן למיעוט והעניק לו אפילו העדפה מתקנת, כפי שלפעמים נידרש." ~ על ראובן ריבלין שנבחר לכהונת נשיא המדינה ביוני 2014 (שי נ., "השבוע שהיה כך היה: הנעליים של רובי 8-13/6/14", אתר הבית של נחמן שי, תאריך 13.6.2014).
• "אנחנו ישבנו עם פואד. קבלנו ממנו הסברים כאשר יצא עניין הקזינו. האיש השקיע 60 שנה מחייו בשירות הציבור, 30 שנה הוא היה בצבא. אם הוא עבר עבירות וקיבל הלוואות הוא ראוי להיענש. אם הוא פשע, שהמשטרה והרשויות תטפלנה בו! זה לא מתפקידי לעמת אותו עם הנתונים" (כהן ש. "ח"כ שי מגלה: ערכנו לפואד שימוע במפלגה", אתר ערוץ 7, תאריך 10.6.2014)

מלחמדיה (2013)

דף ציטוטים מורחב – מלחמדיה

• "חזית הדיפלומטיה הציבורית היא המאבק בין ישראל לבין הפלסטינים על דעת הקהל העולמית והמאבק שהסתייע בכלי דיפלומטיה ציבורית חדשה ובהם שידור בינלאומי, אינטרנט, עמותות וחוק בינלאומי."
• "אחד המאפיינים של אלימות בעצימות נמוכה הוא הא־סימטריה בין החזק לחלש... המפגש בין ישראל לבין הפלסטינים מתחולל גם בהיבט אחר של א־סימטריה בין שתי החברות: האחת דבקה בערכים דמוקרטיים ובחופש הביטוי, האחרת מתעלמת מהם."
• "התקשורת הישראלית נוטה להזדהות ברגעי משבר עם הנרטיב הלאומי... אבל במציאות החדשה אין היא יכולה לעמוד מהצד, אין היא עוד שחקן בלעדי, ואם היא תעכב את הסיפור הוא ישודר בלאו הכי בערוצי חדשות זרים ובאתרי אינטרנט."
• "מערך ריכוזי של דיפלומטיה ציבורית כרשות ממלכתית הוא צורך לאומי בישראל. המערך מורכב מרשות לדיפלומטיה ציבורית ומגורמים נוספים בממשלה ומחוצה לה. הרשות משלבת את מרכז הדיפלומטיה הציבורית ואת נציגי הגורמים השונים, ומציעה דרכי פעולה משותפות ושימוש בכלֵי דיפלומטיה ציבורית."

חץ ברשת (2016)

• "המשימה הגדולה של העם היהודי היא מצד אחד לנסות לתקן את העולם שאנחנו חיים בו (וכדאי שנהיה צנועים בכך) מתוך אמונה בייחודנו כעם יהודי, ומצד שני, כבני העם היהודי שנגזר עליו לעבור תלאות קשות, להקים מדינה, ובמדינתו שלו לעמוד במבחנים קשים."
• "בין הציר המדיני והציר הצבאי התנהל תהליך מרתק של בניית מדינה, בניית אומה, חידוש הלשון העברית, התרבות, קליטת עלייה ועוד משימות לאומיות. לפנינו מאמץ משולב וייחודי, עיקש ואמיץ, להגן על המדינה ובאותה עת ממש לבנות אותה. הדיפלומטיה הציבורית תופסת מקום מרכזי בשני תהליכים מקבילים אלה. אילולא אימצנו את הדיפלומטיה הציבורית עוד לפני קום המדינה, לא הייתה קמה המדינה."