אנטון צ'כוב

אנטון צ'כוב, 1900

אנטון פאבלוביץ צ'כוב (29 בינואר 1860 - 15 ביולי 1904), מחזאי וסופר רוסי.

מתוך מחזותיו

ציור שמן של אנטון צ'כוב (צויר על ידי אוסיף ברץ, 1898)

השחף (1896)

דף ציטוטים מורחב – השחף

• "היכולת להתגבר על מכשולים ולהמשיך."
• "הרבה כנות, פשטות, רעננות וחוש הומור בריא."
• "איני יכולה להימנע מהרגשת חיבה לגברים הכותבים ספרות."
• ""אנשים בינוניים עם שגעון גדלות חשים רגשי עליונות כלפי גאונים אמיתיים."

הדוד וניה (1897)

דף ציטוטים מורחב – הדוד וניה

• "העצלות והבטלה זה מִדַבֵק."
• "כישרון הוא אומץ לב, נפש חופשית ורעיונות גדולים."
• "אנו סובלים פחות כשאין אנו רואים את מי שאנו אוהבים."
• "על אנשים להיות יפים בכל האופנים - בפניהם, בלבושם, במחשבותיהם ובתוך תוכם."
• "אין אלה השודדים והדליקות המחריבים את העולם אלא השנאה, האיבה והאינטריגות הקטנות."
• "עוד נמצא את השלום, עוד נשמע את המלאכים, עוד נראה את השמים זוהרים כיהלומים."

שלוש אחיות (1901)

דף ציטוטים מורחב – שלוש אחיות

• "חיינו עוד לא תמו. נחיה נא!"
• "אין אנו מאושרים והאושר אינו קיים, אין אנו יכולים אלא לרצות בו."
• "אין כל אושר עבורנו; אנו חייבים לעבוד, ואשר לאושר הוא שייך לצאצאינו."
• "פתאום נדמה לי, שהכול ברור לי בעולם הזה, ואני יודעת, איך צריך לחיות."

מתוך סיפוריו הקצרים

• "המאושר מרגיש טוב רק בגלל שהאומללים נושאים את משאם בשתיקה, ובלעדי השקט הזה, האושר יהיה בלתי אפשרי…"
• "אני אדם ללא דעות קדומות, ואתה יכול לדבר אִתי בכנות."
• "הצלחתי לקרוא בפנים האלה את כל המתיקות של חוסר החופש."
• "אלמלא השנאה והטינה, היו האנשים זוכים לתועלת עצומה."
• "עוד האדמה קרה, עוד תלוֹשנה הרגליים את השלג ואת הרפש – אבל כמה אוֹרה, כמה חדווה, כמה חגיגה מסביב!"

כינורו של רוטשילד

• "קיצורו של דבר, לכל אשר יפנה – שם ההפסד, ותו לא."

באביב

• "הכול טוב ויפה בימים המאוּשרים הללוּ – וביחוּד אם צעיר אתה לימים ויודע אתה לאהוֹב מעשי־בראשית והתרגשות־היסטורית לא שכיחה לך וכל מחלה אחרת לא תדע וגם משׂרה ארוּרה לא תכביד עליך את אוּכּפה אשר תהא יושב בשֶלָה ותוסס בתוך איזו ארבעת כתלים מהבוקר עד הערב."
• "חרדה ממלאה את נפשו. לא חדווה, לא התלהבות, לא תקווה הוֹליד בה האביב; מאוויים מטושטשים וחיוורים תוֹעים בה ומרגיזים אותה ממנוחתה והנה הוא תועה ומתנהל ודעת נבצרה ממנו מה יש את נפשו."

אישה מספרת

• "אנוכי הייתי מבטת אל פניו הנלהבים ומקשיבה לדברים אשר היו מתערבים בהמוּלת־הגשם ורוּח לא היתה בי להניד יד ורגל. חפצה הייתי לעמוד ככה בלי תכלית ולהיות מביטה בעיניים המזהירות הללו – ומקשיבה."
• "אני הייתי אהוּבה. אושרי היה כה קרוב לי ולי נדמה, כי הוא מלווני תמיד ותמיד הוא הולך אתי שכם אל שכם; הייתי חיה וצוֹהלת ואפילו מחשבה לא באה אל לבי שאהיה יודעת את עצמי ומבינה את אשר אני מחכה ומה הדבר אשר אני חפצה בו."

בביקעה

• "נהגה להשכים קום ולאחר לעלות על מישכבה, וכל הימים היתה מתרוצצת כה וכה, שולי חצאיותיה אסופים לה בידה ומפתחותיה מקרקשים, והיא ממהרת פעם אל האסם, פעם אל המרתף, פעם אל החנות."
• "היה מטייל לו ברחוב בגילוי ראש, ידיו תחובות לו בכיסיו והוא משיט עיניו מתוך פיזור־נפש פעם לעבר הבקתות, פעם לעבר הרקיע. שש פעמים ביום ישבו בבית לשתות תה; ארבע פעמים ישבו לאכול. ולעת ערב ספרו את הפדיון היומי ורשמו בפינקס, ואחר־כך היו ישנים להם שנת־ישרים."

מתוך דבריו

כללי

• "אדישות היא שיתוק הנשמה."
• "אין כל חדש באמנות, מלבד הכישרון."
• "הקיצור הוא אחיו של הכישרון."
• "מוטב למות בידי שוטים מאשר לקבל מהם שבחים."
• "זה איום ונורא לדעת את סודו של הזולת, ולא להיות מסוגל לבוא לעזרתו."
• "אומרים שלבסוף האמת תנצח; אך זהו שקר."

מכתבים

• "נראה לי כי לחיות לנצח יהיה קשה כמו לישון כל החיים."
• "אין כל סיבה המצדיקה את הכזב."
• "מי שאינו יודע להיות משרת, לא יוכל להיות אדון."
• "אסור לאמן להיות שופט של דמויותיו ודבריהן, אלא רק להיות עד חסר פניות שלהן."
• "יהיה מה שיהיה נושא השיחה, חייל זקן תמיד ידבר על מלחמה."
• "ההמון מאמין כי הוא יודע ומבין, וככול שהוא אוויל יותר כך אופקיו נראים לו עצומים."

פנקס הערות

• "כלב רעב אינו מאמין כי אם בבשר."
• "אם יש ברצונך שיהיה לך קצת זמן, אל נא תעשה דבר."
• "למתים אין בושה, אבל הם מצחינים נורא."
• "אם אתה ירא מן הבדידות, אל נא תינשא."
• "דבר אינו מאחד כה חזק כמו השנאה; לא האהבה, לא הידידות, ולא ההערצה."
• "איכרים נמצאים ללא הפסק בעבודה, וזו מילה שאין הם משתמשים בה לעולם."
• "ללא חברתם של הגברים, הנשים מאבדות את זוהרן, ובלעדיהן הגברים מתבהמים."
• "איש טוב לב מתבייש אפילו בפני כלב."

קישורים חיצוניים

טקסט בוויקיטקסט: מחבר:אנטון צ'כוב

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנטון צ'כוב