מירי רגב

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מירי רגב ביום השבעת הממשלה החדשה, 2015

מירי רגב (נולדה ב־26 במאי 1965), שרת התרבות והספורט, חברת הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. לשעבר הצנזורית הצבאית הראשית ודוברת צה"ל.

כללי[עריכה]

  • "אני חושבת שזו גאווה לליכוד ולחברה הישראלית שיש אנשים כמוני."
  • "וויי, מה זה... סלב סלב נהייתי." ~ בחתונה של מרכז הליכוד
  • "ברברים עבריינים" – על מתנחלי גוש קטיף כדוברת צה"ל לפני שנכנסה לפוליטיקה.
  • "טראמפ מחזיר אותנו לשיח שפוי."
  • "מילים יכולות להביא למעשים, אבל מה שיכול להביא למעשים זה המציאות. המציאות, לא המילים!" ~ ערוץ 2, 2012
  • "אני מאוד מרוצה מהדרך שבה הצלחנו לפצח את השואה." ~ על שינויים במסכת בטקס הדלקת המשואות, אפריל 2018 מקור
  • "לצערי יש לנו סוסים טרויאנים בכנסת שנותנים רוח גבית לטרור." ~ בעקבות ביטול משחק ידידות בין נבחרת ישראל לנבחרת ארגנטינה בכדורגל, יוני 2018
  • "ברור שהיה כאן אירוע קשה." ~ על רצח רבין, אוקטובר 2018
  • "אז מה אם הם ירו על אשקלון?" ~ מרץ 2019

חברת כנסת[עריכה]

  • "חברת הכנסת מירי רגב בשבילך." ~ לסתיו שפיר
  • "הציבור הוא איתי. אני רואה את זה בפייסבוק."
  • "אני חברת כנסת. אני לא צריכה לחשוב פעמיים לפני כל מילה שאני אומרת."
  • ""אנו עם אחד, צבא אחד, רבנות אחת." ~ דיון בוועדת הפנים על מערך גיור עצמאי (מקור)
  • "אני לא יודעת על איזה גנבים מדבר מר שקשוקה. אני לא יודעת על מה הוא מדבר. גדעון סער הוא לא גנב, גלעד ארדן הוא לא גנב, בוגי לא גנב, מירי רגב היא לא גַּנָּבה. לכן, כדאי שתהיה קצת יותר צנוע. מפלגת הליכוד ביתנו מדברת על ערכים. מדינת ישראל, מדינה יהודית שבירתה ירושלים לנצח נצחים. כפיים!" ~ נאום בחירות בבית ברל, דצמבר 2012
  • "כל הנשמות הרעות, אותם אנשים שמנסים לקדם את עצמם על חשבוני, לא יעזור להם הפעם. המיקום שלי בפריימריז וכמות המנדטים שהוספתי לליכוד במהלך הבחירות כמו גם ההתנהלות שלי תוך כדי מערכת הבחירות והאימון האישי שיצרתי עם נתניהו סוללים את הדרך לתפקיד שרה בכירה. אני סומכת על נתניהו שאקבל תפקיד ראוי ומתאים לי וכל הדיבורים, באמצעותם מנסים להכניס טריז ביני לבין ראש הממשלה, אלה הם רק נסיונות נואשים." ~ (טל שניידר, לאן דהר המירי-ואן של רגב?, הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר, 26 באפריל 2015)
  • "הרשעתו של אהוד אולמרט היא נורה אדומה לכולנו אשר מסמנת באופן ברור מה מותר, מה אסור ואיפה עובר הגבול. על נבחרי הציבור לנקוט בזהירות יתרה בכל הקשור לפעילותם, הקו המנחה חייב ברור, נבחר ציבור בא לשרת את בוחריו, להיות להם פה וקול ולייצג נאמנה את עמדותיהם בתחומים השונים." ~ בתגובה להרשעתו החוזרת של אולמרט בפרשת מעטפות (ח"כ רגב: "הרשעתו של אהוד אולמרט היא נורה אדומה לכולנו", באתר מעריב, 30 במרץ 2015)
  • "הטעות הגדולה של אבו מאזן היא שהוא הכניס ארגון טרור לממשלה שלו, ועובדתית, אבו מאזן לא מצליח להחזיר את הנערים הביתה. יש לו בעיה גדולה: אז או שהוא יודע משהו שהוא לא רוצה להגיד לנו, ואם הוא לא יודע מה קורה מתחת לאפו, אז איזה פרטנר יש לו?" ~ מירי רגב על ממשלת האחדות הפלסטינית (שי דורון, ח"כ מירי רגב: "כשיש יד קשה, הפלסטינים מבינים. אבל הממשלה שלנו רופסת", באתר nana10,‏ 27 ביוני 2014)
  • "אני לא חושבת שהמשטרה חרבנא כמו שחלק גדול בציבור סבור, אבל יש לה בעיות בתקנים ובכוח אדם, ואין ספק שיש מקום לשיפור. המשטרה צריכה לגלות אומץ לגבי אוכלוסיות מסוימות כמו במזרח ירושלים, מיידי האבנים והמסיתים בהר הבית." ~ על הבעיות במשטרת ישראל (שי דורון, ח"כ מירי רגב: "כשיש יד קשה, הפלסטינים מבינים. אבל הממשלה שלנו רופסת", באתר nana10,‏ 27 ביוני 2014)
  • "זה כמו הצביעות של השמאלנים בעניין האסירים הבטחוניים, 'אל תאכילו אותם בכוח'. אם הם שובתי רעב ורוצים למות - צריך לאפשר להם למות. אבל, אם מישהו ימות בכלא בגלל שביתת רעב, כולם יגנו את הכלא הישראלי. אני מתעבת את הצביעות הזו." ~ על שביתת הרעב של האסירים הפלסטיניים (שי דורון, ח"כ מירי רגב: "כשיש יד קשה, הפלסטינים מבינים. אבל הממשלה שלנו רופסת", באתר nana10,‏ 27 ביוני 2014)
  • "פגישות ואמירות של שרי הממשלה מול גורמי ממשלת האחדות הפלסטינית – מעודדות טרור; על ראה"מ לפטר שרים שנפגשים עם גורמים ברש"פ. כל אמירה של שרי ממשלת ישראל, החל מציפי לבני שנפגשת עם אבו מאזן, דרך יאיר לפיד, בהקשר קידום המשא ומתן – פוגעות בבטחון המדינה ואזרחיה וביכולת של הממשלה לנהל מדיניות ברורה בהקשר המדיני והבטחוני. אני מחזקת את ידי צה"ל, חייליו ומפקדיו, ומתפללת שהנערים יחזרו למשפחותיהם ולבתיהם בשלום." ~ תגובתה לאירוע חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון (מירי רגב: "על רה"מ לפטר שרים שנפגשים עם גורמים ברש"פ", באתר ישראלי פטריוט, 13 ביוני 2014)
  • "לראשונה ממשלת ישראל מקבלת אחריות על דיור בר-השגה וממלאת את תפקידה הבסיסי – לאפשר דיור במחיר סביר לכל אזרח" מירי רגב על חוק הדיור (אורי חודי, הרפורמה בתכנון ובנייה תכלול מתווה לדיור בר-השגה, באתר גלובס, 11 בפברואר 2014)
  • "בימים אלה, כאשר ציבור שלם חרד לשלומו ולביטחונו האישי בעקבות פיצוצים יומיומיים במרכזי ערים של מכוניות, זימנתי דיון בוועדת הפנים. אבל לצערי המפכ"ל ובכירי המשטרה לא מגיעים לכנסת לתת דין וחשבון על הנעשה, ומאידך המפכ"ל מופיע בערוצי התקשורת ומאשים את הצבא בבעיות בטחון הפנים. זה מגוחך ולא רציני, באחריות המשטרה לטפל בביטחון האישי של אזרחי המדינה, ואני מצפה שהמפכ"ל ובכיריו יגיעו לכנסת במקום לבלות בערוצי התקשורת השונים." ~ (שי דורון, ח"כ רגב: "המפכ"ל מאשים את הצבא בבעיות בטחון הפנים? זה מגוחך ולא רציני", באתר nana10,‏ 9 בפברואר 2014)
  • "צריך לבנות לא רחוק משם, במקום הכל כך סודי, הכל כך איכותי, הכל כך עוצמתי של מדינת ישראל, משהו אטרקטיבי לבני נוער, לצעירים וליהודים מכל העולם, שיבואו לדימונה." ~ על הכור בדימונה
  • "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו. אנחנו לא נאפשר לאנשים להגיע הנה לחפש עבודה בארץ ישראל."
  • "חס וחלילה לא דיברתי על בני־אדם ולא השוויתי אותם לבני־אדם." ~ על הסודנים
  • "אחד כזה אנחנו צריכים לתת לו ביטוי?" ~ על אחמד טיבי
  • "אתם עם החברים שלכם הזויים כנראה." ~ על יושבי האוהלים ברוטשילד בזמן מחאת האוהלים
  • "היו להם ראסטות. הם נהיו אלימים ושפכו עליי מים. לא יפה להתנהג ככה. זה לא יפה. כולם עם ריח של אלכוהול מהפה." ~ על יושבי האוהלים ברוטשילד בזמן מחאת האוהלים
  • "אבל זה בטח מקום יותר נחמד מהמקום שהם באו ממנו, לא?" ~ על מתקן כליאה בדרום
  • "כמו שגרו במחאה באוהלים, ילדים, וגיטרות ובני נוער, ומבוגרים, וקשישים, וכולם, וחיו שמה בכיף." ~ מתארת את מחנות הכליאה של הפליטים
  • "הם רוצים להפוך את המדינה הזאתי למדינת כל־אויביה, אה, מדינת כל־אזרחיה." ~ על ארגוני סיוע וזכויות אדם
  • "משמעות הבקשה היא הדחה של שר חינוך מצטיין שהוביל רפורמות גדולות ומוצלחות בחינוך עבור מינוי אדם לא מנוסה כמו שי 'טירון'. בקשתם היא בגדר עזות מצח וחוצפה." ~ על מינויו של שי פירון לתפקיד שר החינוך, מרץ 2013
  • "המצב היום הוא שקיימת חקיקה אך היא לא מתבצעת בפועל, כאשר המצב בדרום תל אביב הוא בלתי נסבל, אני רוצה שסהרונים יהיה מלא ב־7,000 עובדים."
  • "רוחי לע'זה יא ח'אאנה. בוגדת, זה מה שהיא. אנחנו לא צריכים בוגדים פה, בכנסת ישראל. בוגדת." ~ לחנין זועבי, בדיון בכנסת בנושא "המשט לעזה והתגובה הישראלית", 2 ביוני 2010

שרת התרבות והספורט[עריכה]

  • "רק אתמול קשקשתם שזהו רק הפרומו. אם זה הפרומו, הסרט שלכם יהיה ממש רע."
  • "היא פשוט אישה רעה." ~ על אופירה אסייג, אוקטובר 2018
  • "מקווה ומתפללת שנביא מדליה ארד. הקרב של ירדן גרבי עוד חצי שעה. מגיע לנו להביא מדליה." ~ אולימפיאדת הקיץ 2016.
  • "כבשנו את הטיימס סקוור." ~ יוני 2018 מקור
  • "גאה במארגני הליכודיאדה כי מעולם לא סיקרו את יום השואה כמו שסיקרו השנה בזכות הליכודיאדה." ~ ינואר 2017 (מקור)
  • "ידעתי שעולם התרבות הוא כפוי טובה. לא בא לי לעבוד בשביל כפויי טובה. קפוץ תחת, צבוע וכפוי טובה ולא בא לי לעבוד בשבילם." ~ יוני 2015 מקור
  • "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? השר צריך לשלוט, מה נעמיד כסף ואז הם ישדרו מה שהם רוצים?" , יולי 2016, מקור
  • "אני לא מכירה את הגברת הזאת" ~ בתגובה לשאלת עורכת הדין של חדשות עשר, תמר תורג'מן-קדם, "את מכירה את דוח השנאה של קרן כצנלסון?" ~ בדיון בתביעה שהגישה השרה רגב נגד "חדשות עשר" בפרשת "לא לדאוגוסט"
  • "את לא יודעת לכתוב תנועה של שקשוקה?" ~ בתגובה להערתה של קלדנית בית המשפט, שטענה כי אינה יודעת איך לתאר תנועה סיבובית שביצעה השרה רגב עם היד לאחר שאמרה "ניסיתם לטעון כאילו הכסף נעלם, כאילו ככה..." מקור: מופע האימים של מירי רגב: "את לא יודעת לכתוב תנועה של שקשוקה?", נתי טוקר, באתר TheMarker, 16 בספטמבר 2018
  • "לא, לא, לא, לא טוב! לא טוב! תשובה רעה, רעה, רעה! למה רמי יהושע? משרד התרבות והספורט, הטוטו הוא חלק ממשרד התרבות, הוא חלק ממדיניות של הפעלת אה... מדיניות של ספורט, משרד התרבות והספורט, הטוטו". ~ דיון עם בכירים במשרד התרבות על ניסוח הסבר למסירת תקציב פרסום למשרד רמי יהושע ללא מכרז, אוגוסט 2015. מקור
  • "כבוד הרב מה שלומך? אנחנו כאן מקווה ומתפללת שנביא מדליה ארד הקרב של ירדן גרבי עוד חצי שעה, מגיע לנו להביא מדליה ולשמוע את ההימנון של המדינה".~ הודעת סמס לנתנאל שריקי, לפני הקרב על מדליית הארד באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו, אוגוסט 2016. מקורlמקור
  • "מוסדות התרבות הם לא מעל החוק. עליהם לפעול על פי חוקי מדינת ישראל ועלינו לוודא זאת - לא לעצום עין. לא אהיה כספומט.", ינואר 2016 מקור
  • "אתה מנהיג גדול, למרות שחלק מהאנשים בארץ לא אוהבים להגיד את זה ולא אוהבים לשדר את זה. אבל את האמת צריך להגיד, מגיע להגיד לך את זה: עשית לנו שירות אדיר, עם הרבה כבוד וגאווה. עקבתי אחרי הפרסומים של הפעילות ושל הכבוד הגדול שהתקבלת שם, כמלך בהודו זה פשוט מרגש עד דמעות, תודה רבה לך על מה שאתה עושה למען מדינת ישראל. אני מאחלת לך עוד הרבה שנים של עשייה". ~ בפתח ישיבת הממשלה לאחר שובו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מביקור בהודו, ינואר 2018. מקור
  • "אנחנו נבחרנו על ידי העם, אבל יש יועצים ופקידים שהם התרגלו להחליט מה נכון ומה לא נכון. קוראים להם היום 'שומרי הסף...כמו שקראנו השבוע במגילת אסתר, גם שם היו שומרי סף. בגתן ותרש, צמד חמד. הם נראו ממלכתיים, הקפידו על שלטון החוק, דאגו למנהל תקין, אבל מסתבר שעמוק בכיס הם החזיקו גיליוטינה" ~ מרץ 2018, מקור
  • "הצבעתי נגד הקמת ועדת חקירה לנשים מוכות זה אוכל לי את הלב, אני הצבעתי נגד חוק פונדקאות, זה אוכל לי את הלב. הצבעתי בהרבה מאוד דברים, נגד נכים. זה אוכל לי את הלב." ~ נובמבר 2018 (מקור)
  • "עשיתי מהפכות שאני חושבת ששני שרים אחריי לא יצליחו לתקן את מה שעשיתי." ~ ינואר 2019, מקור
  • "אנו מברכים את היוצר נדב לפיד על הזכייה היוקרתית בפסטיבל ברלין. זו עדות נוספת להצלחת הקולנוע הישראלי, מעמדו ויוקרתו בעולם. עם זאת, איש מאנשי המשרד לא צפה בסרט ואין לנו את הידיעה האם הוא מעלה סוגיות שיש בהם כדי לפגוע במדינת ישראל, סמליה וערכיה. אנו מקווים שאכן מדובר בסרט שגם אם יש בו ביקורת, הוא עולה בקנה אחד עם החוק הישראלי" ~תגובה לזכיית הסרט מילים נרדפות של הבמאי נדב לפיד בפרס דוב הזהב, פברואר 2019. מקור

מתוך דבריה[עריכה]

  • "בג"ץ נתן סטירת לחי מצלצלת לאזרחי מדינת ישראל. שופטי מדינת ישראל מנותקים מהציבור. הם שגו בהחלטתם, זו החלטה קשה ביותר. זו החלטה שמבקשת להעמיד מחדש את מקומו של המחוקק מול בית המשפט. אמר את זה גם השופט גרוניס היום שההחלטה הזאת הייתה לא מידתית. התושבים (בדרום ת"א) נמצאים במצוקה קשה של אלפי, לא מבקשי מקלט, מסתננים שבאים למדינת ישראל כדי לחפש עבודה וצריכים לחזור לארץ מוצאם. ההחלטה הזו לא מאפשרת לישראל כלים להתמודד עם מדיניות של הגירה בלתי חוקית. השופטים לא נתנו שום פתרון אחר." ~ על פסיקת בג"ץ (השגויה לטעמה) לאסור החזקת מסתננים לא חוקיים במתקן כליאה (צפו: ח"כ רגב נטשה באמצע עימות באולפן, באתר mako,‏ 22 בספטמבר 2014)
  • "הגל הגזעני הוא בושה וחרפה, מה שמותר לאשכנזי אליטיסט להגיד אסור להגיד לספרדי. אם אנחנו היינו אומרים דבר כזה הייתה ועדת חקירה. פתאום המסיכה נחשפת, רואים את הפרצוף האמיתי של אנשים גזעניים ששונאים מזרחיים, שבזים למסורת, שבזים לאלה שגרים בפריפריה, הגיע הזמן לעשות איתם דין וסדר ולהגיד להם 'די, תתביישו, תעזבו את הארץ'. מי רוצה אנשים אליטסטים כמוך, שחושבים שהם יכולים לחנך אותם ואותי במחי יד? מה שכתבה אלונה קמחי, שהמזרחיים ישתו רעל? ומה שאמר גרבוז? שאנחנו פרימיטיביים כי אנחנו מנשקי מזוזות? אני גאה לנשק מזוזות ולהיות בקברי צדיקים. יאיר גרבוז הוא הפרימיטיבי, הוא הצ'חצ'ח הכי גדול בשכונה. שיפסיקו לחיות באליטה שהם חושבים שמותר להם למחוק את המזרחיים, הפריפריה, המסורתיים, בהינף יד. אני מתביישת בהם, ואני גאה במזרחיות שלי. לא אתנצל בפני אף אחד מהאליטיסטים האלה. יש כאן שד עדתי שלא האמנתי שעדיין קיים, אבל הוא קיים, והוא יוצא מהבקבוק בצורה מבזה, וחושף את המסיכות של אנשים שמדברים בשקט על צדק ועל שוויון. מספיק עם הצביעות, תגידו מי אתם, תגידו את האמת. ואנחנו צריכים הפעם אם השיח הזה יעלה לא להסתיר אותו, לא להפסיק לדבר עליו. נמנעתי במשך שנים מלדבר על הנושא העדתי כי חשבתי שהוא לא קיים ולא רציתי שיכנו את המזרחיים כבכיינים, אבל אם צריך, נתמודד עם התופעה בצורה נחושה כדי להבהיר לאותו אשכנזי שחצן שעם כל הכבוד, שלא יתנשא מעלינו. אנחנו לא פחות טובים ממנו. מה האמירה הזו של חצרוני? אם היינו אומרים 'תשתו רעל', מה היו עושים לנו בתקשורת? צריך להוקיע את האנשים האלה, לגרום להם להתבייש ולהתנצל. לדבר עליהם בתקשורת ולא רק עם השוקולד במטוס. שכל התקשורת תעסוק בגרבוז ובקמחי ובחצרוני. לחשוף את הפנים האמיתיות של אותם אשכנזים צבועים. בוז'י המתנשא וציפי המתנשאת, יום אחרי העצרת היו צריכים ללכת לקברו של שמעון בר יוחאי ולרבי מאיר בעל הנס, ולהגיד שאנחנו מתנגדים לכל האמירות של גרבוז אבל הם לא עשו זאת, ולכן הם באופוזיציה." ~ תוקפת את האמירה של יאיר גרבוז לפיה מצביעי הימין הם מנשקי קמעות על רקע מערכת בחירות 2015 (סיוון כהן, מירי רגב: "ציפי ובוז'י מתנשאים וגזענים", באתר nana10,‏ 23 במרץ 2015)
  • "חשבתי לומר מספר מילים על האירוע המבזה של טקס פרסי אופיר, שם לטעמי ולטעם רבים נחצו קווים אדומים. אסור שזה יעבור לסדר היום, הייתה שם התנהגות שביזתה את החוק ואת התרבות הישראלית. קו אדום ראשון שנחצה הוא שימוש בשיריו של דרוויש, שהוא מנהיג תעשיית השקר הפלסטינית, שמטיף בשיריו להתנגדות לקיום המדינה היהודית. כששרים את שיריו בשילוב מועל יד זה מתקשר עוד יותר להיסטוריה היהודית שלנו. לאיזו דרגה הגענו? למה? בטקס פרסים ממלכתי להשמיע שיר של משורר הקורא להשמדת מדינת ישראל. זה לא מאבק של ימין ושמאל, זאת שמירה על עצם קיומנו כאן. השימוש בדרוויש הוסתר ממני ומצוות לשכתי, ומהגורמים המקצועיים וממנכ"ל המשרד. אני הופתעתי, חד וחלק, שמעתי את זה במקרה מאחורי הקלעים. נכנסתי לאירוע, שאלתי את יו"ר האקדמיה אם זה נכון, וברגע שהבנתי שזה ניסיון לעשות פרובוקציה עם משורר לאומי מוכשר ככל שיהיה, המתנגד לקיומה של מדינה יהודית, היה לי ברור שאני לא נמצאת בטקס שבו משמיעים את שיריו. במהלך הנאום אחד השחקנים, רועי אסף, שקיבל פרס אוסקר בשנה שעברה, ניסה להתפרץ לבמה. שאלוהים ישמור מי יודע מה היה קורה אם היה מגיע אליי. אף אחד לא מתפרץ לנאום של שר, אף אחד לא מתפרץ בצורה כזאת שמפריעה לסדר של האולם, גם אם הדברים שאני אומרת לא מקובלים עליהם. אני אגיד את מה שאני רוצה להגיד, אף אחד לא ישתיק אותי. זו משילות, זה תפקידו של מנהיג, לומר לציבור את האג'נדה שלו. לא הסתרתי את כוונותיי. דיברתי על צדק תרבותי, על רב תרבותיות, על צדק חברתי. אמרתי שהקולנוע לא יהיה חלק מחברה סגורה. ומה לעשות שהגיעו אליי פניות מיוצרים וקולנוענים, שאמרו שקרנות הקולנוע חוסמות אותם ולא מאפשרות להם להשתלב. אמרתי את הדברים גם ביום הקולנוע, ואני חוזרת ואומרת: הקולנוע הישראלי באותם המקומות שבוחרים את הסרטים שיקבלו מימון - צריך לפקח עליהם אם הם מקבלים החלטות בצורה שמייצגת את הציבור ובצורה רב גונית" ~ על טקס חלוקת פרסי אופיר 2016 (בן-נון ש., "השרה רגב: השימוש בדרוויש הוסתר ממני ומצוות לשכתי", אתר וואלה, תאריך 23.9.2016)
  • "מעולם לא קיבל עולם התרבות תקציבים כמו בתקופתי, אבל לפני שאפתח את תקציב הקולנוע, אני רוצה לעשות סדר בכל העולם שמתעסק עם עולם הקולנוע: עם הלקטורים, עם שקיפות ואולי אפילו עם גוף ערער שיוכל לבדוק את אותם התסריטים שלא קיבלו תשובות מניחות את הדעת מקרנות הקולנוע. אמרתי שפסיפס מדהים של סרטים אכן הוצגו אתמול בפרס אופיר, אבל זה לא משנה את העובדה שיש הרבה מאוד יוצרים ויוצרות שאינם מקבלים ביטוי בקרנות הקולנוע. תשאל את יו"ר הבמאים והתסריטאים, תקרא את המיילים של אותם אנשים שטוענים שקרנות הקולנוע לא מביאות לידי ביטוי ולא מכירות בהן. לא לחינם אמרתי שיש תעשייה של שקופים שלא נראים. עולם הקולנוע הפך להיות מועדון סגור שצריך לפתוח את דלתותיו לציבור רחב יותר. צר לי שאתמול לא עלו לקבל את הפרס שחקנים ישראלים שאמרו שהם לא עולים לקבל פרס ישראלי, משום שהם הגדירו את עצמם שחקנים פלסטינים. אנחנו צריכים לעשות עם עצמנו חשבון נפש האם במדינה שנותנת פרסים לסרטים ישראלים, שחקנים לא מוכנים לעלות לבמה עם שרת תרבות שמממנת את הפרס. אלה האנשים שהוציאו את דיבת הארץ רעה" ~ על השינויים שהיא מבקשת בתור שרת תרבות להכניס בשיטת תקצוב הסרטים (בן-נון ש., "השרה רגב: השימוש בדרוויש הוסתר ממני ומצוות לשכתי", אתר וואלה, תאריך 23.9.2016)
  • "זה פשוט מכוער שעיתונאים מרשים לעצמם לדבר על נבחרי הציבור בשפה מכוערת, משפילה ומבזה. אנחנו נבחרי העם - החלק הגדול של העם בחר בנו, והחלק השני לא בחר בנו, אבל אנחנו נבחרי העם, ולא יכול להיות מצב שמדברים אלינו ככה ומזלזלים. למה 'בהמה'. למה זה מגיע לי?! אני מייצגת אידאולוגיה ודרך, והדרך שלי כנראה הפריעה להרבה מאוד אנשים מהשמאל שאני לא מייצגת אותם. אני מדברת בסגנון מסוים - וזה הסגנון שלי. כשנשים מהשמאל צועקות, התקשורת אומרת שהן אסרטיביות, וכשנשים מהימין צועקות, התקשורת אומרת שהן ברבריות. אני רוצה להגיד לכם, אתם תקבלו גם נשים מהימין שצועקות, וגם הן אסרטיביות. הליכוד היא מפלגה דמוקרטית, ולכל אחד יש זכות להיבחר. אני לא פרשנית שלו, ואולי גם לא אסכים לכל מה שהוא אומר, אבל עדיין לכל אחד יש זכות להיבחר. בשמאל ישנם אמנים ואנשי רוח שמכפישים את חיילי צה"ל, והכול בסדר עם זה. עבור חלק מהתקשורת, לנגח ולהשחיר אותנו נהיה ספורט לאומי. אתם תמשיכו לעשות מה שאתם עושים, ואנחנו נמשיך לעשות מה שאנחנו מאמינים בו", לדברי שרת התרבות" ~ השרה מירי רגב על התקפות מילוליות ("מירי רגב: למה להגיד 'בהמה', למה זה מגיע לי?", אתר GLOBES, תאריך 11.8.2016)
  • "אני עדיין אופטימית. אני יודעת שאלה ימים קצת קשים לנבחרת הישראלית, אבל אנחנו צריכים להרים את הראש. אנחנו רואים פה את הספורטאיות והספורטאים, אנחנו רואים פה את המאמנים, זה לא תמיד קשור בכמה אתה משקיע, הם עמלו ועבדו, אבל בדקה אחת, בשבריר של שנייה, הם חווים את מה שחוו. אני מציעה לחבק אותם. לא סיימנו, נחזור כבר מחר לאולם הג'ודו. אני מאמינה שיהיה טוב יותר. בכל הראיונות איתי, כששאלו אותי למה אני מצפה, אני מעולם לא אמרתי את הדברים האלה. אני בטוחה שכל ספורטאי עושה את המקסימום שהוא יכול, הרי הם רוצים את זה הרבה יותר מאיתנו. זה הם שהשקיעו בזה ארבע שנים. הרי למה הוצאתי כזאת הודעה אחרי שראיתי שכל התקשורת יורדת עליהם? חבר'ה תירגעו, זה נורא קל לשבת בבית ולפצח גרעינים ולרדת על כולם. אז יש ציפיות, אבל צריך לחזק אותם ונקווה לטוב" ~ על הציפיות למדליות אולימפיות במהלך אולימפיאדת ריו 2016 (טוכמן י., "מירי רגב: הכי קל לפצח גרעינים על הספה ולרדת על כולם", אתר WALLA, תאריך 7.8.2016)
  • "הם (חברי הכנסת הערבים-ישראלים) יודעים להעריך מילה שלי, יודעים שאני אדם רציני ומכירים את מה שעשיתי עבורם כיו"ר ועדת הפנים. אני עדיין חושבת עליו את אותם דברים, אבל הם מבינים שכדי לקדם חברה ערבית, צריך בולדוזרית. הם יודעים איך טיפלתי בתוכניות מתאר במגזר, באיסוף נשק בלתי חוקי, איך הלכתי לטייבה אחרי שרצחו שם את מנהל בית הספר. אני בן אדם אנושי. אף אחד לא יפיל אותי פה" ~ על יחסיה עם חברי הכנסת הערבים (לנסקי נ., "אתם לא תכתיבו לי מה נכון ומה לא נכון", אתר ישראל היום, תאריך 11.9.2015)
  • "העבודה איתי מאוד אינטנסיבית ותובענית, אבל אני לעולם לא אדרוש מהצוות שלי את מה שאני לא דורשת קודם כל מעצמי" ~ מירי רגב מגיבה לטענה על חילופי עוזרים בתכיפות גבוהה (לנסקי נ., "אתם לא תכתיבו לי מה נכון ומה לא נכון", אתר ישראל היום, תאריך 11.9.2015)
  • "מה, סתם הגעתי לאן שהגעתי? מישהו עשה לי טובה, בגלל העיניים היפות שלי? את יודעת מה זה להיות מירי רגב סיבוני, דוברת צה"ל? היחידה הכי אליטיסטית בצבא?! שאנשים בה היו מאחרים לי לישיבות כי לא מצאו איפה להחנות את הג'יפ של אבא?! אני הייתי הראשונה שהביאה ליחידה אנשים מהפריפריות, כאלה שלא עברו את מבחני הקבלה. אמרתי, דובר צה"ל חייב להביא לידי ביטוי את כל קולות הצבא, לא רק את אלה של האליטות. לא רק טייסים, אלא גם טבחים ונהגים. לא רק הרצליה וצפון תל אביב, אלא גם פריפריה. היום האנשים האלה נמצאים בעמדות מפתח בתקשורת. עפים עליהם. מהרבה בחינות אני מהפכנית. אני מביאה שינוי. אני הקמתי את ענף יוזמות בדובר צה"ל, שהתפקיד שלו היה ליזום כתבות על צה"ל. למכור את הצבא, לא רק להגיב. מי שצבעה את המסכים בירוק והרימה את הדגל זאת מירי רגב, חד וברור" ~ על הישגיה במערך דובר צה"ל (לנסקי נ., "אתם לא תכתיבו לי מה נכון ומה לא נכון", אתר ישראל היום, תאריך 11.9.2015)
  • "יש לנו הישגים אדירים בספורט, והרבה ישראלים הצליחו להגיע לקריטריון האולימפי לריו. בגלל לוחות הזמנים אני אפעל בעיקר לקראת טוקיו 2020, על ידי הגדלת התקציבים בענפים הרלוונטיים. אנחנו זקוקים למצוינות הזאת. לגאווה שבהנפת הדגל ושירת ההמנון, שמתלוות לניצחונות. הספורטאים הם השגרירים שלנו בעולם" ~ על החשיבות שהיא רואה בהשגת הישגים בתחום הספורט (לנסקי נ., "אתם לא תכתיבו לי מה נכון ומה לא נכון", אתר ישראל היום, תאריך 11.9.2015)
  • "אני רואה בספורט כלי חברתי, ולכן אשקיע בו. ספורט מונע מאנשים הידרדרות לזריקת אבנים, ישיבה על הברזלים ושתיית אלכוהול. עיסוק בספורט מפחית אלימות ומגביר את הריכוז...הכיוון שלי הוא לא להגדיל את כמות המתקנים, אלא לשדרג את מה שקיים היום לרמה הנדרשת. לא בכל יישוב צריך להיות מתקן. נשקיע במתקנים גדולים אזוריים. אנחנו עומדים להעביר חוק במושב הקרוב של הכנסת, להכשיר את וינגייט למכון לאומי לספורט ולבנות שם כפר אולימפי, וגם להשקיע תקציבים במתקנים בהדר יוסף. אני לא עומדת, חלילה, להזניח את הספורט במרכז הארץ ואת הספורט התחרותי"." ~ על החשיבות שהיא רואה בתחום הספורט (לנסקי נ., "אתם לא תכתיבו לי מה נכון ומה לא נכון", אתר ישראל היום, תאריך 11.9.2015)
  • "אנשים מחזיקים בתפקיד עשרות שנים. מעכשיו לא יהיה דבר כזה. גם למנהלי תיאטראות תהיה קציבת כהונה. וגם ועדות התרבות הציבוריות יתחלפו. עד היום השיטה היתה של חבר מביא חבר. כשאת מרעננת את המנהלים ומרעננת את הוועדות הציבוריות שקובעות סלי תרבות, את מאפשרת לקולות אחרים להישמע, ולא רק מהבועה התל־אביבית." ~ מירי רגב על המהפך שהיא מתעדת להוביל בתחום ניהול מוסדות התרבות (לנסקי נ., "אתם לא תכתיבו לי מה נכון ומה לא נכון", אתר ישראל היום, תאריך 11.9.2015)
  • "ושוב מחלחלת ההבנה, שיש המון אנשים רעים. יש בי תמימות, אני מאמינה לאנשים. אני אדם פתוח ומכיל, וזה קשה. בלילה שאחרי הפרסום הראשון התהפכתי במיטה. זה הזכיר לי את הימים שבהם הייתי דוברת צה"ל ולא נרדמתי מתוך מחשבה שבעוד רגע הטלפון האדום יצלצל. חבר הכנסת מיקי רוזנטל, המכונה שקשוקה, ישר רץ ואמר 'מירי מושחתת'. מה אתה רץ? מה אתה יודע? אתה, שבנית מרתף ללא אישור בבית שלך. בדקת את העובדות? מה אתה רוקד על הדם? אתה יודע כמה קשה לנבחרי ציבור. כמה אנחנו חסרי אונים לפעמים מול התקשורת. קצת קולגיאליות וקצת רצינות. תתקשר אלי קודם, תשאל אותי אם זה נכון" ~ מירי רגב מביעה את עלבונה על העליהום שעשו בה כשהתפרסם התחקיר בערוץ 10 (לנסקי נ., "אתם לא תכתיבו לי מה נכון ומה לא נכון", אתר ישראל היום, תאריך 11.9.2015)
  • "אני בחיים לא אקח משהו שהוא לא שלי. תרצי לקנות לי בקבוק מים, תקבלי את הכסף חזרה, גם אם תתחנני שלא. אני לא מוכנה שיגידו עלי 'לקחה', 'נתנה'. לא רוצה. עיניי אף פעם לא היו גדולות, אני חיה בצניעות. מה שיש לי, יש לי. גם לפני שהייתי נבחרת ציבור הייתי כזאת. אני אדם כזה" ~ מירי רגב על אופיה (לנסקי נ., "אתם לא תכתיבו לי מה נכון ומה לא נכון", אתר ישראל היום, תאריך 11.9.2015)
  • "אני יודעת שהיועצים המשפטיים היו קופצים אם משהו לא היה תקין. שום דבר לא היה סוד, כל המערך המקצועי ידע שהטוטו עומד לעשות את הפרסום. אין פה סיפור, זאת סערה בכוס מים. ניסו להתלבש על הגב שלי ולא הצליחו. אני שמחה שמבקר המדינה עורך בדיקה. אם טעיתי, אני מוכנה לקבל את כל הביקורת בעולם. ואם לא, מישהו צריך לשלם על זה. לא יכול להיות שיכפישו שמו של אדם, יגרמו צער גדול לילדיו, להוריו ולמקורביו, והאדם יישב בשקט. אני אמצה את כל זכויותיי, ייקח כמה זמן שייקח. הם ישלמו הרבה כסף. אני מוכנה לשקול לוותר על פיצוי כספי אם ייתנו לי פרסום באותו היקף ובאותו מקום כמו הפרסומים המכפישים האלה. פרסום שהכל היה תקין והתנהל נכון, והם אלה שטעו" ~ על האשמות לפיהן העניקה מכרז בשיטה לא תקינה (לנסקי נ., "אתם לא תכתיבו לי מה נכון ומה לא נכון", אתר ישראל היום, תאריך 11.9.2015)
  • "הוא מאוד מרוצה ממני. הממשלה הזו זו לא ממשלה שמתנצלת, כמו שהיה בעבר. זו ממשלה שנלחמה בעניין של פיפ"א ושל אורנג' העולמית. אנחנו נלחמים בחרמות ובדה לגיטימציה בעולם ונילחם גם בדה לגיטימציה ובחרמות מבית" ~ על מדיניותה ומאפייניה של ממשלת נתניהו ה-4 (ברק ת., "כשהתותחית יורה המוזות שותקות", אתר את, תאריך 18.6.2015)
  • "ידעתי למה אני לא רוצה לקחת את התפקיד הזה. ידעתי שאני הולכת לעבוד בשביל אנשים כפויי טובה. זה פשוט מדהים ההבדל בין עולם התרבות לעולם הספורט. עולם הספורט קיבל אותי באהבה, בחיבוקים. ובעולם התרבות אנשים קפוצי תחת, צבועים, תככנים, כפויי טובה. לא היה לי בא לעבוד בשביל כפויי טובה, אבל זה כנראה השיעור שהקדוש ברוך הוא קבע לי. אם הייתי שרת הרווחה, שם יש אנשים שיודעים להוקיר. הם יגידו לי: 'תודה, מירי. כפרה, מירי', גם אם המאמצים שלי לא צלחו. יש הכרת הטוב. בעולם התרבות אין הכרת הטוב. אני אומרת רבאק, אני מכירה את עצמי. הרי באתי להזיז הרים. המאבק הראשון שלי יהיה על הגדלת תקציב התרבות, ואני אומרת, בשביל מי אני הולכת לעבוד? אבל זה כנראה השיעור, לעבוד בשביל אנשים שלא אוהבים אותי. יודעת מה, יש פה עוד דבר, אחרי כל העניינים, אני מבינה שיש לי פה שליחות. לעשות קצת סדר. אני אעשה חלוקת משאבים צודקת. החלוקה לא השתנתה במשך עשרות שנים ועכשיו היא תשתנה. יש מפת עדיפות לאומית שתומכת בפריפריות. למה שלא נחליט שנתמוך אך ורק בפריפריות? זה חברתי, זה נכון, ויש שם מגזר יהודי ולא יהודי" ~ על כניסתה לתפקיד שרת התרבות והספורט (ברק ת., "כשהתותחית יורה המוזות שותקות", אתר את, תאריך 18.6.2015)
  • "שיתנו לי הזדמנות. אני מתכוונת להיות שרת התרבות של כולם. לא תהיה אליטה שיש לה עליונות, אתן ביטוי לכולם. השיח הוא פתוח, אבל יש גם גבולות לשיח. אם משרד התרבות שם כסף על הצגות כאלה ואחרות הן יצטרכו להיות מאוזנות, לא מהצד הימני הן יהיו קיצוניות ולא מהצד השמאלי. אם צריך לצנזר אני אצנזר" ~ בעת כניסתה לתפקיד שרת התרבות והספורט (אשכנזי י. & אנדרמן נ. & ליטמן ש. & נוה ג. & איזיקוביץ ג. , "מירי רגב: תנו לי הזדמנות, אהיה שרת תרבות של כולם", אתר הארץ, תאריך 15.5.2015)
  • "חשיבות התרבות היא לספק לעם ישראל לחם ושעשועים העם הזה עובר תקופה קשה מאוד, עובר מלחמות ועובד קשה, ולכן צריך לספק לו את הצד של השעשועים דוגמת תיאטרון או קולנוע." ~ מקור
  • ״אנחנו קיבלנו 30 מנדטים, אתם קיבלתם בסך הכל 20... אנחנו יודעים שהשמאל מנכס לעצמו את התרבות, אנחנו לא צריכים להתבלבל מי זה הציבור ובמי הוא בחר. אני קובעת את הקריטריונים, אני יכולה להחליט שהמוסדות לא מקבלים כסף, שכל הכסף עובר רק לפריפריה וליהודה ושומרון. הממשלה לא חייבת לתמוך בתרבות. אני יכולה להחליט לאן הכסף הולך. האמנים לא יכתיבו לי. אם נסכים על העקרונות האלה תהיה לכם פרטנרית, אחרת אנחנו בבעיה״ ~יוני 2015, מקור
  • "השאלה היא לא חופש ביטוי, אלא שאלת חופש מימון. מדינה חייבת לשאול את עצמה רגע לפני שהיא מעבירה עשרות מיליוני שקלים לגופים ועמותות פרטיות. משרד התרבות הוא לא מפיק על. האם מדינה החפצה חיים מחויבת לממן אמנים? לא." ~ מקור
  • "משרד התרבות הוא לא מפיק על. לי לא אכפת כמה הצגות מעלה המוסד ואם מנגנים בדו, רה, מי, או בסול, לה, סי. אני לא בודקת איכות, זה לא תפקידי. תפקידי הוא לשאול למה תיאטרון גדול מקבל יותר תמיכה מתיאטרון קטן. מישהו עצר לרגע לחשוב שאולי התיאטרון הקטן הוא זה שצריך לקבל יותר תמיכה? עד היום משרד התרבות תיפקד כמפיק על. אם אתה בוחן רק לפי כמות ההרצות של התיאטרון, אז אתה מפיק על. הרי מי שמריץ יותר הצגות הוא זה שמקבל יותר כסף. ככה המוסדות הקטנים מהפריפריה לעולם לא יצליחו לפרוץ. האופרה הישראלית מקבלת מיליונים על מיליונים. סליחה, כמה אנשים שומעים אופרה במדינת ישראל? אבל מה הקריטריון? גודל תזמורת. קריטריון שמשמר חוסר שוויוניות. מוסד בפריפריה צריך להיות בעל ותק של שנתיים כדי לקבל תקציבים. איך תיאטרון דרוזי או בדואי יכול להחזיק שנתיים? תקציב התרבות שמר במשך שנים על החזקים, והבטיח שהחלשים ימשיכו להיות חלשים. זה הולך להשתנות. למטרה הזאת הוצאתי כבר עכשיו תקנות ינוקא. אני לוקחת מהחזקים ומעבירה לחלשים, ובשביל זה צריך אומץ. זה יעורר היסטריה ענקית במוסדות התרבות, אבל יחולל היסטוריה. אתיופים, ערבים, פריפריה, חרדים וגם נשים יקבלו יותר. לדוגמה, אני עומדת לפתח את חממות הנשים היוצרות. יקרה פה תהליך, שזכיתי להיות זו שתוביל אותו, לצמצום פערים, שינוי תקציבים וטיפול בעוול של שנים. אני אבוא למוסדות מסוימים וכאילו אומר להם, כמה פעמים בשבוע אכלתם סטייק? מעכשיו תאכלו חצי מזה, והיתר יעבור לעוד כמה מוסדות, שעד היום אכלו רק עוף, וגם הם רוצים ליהנות מסטייק." ~ מירי רגב על המהפך שהיא מתעדת להוביל בתחום תקצוב התרבות (לנסקי נ., "אתם לא תכתיבו לי מה נכון ומה לא נכון", אתר ישראל היום, תאריך 11.9.2015)

נאמר עליה[עריכה]

כללי[עריכה]

  • "בעיני היא בהמה." ~ גברי בנאי
  • "הצנזורית לשעבר ושרת התרבות כיום היא בעצם סובייטית." ~ נרי ליבנה
  • "רגב קידמה ודחפה נושא אחד ללא לאות: מירי רגב." ~ יפתח אלעזר
  • "אם מירי רגב הייתה קוראת צ'כוב היא הייתה יודעת מה זה מטאפורה." ~ ליאור אשכנזי, ספטמבר 2017 מקור
  • "זה הרגע להרים ראש אל מול ההתבהמות השלטת ברחובותינו האמנותיים, במקרה שלנו, ולומר לגברת רגב: תרגיעי!" ~ עודד קוטלר
  • "אני באמת חושבת שהיא עושה הרבה טעויות, הטעויות שהיא עושה נובעות ככל הנראה מחוסר יכולת מובנית אצלה ולכן אני אגיד לך שזה עניין ביולוגי...היא פשוט לא יכולה לחשוב אחרת. חסר לה תא אחד, חסר לה תא שקוראים לו תרבות". ~ רבקה מיכאלי, אפריל 2018.
  • "אמרו שאת בולדוזר - בולדוזרים לא יודעים לבנות שום דבר לבד, להרוס יותר קל להם." ~ אוהד קנולר, מקור
  • "אני מזועזע מהחוק הזה (חוק הנאמנות בתרבות). בגיל שש הגסטפו חטף אותי וזרק אותי לבור בגלל שדיברתי ביידיש עם אימא שלי. הגרמנים שרפו ספרים, ולאחר מכן שרפו אותנו. לא ייתכן שיהיה חוק כזה. למה לעשות פוליטיקה מתרבות? אני מבקש לא לבצע את החוק הזה." ~ יעקב שפירו, שחקן וזמר ניצול שואה
  • "הדבר הכי מערער והכי מטריד במה שקרה בפרסי אופיר היא הקלות בה אפשר לשקר ושכל אחד יכול להגיד מה שבא לו, ולא מטילים בזה ספק ורואים בזה אמת מוחלטת." ~ מיקה טימור על דברי רגב בטקס
  • "המינוי של רגב [לדוברת צה"ל] סופג הרבה ביקורת: טוענים שאין לה כישורים מתאימים לתפקיד; שקשריה האישיים, האמביציה שלה והנטייה שמייחסים לה לרצות אנשי שררה יפגמו במקצועיות ובעצמאות של החלטותיה." ~ יפתח אלעזר, 2004

פוליטיקאים[עריכה]

  • "שרת התרבות מכרסמת ביסודות הדמוקרטיה שלנו, וזו חרפה." ~ יוסי יונה
  • "תמיד מתחנפת לבכירים ממנה בלי טיפת תפיסת עולם ואידיאולוגיה." ~ אלעזר שטרן
  • "הכרתי אותה מקרוב מיד אחרי שנבחרה לחברת כנסת. שנינו נבחרנו בבחירות 2009. לא הכרתי אותה לפני כן, למעט פגישה אקראית בתל אביב, אחרי שהשתחררה מהצבא. אני נשבע שהיא לא היתה כזו. היא שיתפה אותי בלבטים שלה. היא שקלה כניסה לפוליטיקה ובחנה מסלולים ומפלגות. בטרם הצטרפה לליכוד ניהלה שיחת בירור עם אהוד ברק, כדי לבדוק אפשרות להצטרף למפלגת העבודה לקראת בחירות 2009. הכרתי אותה מקרוב בטרם התנחל בתוכה נגיף ההקצנה. בתקופה הראשונה שאחרי בחירתה טרם נטף ממנה הזעם הקדוש שהשתלט עליה בשנים האחרונות. לשכתה בכנסת שכנה בצמוד ללשכתי. הרבינו להיפגש ולשוחח. באותם ימים היא ספגה השפלה אחרי השפלה מראשי מפלגתה, וחשה כמו נטע זר. עברה הצבאי לא עזר לה, ואחרי מאמצים זכתה להצטרף לוועדת החוץ והביטחון. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עשה כל שביכולתו כדי לדחוק אותה לשוליים. ככל שהושפלה בידי חבריה, פיתחה מנגנוני הגנה תוקפניים. ראיתיה משנה את עורה ואת אופייה. לפתע נהפכה לצעקנית קיצונית, שאינה מותירה פצועים בשטח. ככל שהקצינה, השתנה היחס אליה בתוך המפלגה. ככל שהפגינה בריונות, צברה פופולריות בקרב חברי המרכז. לפתע כולם רצו לטעום מעט ממירי רגב החדשה. יום אחד נכנסתי ללשכתה ושאלתי אותה מה קרה. ישבו אתה כמה חברי מרכז, כולם ממוצא מרוקאי. אחד מהם זרק לאוויר פתגם במרוקאית, כדי להסביר את הפופולריות החדשה של רגב. 'הבל תרבח (תפוס שיגעון ותרוויח)', הסביר לי. רגב הינהנה ופרצה בצחוק גדול. 'אנחנו לא קיצונים וגם מירי לא קיצונית, אבל הדרך היחידה להתקדם בליכוד היא להפוך לקיצוני שונא ערבים'. מה שאירע לה ולפוליטיקאים מזרחים אחרים הביא אותי לחשוב על החמצה גדולה, שהיא בעצם טרגדיה נוראה. כמעט כולם נכנסו לפוליטיקה מתונים ויצאו ממנה קיצונים. מה לעזאזל קרה להם בדרך? להיכן נעלמה המתינות שאיפיינה אותם בטרם עלו לישראל? איך קרה שככל שנטמעו בארצם החדשה, רובם ככולם מצאו את ביתם במחוזות ההקצנה הימנית? יהודי מרוקו ינקו מתינות עם חלב אמם ויישמו אותה ביחס לדת ולאחר. בטרם עלו לישראל חיו בדו־קיום הרמוני עם שכניהם הערבים. עד היום מתנהל רומן בין יוצאי מרוקו שמבקרים בה לבין התושבים המוסלמים. צריך לראות איזו אהבה הם מרעיפים אלה על אלה בביקורים במרוקו" ~ דניאל בן סימון על מירי רגב (בן סימון ד. "הטרגדיה של מירי רגב", אתר הארץ, תאריך 18.2.2016)

עיתונאים[עריכה]

  • "מירי רגב דיברה על עצמה כל הזמן בגוף שלישי. אדם מדבר על עצמו בגוף שלישי, כשהוא בטוח שהשם שלו גדול יותר מתכולת הגוף, אדם שמלא מעצמו עד להתפקע." ~ אלון עידן
  • "התבטאותיה הגזעניות ידועות לכל, ושההסתה שהיא שותפה לה מביאה לאלימות נגד פלסטינים ופליטים. במקום לחפש את מעשיה הטובים של חברת הכנסת רגב, ראוי היה שמי שפועל נגד גזענות אנטי מזרחית יצהיר שאין למזרחיות דבר וחצי דבר עם עמדות, התנהגות, ומעשים שפלים כשל אלו של חברת הכנסת מירי רגב." ~ נירית בן ארי
  • "אישית אני מאמין לה שהיא רוצה לעשות טוב ושהיא רוצה לשנות את העולם. הדרך הלא מקובלת שלה להתבטא הצליחה להביא הישגים בלי שהיא תעשה שום שינוי משמעותי. היא כאילו הפחידה את האליטות, והאליטות השתנו לכבודה רק מהפחד ומהכותרות. היא רק אמרה כמה דברים - וכולם זזו. הרדיו השתנה, אנשים השתנו. יש בזה משהו יפה, למרות שאני לא מסכים עם כל מה שהיא אומרת.. מירי רגב מדברת בשם כל מיני קולות בעם ישראל, שהרגישו שסתמו להם את הפה במשך הרבה מאוד שנים. אילמות מובילה לאלימות, ולא יעזור כלום. אם אתה אומר למישהו 'שתוק, שתוק' במשך מספיק זמן, אז אתה תחטוף ממנו אגרוף. והיא עושה הכל כדי ליצור מצב שהאנשים האלה שהרגישו מושתקים יגידו את הדבר שלהם.אז פתאום יש לאנשים אומץ להגיד כל מיני דברים, ובחלק מהמקרים יוצאים דברים שמאוד קשה לשמוע. אפילו דברים מעליבים. אני מעדיף גזענות גלויה על השולחן מאשר גזענות בוטה מתחת לשולחן. אם אני משחק אותה נאור ופלורליסט, אבל תוך כדי כך סותם את הפה למלא אנשים, אז בעיניי זו אלימות יותר בוטה מאשר להיות אדם גזען שמדבר את הגזענות שלו החוצה" ~ הזמר קובי אוז על שרת התרבות מירי רגב (וולף נ., "מירי רגב מדברת בשם כל מיני קולות בעם ישראל, שהרגישו שסתמו להם את הפה במשך הרבה מאוד שנים", אתר ישראל היום, תאריך 11.8.2016)
  • "מירי רגב צריכה להיות מודל לחברי מפלגתה שנמצאים בשלטון כבר שנים רבות אבל מעולם לא הבינו שהם שם כדי למשול. מה זה למשול? למשול זה למנות מפקד גלי צה"ל 'אחר' ממה שהיה כל השנים. למשול זה למנות יועץ משפטי לממשלה שיסייע לממשלה לממש את מדיניותה ולא יסבור בטעות, כמו היועץ הנוכחי, שיש לו מנדט לקדם את מדיניותו שלו. למשול זה לעשות מהפך בעולם התרבות, בתקציבים שלו, בסדרי העדיפויות שלו, באנשים שמובילים אותו ולתת הזדמנות שלא ניתנה מעולם לפריפריות. לכל הפריפריות ~ על השינוי שמירי רגב מחוללת בשלטון הליכוד בישראל (ליבסקינד ק., "תהיו מירי רגבים: מעשיה של שרת התרבות הם הדמוקרטיה בתפארתה", אתר מעריב, תאריך 20.6.2015)
  • "דן מרידור, בני בגין ורובי ריבלין, שלא עשו דבר כדי לקדם את תפיסת העולם של בוחריהם, היו לנסיכים מורמים מעם. המלל יפה התואר ויפה הנפש שלהם החליף את המעש. ה'הדר' הז'בוטינסקאי הבטיח הרבה כבוד למי שציטט אותו, אבל יותר מזה הבטיח ששום דבר לא ישתנה. ואז הגיעה מירי רגב. נכון, היא לא מעודנת. נכון, חלק מהאמירות שלה היה מוטב לו נוסחו מעט אחרת, אבל כל זה שטויות. כל זה מיקרו־טקטיקה. מירי רגב היא הנציגה הראשונה של הליכוד, לאחר תקופה ארוכה מאוד, שהגיעה כדי למשול. מירי רגב היא הפוליטיקאית הראשונה במחנה הלאומי זה שנים שהבינה שלהצגה הקרויה בחירות אין שום ערך ואין שום טעם אם להבטחות של טרום בחירות אין שום כיסוי ביום שלאחריהן. מירי רגב עושה עכשיו בדיוק את מה שהבוחרים שלה מצפים ממנה. בדיוק את מה שהיא הבטיחה להם. ובמובן הזה, הפעולות של רגב אינן פוגעות בדמוקרטיה, כמו שמנסים יריביה להציג, אלא הן הדמוקרטיה בתפארתה" ~ על ייחודה של מירי רגב בנוף נציגי הליכוד בשלטון (ליבסקינד ק., "תהיו מירי רגבים: מעשיה של שרת התרבות הם הדמוקרטיה בתפארתה", אתר מעריב, תאריך 20.6.2015)
  • "רגב העלתה על נס את היות החברה הישראלית 'מגוון גדול של תת־תרבויות, צבעים, צלילים וסגנונות שונים, שביחד יוצרים את ההוויה הישראלית הייחודית שהיא הדבק שלנו, מאחדת אותנו ומחזקת אותנו. בשם אותו פלורליזם היא הבטיחה שהתרבות בתקופתה כשרה תגיע 'לכל חלקי המדינה', ומנתה בין אלה גם את 'יהודה ושומרון'. אלא ש'פלורליזם' משמעותו בראש ובראשונה היכולת להכיל — ואף לעודד — צלילים, סגנונות, ובעיקר 'דעות', שנעדרים מהמגוון שציינה רגב, שחורגים מה'דבק' ומאתגרים את דבוקת ה'אנחנו'. רגב חייבת להפנים שתדמיתה של מדינת ישראל, חיילי צה"ל והמסורת שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית נפגעים יום־יום לא בשל פעילותם של מוסדות תרבות נתמכים, המעלים מדי פעם בפעם הצגות על נושאים שנויים במחלוקת, אלא בשל מדיניות ממשלות ישראל, מציאות הכיבוש המאלצת את חיילי צה'ל להתמודד עם אתגרים מוסריים קשים ויוצרת אפרטהייד דה פקטו, הוויה של השלטת ביורוקרטיה דתית על חברה אזרחית, שחיתות שהופכת לנורמה ומגמות לאומניות וגזעניות בחברה עצמה. אם כבר, התרבות המקומית החופשית מהווה דווקא שגרירה מוצלחת של המדינה" ~ על מדיניותה של מירי רגב כשרת תרבות ("תרבות לא מצנזרים", אתר הארץ, תאריך 20.5.2015)
  • "הסיפור עם מירי רגב הוא מורכב: מחד גיסא, היא האשה המובילה במפלגת השלטון, פוליטיקאית פופולרית ופרלמנטרית ממולחת שכל הופעה תקשורתית שלה היא סרטון ויראלי בפוטנציה; זו לא מישהי שאתה רוצה מחוץ לאולפן שלך. מאידך גיסא, רגב היא מרואיינת קולנית ולא ממושמעת, שכל ניסיון ריסון שלה נידון להסתיים במלחמת צווחות קקופונית. בשביל אשה שאפתנית, חיונית וברוכת כישרון כמו לוי, זה אמור להיות אתגר ממעלה ראשונה. לראיון כזה - ולא קשה לצפות את התנהלותה של רגב כדי להגיע אליו מוכנים - לוי היתה אמורה להופיע בדריכות מיסטית כמו מרטין שין בסצינת הסיום של 'אפוקליפסה עכשיו' ; למצוא את הדרך להתמודד עם רגב מבלי להיקלע אל התופת. אלא שלוי נראתה כמי שרק מתחננת לסיום הבליץ, במקום לעשות את השירות הראוי לצופיה" ~ על הופעותיה של מירי רגב (ניב ה., "איך הפכה מירי רגב את יונית לוי, בכירת מגישות החדשות בישראל, לקריינית רצף", אתר הארץ, תאריך 22.1.2015)
  • "לאורך השנים היו רבים שהצלחתה הפריעה להם. גבות הורמו, לשונות ציקצקו, ואם נודה על האמת, דומה שרגב מעולם לא נתפשה כשווה בעיני אלה שמכתירים מלכים וקובעים עמדות. היא לא קיבלה שום הנחות בהתקדמותה המטאורית — וטוב שכך. מלים פוגעניות כמו אלו שהטיח בה אותו גולש, החזירו את רגב אל הקשיים שהיו נחלתה בתחילת דרכה. התביעה באה לומר לכל המלעיזים — 'לא עוד. לא אתנצל על הדרך שעשיתי, על המרחק שעברתי, על המקום שאליו הגעתי, על מי שאני'. בית המשפט כבר קבע בעבר, ש'יש משקל גם לעוצמה המיוחדת של פגיעת לשון הרע במי שממלא תפקיד ציבורי ותלוי תלות מוחלטת באמון הציבור לצורך מילוי תפקידו. במלים אחרות: נבחר הציבור אינו שק החבטות של האזרח" ~ על תרומת תביעת הדיבה שהגישה מירי רגב לשיח הפוליטי לגבי מעמדם של אנשי ציבור (לנקרי י., "גם מירי רגב נפגעת", אתר הארץ, תאריך 27.9.2014)
  • "עיתונאים וקצינים בדובר צה"ל מייחסים לרגב את קידום התפיסה, שתפקיד יחידת הדובר הוא לעסוק ביחסי-ציבור פעילים לצה'ל כולו, ולא רק להגיב לאירועים או לשמש פה לרמטכ"ל. בתפקידה כראש ענף תכנון וייזום דחפה רגב ללא ליאות סיפורי צבע שהציגו את צה"ל באור חיובי. היא בנתה את התפיסה שאומרת שדובר צה"ל צריך להילחם כדי שחייל מהצנחנים, ולא אביב גפן, יופיע בעמוד הראשון של העיתון. היא הבינה שהיעד העליון של דובר צה"ל הוא לעשות מהחייל ומהקצין גיבור תרבות" ~ אופייה של חטיבת דובר צה"ל תחת ניצוחה של מירי רגב (אלעזר י., "ידוענית בחאקי", אתר העין השביעית, תאריך 1.3.2014)
  • "בחודש מאי (2004) תעשה רגב את צעדיה הראשונים כצנזורית צבאית ראשית. לראשונה תופקד משרת הצנזור בידיו של אדם שעיקר הכשרתו בתקשורת; שיודע היטב את כללי המשחק ומכיר מקרוב רבים מהשחקנים; שחי ונושם את עולם העיתונות. לכאורה, זו בשורה טובה לעיתונאים, אבל רבים (גם) מטילים בכך ספק - המינוי של רגב סופג הרבה ביקורת: טוענים שאין לה כישורים מתאימים לתפקיד; שקשריה האישיים, האמביציה שלה והנטייה שמייחסים לה לרצות אנשי שררה יפגמו במקצועיות ובעצמאות של החלטותיה; שהיא תהיה בובת-חוטים של שר הביטחון שאול מופז, שרגב מקורבת מאוד אליו ואל אשתו" ~ אופי משרת הצנזור הראשי של צה"ל תחת ניצוחה של מירי רגב (אלעזר י., "ידוענית בחאקי", אתר העין השביעית, תאריך 1.3.2014)
  • "רגב שאני מכיר היא קצינה משכמה ומעלה, לויאלית למערכת שבה היא עובדת, יצירתית ונחושה בדעתה להגשים את המטרות שהמערכת מציבה. חוסר התבוסתנות שלה, כשרונה והגישה האמיתית והבלתי מתנשאת שלה הרתיעו רבים מהמשרתים בחטיבת דובר צה"ל. רבים בחטיבה, הנמנים עם הצמרת האליטיסטית האשכנזית של המדינה, חיפשו אותה מן היום הראשון. היא לא היתה אחת משלהם – היא לא אחיינית של שדרן ברדיו או בתו של פובליציסט מפורסם. היא פשוט התקדמה בזכות כישוריה. מה שראיתי במו עיני היה חוסר פרגון לאשה מצליחה, מצליחה בזכות עצמה. רגב שינתה את פניה של חטיבת דובר צה'ל לטובה, הקימה את מדור תקשורת מקומית ואת ענף תכנון וייזום (שהפך בהמשך למדור בענף תקשורת), שני גופים בחטיבה שסייעו להצגת צה'ל באור אנושי יותר. כולי תקווה שלאחר שהדוברת הנוכחית, רות ירון, תסיים את תפקידה, תמונה רגב לדוברת הבאה, מפני שהיא הדוברת הטובה ביותר שהצבא יכול לקבל. מי שחושב שרגב, בתור צנזורית, לא תקבל החלטות, פשוט לא מכיר אותה. רגב עד היום הוכיחה בכל מקום כי היא לומדת היטב כל נושא שבו היא בוחרת לעסוק, אפילו אם סתם מדובר בהבעת דעה בנושא. היא אשה החלטית, והיכרותה עם התקשורת ועם מערכת הביטחון לא תגרום לכך שהיא תפקיר את סודות המדינה, אלא לכך שעליה אי-אפשר יהיה לעשות תרגילים. גם בדובר צה"ל היא דחפה לשקיפות מרבית, אז מישהו חושב שהיא באמת ובתמים תפעל בניגוד לחוק, ותמנע פרסום שמציק לאלוף שהיא מיודדת עם אשתו?" ~ העיתונאי דני זק על יכולותיה של מירי רגב במערך דובר צה"ל (אלעזר י., "ידוענית בחאקי", אתר העין השביעית, תאריך 1.3.2014)

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מירי רגב