אהרן ידלין

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהרן ידלין

אהרן ידלין (נולד ב־17 באפריל 1926), פעיל ציבור, חבר הכנסת ושר החינוך בממשלת רבין הראשונה (1974 - 1977). חתן פרס ישראל לשנת 2010.

  • "רבין סירב לשוחח עם אש"ף משום שלא הכירו בישראל! רק אחרי שביילין ואחרים נפגשו איתם בחשאי מאחורי גבו בנורבגיה וחילצו מהם הכרה בישראל הסכים רבין לגשת למשא ומתן. הירדנים לא היו מוכנים לספח אליהם את הגדה המערבית ולא נותרה ברירה אלא לגשת לאוסלו. בפרספקטיבה היסטורית הסכם אוסלו לא צלח! אני חושב שלו רבין היה נשאר בחיים לא היו מעזים לפנות לטרור! מותו היה גם מות אוסלו! לרבין היה קשה ללחוץ את ידו של ערפאת - הוא אמר שזה היה קשה כקריעת ים סוף! הרצח (רצח רבין, 1995) טלטל את המדינה ולא כל הלקחים הופקו. על גדליה (בן אחיקם) שמונה על ידי גויים ונרצח על ידי יהודי, מצאו חכמים לנכון לקבוע צום לזכרו. לרבין, שנרצח על ידי יהודי ונבחר על ידי ממשלה יהודית, ראוי פי כמה שיקבעו צום לדורות! אני עוד מקווה שלשנת העשרים לרצח יקומו רבנים שיתקינו צום." ~ על יצחק רבין והירצחו (מורדי מילר, "פגישה אקראית עם אהרון ידלין", באתר MORE-D,‏ 18 באוקטובר 2013)
  • "צריך לשים את החינוך בראש סדר העדיפות של מדינת ישראל! כשסיימנו את כהונתנו ב־1977 השארנו מערכת חינוך עם יום לימודים ארוך, מפעל הזנה ממלכתי, היו מסעדות לילדים בתוך בתי הספר וגם למדו ביום שישי. ב־30 השנים הראשונות של מדינת ישראל הייתה עדיפות לחינוך. אחר כך היו 30 שנים של קיצוצים. חיסלו את יום הלימודים הארוך, את מפעל ההזנה, זאת הייתה ממשלת בגין. היה הרבה אלוני ממרא, היו צריכים לבנות את ההתנחלויות והייתה אינפלציה מטורפת. החינוך הפך לקורבן." ~ על ההזנחה בהשקעה בחינוך מאז מהפך 1977 (ערן נבון, "הדור הצעיר מתחנך יותר בפייסבוק מאשר בבית הספר", באתר ישראל היום, 24 באוגוסט 2012)
  • "בראש ובראשונה לדוד בן-גוריון. הוא באמת היה אחד בדורו. גדול המדינאים שלנו. הוא ידע מה להחליט ומתי להחליט. במדינאות, לפעמים החוכמה הגדולה היא העיתוי. לא להחמיץ סיטואציה שלא תחזור. כמו ההחלטה על הקמת המדינה, שהיו בה המון סיכונים. הוא היה שכן שלי בנגב. לשנינו הייתה תמיד אהבה משותפת - הנגב. הייתי מזכיר פנים בחצרים והייתי נוסע לבקר אותו בשדה בוקר. אני מתגעגע גם ללוי אשכול. אני חושב שהוא היה אולי ראש ממשלה מהטובים שהיו. הוא היה טיפוס בהחלט לא נוקשה, קשוב לחברים אבל ידע לעמוד על דעתו. והוא אמר בצדק: 'אני איש פשרות? למען האמת, תודו שכל אחד מאוהב בפשרה שלו'. הוא עשה שני דברים גדולים: ביסס את כלכלת ישראל והגיע להבנה עם ארצות הברית. הדבר הנוסף שעשה אשכול, אמנם לא לבד, הוא בניין צה"ל. לא במקרה ניצחנו במלחמת ששת הימים בזמן קצר על כל צבאות ערב, כי היה צבא שמוכן למלחמה. גם ליצחק רבין אני מתגעגע. עם אשכול הוא בנה את חיל השריון, חיל האוויר, אפילו את חיל הים. לא סתם מילאו מחסנים. הם בנו צבא עם חילות מודרניים. רבין פשוט היה ראש ממשלה טוב - כל הדיבורים שהיה טירון ועדיין לא ידע מימינו ושמאלו, ורק בקדנציה השנייה חולל נפלאות - אין להם שחר! הממשלה שלו בנתה את צה"ל אחרי מלחמת יום הכיפורים כצבא חזק, והגיעה להבנה עם מצרים על פינוי התעלה. רבין עצמו היה במרוקו והכין את הקרקע לביקור הסופי של משה דיין, שהביא להסכם השלום של בגין וסאדאת. הוא הוריד את האינפלציה, ואפילו הפטנט הזה של מס ערך מוסף זה המצאה של הממשלה שלנו. וגם עבדך הנאמן - יום לימודים ארוך, מפעל הזנה, לימודים ביום שישי, הסכמי עבודה עם המורים ועוד. בקדנציה הראשונה של רבין, אחת התרומות הכי חשובות הייתה עליונות המשפט בחיי המדינה. כלומר, היועץ המשפטי לממשלה הפך להיות סמכות בנוגע לפוליטיקאים. זה היה אהרן ברק שלא היסס להגיש משפט נגד אנשי ציבור שלדעתו טעו, וגם כשגילה שאשתו של רבין מחזיקה חשבון בנק דולרים בניו יורק, לא עבר לסדר היום ורבין התפטר." ~ על ראשי ממשלה לשעבר שהרימו תרומה מכרעת למדינת ישראל (ערן נבון, "הדור הצעיר מתחנך יותר בפייסבוק מאשר בבית הספר", באתר ישראל היום, 24 באוגוסט 2012)
  • "החינוך צריך להיות ציבורי וממלכתי, ואסור לנו להפריט אותו! זה לא אומר, שאני מתנגד לפלורליזם של מערכות חינוך, אבל בסופו של דבר כולן צריכות להימצא באחריות המדינה ומשרד החינוך. אין לי שום בעיה עם זה שבתי ספר יטפחו מגמות, ישימו דגש על אמנות, מדעים, טבע, חברה או דמוקרטיה, ויגדילו את חופש הבחירה של התלמידים. אבל לא יעלה על הדעת, שיקומו אצלנו בתי ספר פרטיים ואליטיסטיים, שיעשו סלקציה בין תלמידים, ויצרו הפרדה בין תלמידים עשירים לתלמידים עניים. חשוב מאוד, שנשמור על אינטגרציה, שנשלב ילדים ממגזרים שונים באותו בית ספר, ונמנע מצב, שמי שיש לו מקבל חינוך טוב יותר ממי שאין לו." ~ על הסכנה שבהפרטת מערכות החינוך ("מה אתה חושב כשאתה שומע על...", באתר הסתדרות המורים, 22 במאי 2006)