הדוד וניה

המחזה על במת תאטרון במוסקבה, 1899

הדוד וניה (ברוסית: Дядя Ваня) הוא מחזה מאת אנטון צ'כוב העוסק בדמויות שונות הבוחנות את חייהם במפגש באחוזה כפרית. המחזה יצא לאור ב־1897.

פרופסור סיריבריאקוב

• "אינני מצליח להתרגל לחיים הכפריים האלה. אני מרגיש כאילו הגעתי מכדור הארץ לכוכב אחר."
• "נראה לי שהייתי יכול לכתוב עבודת מחקר לטובת הדורות הבאים על כיצד צריך לחיות."

וניה

• "במקום שאין בו חיים אמיתיים אנשים חיים באשליות. זה יותר טוב מכלום."
• "איני מבקש ממך דבר. רק תני לי להסתכל עלייך, להקשיב לקולך."
• "אני ניהלתי את האחוזה הזאת עשרים וחמש שנה. עבדתי, שלחתי לך כסף – לא היית יכול למצוא מנהל יותר הגון ממני."

סוניה

• "בשבוע שעבר כשיצאו מהכנסייה שמעתי שתי נשים מדברות. אחת מהן אמרה: סוניה, כזאת נדיבה וטובה, רק חבל שהיא רגילה כזאת. לא יפה. אם רק הייתי יפה. הוא בא הנה כל יום אבל הוא לא מסתכל עליי. לא רואה אותי. כבר שש שנים אני אוהבת אותו."

דוקטור אסטרוב

• "אם את עוברת דרך היער בלילה חשוך ומרחוק את רואה אלומת אור, אז לא אכפת לך שאת עייפה."
• "בעוד מאה או מאתיים שנה אנשים יבוזו לנו על זה שחיינו חיים כל כך מכוערים, חסרי טעם; הם אולי אפילו ימצאו דרך להיות מאושרים."

ילנה

• "הפרופסור כל הזמן כועס, לי הוא לא מאמין וממך הוא פוחד; סוניה כועסת על אבא שלה, וכועסת עליי, היא לא דיברה איתי כבר שבועיים; אתה שונא את בעלי ולא סובל את אמא שלך, בגלוי; ואני כל הזמן מדוכדכת."
• "כשאין שום דבר שאפשר להקשיב לו חוץ מקלישאות שחוקות, כשאתה מוקף באנשים שיודעים רק לאכול, לשתות ולישון, פתאום הוא מופיע, כל כך שונה מכל השאר, מעניין, מעורר."

כללי

• "העצלות והבטלה זה מִדַבֵק."
• "כישרון הוא אומץ לב, נפש חופשית ורעיונות גדולים."
• "אנו סובלים פחות כשאין אנו רואים את מי שאנו אוהבים."
• "על אנשים להיות יפים בכל האופנים – בפניהם, בלבושם, במחשבותיהם ובתוך תוכם."
• "אין אלה השודדים והדליקות המחריבים את העולם אלא השנאה, האיבה והאינטריגות הקטנות."
• "עוד נמצא את השלום, עוד נשמע את המלאכים, עוד נראה את השמים זוהרים כיהלומים."

נאמר עליו

• "תמצית הרוח הצ'כובית: תחושת ההחמצה מכאן, ושיאה של האירוניה העולה מן המפגש של הרציני והמצחיק, מכאן." ~ אליקים ירון

קישורים חיצוניים

• המחזה בהפקת תאטרון החאן, ירושלים