אורחות צדיקים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Orhot-Zaddikim-1581 (Prague)-2.djvu

אורחות צדיקים הוא אחד מספרי המוסר החשובים ביהדות, הגם כי זהות מחברו אינה ידועה. הספר מעמיד במרכזו את העבודה על תיקון המידות, דהיינו על תכונות האדם והנהגותיו, כבסיס לחיי תורה ומצוות. יש בספר פרקים עבור למעלה מ־20 מידות, וכן על הנהגות בסיסיות כגון לימוד תורה, יראת שמים ותשובה.

מתוך ההקדמה[עריכה]

  • לב יש בו דעות רבות, כגון הגאווה והענווה... וכל אלו הדעות מתחזקות מן חמשת הכוחות, כי הסומא לא יוכל להתגאות כאלו היה רואה."
  • "וכל הדעות – יש מהן שהיו לאדם מתחילת בריתו לפי טבע גופו, ויש מהן דעות שטבעו של אדם זה מכוון ועתיד לקבל אותם מהרה יותר משאר דעות, ויש שאינם לאדם בתחילת בריתו, אלא למד אותם מאחרים או שפונה לבו מעצמו לפי מחשבה שעלתה בלבו."
    • בדבריו אלו חולק על הרמב"ם בתחילת הפרק השמיני משמונה פרקים: "אי אפשר שייוולד האדם, מתחילת עניינו בטבע, לא בעל יתרון ולא בעל חיסרון... אבל אפשר שייוולד בטבע מוכן למעלה או לפחיתות, באופן שיהיו מעשים הללו קלים לו יותר ממעשים אחרים."
  • "יש מידה שצריך להשתמש בה ברוב המקומות, ויש מידה שצריך להשתמש בה מעט. וזה דומה לעושה תבשיל, וצריך ירק ובשר ומים ומלח ופלפלין, וכל אלו המינים צריך ליקח מכל אחד כשיעור: מזה מעט ומזה הרבה. אם ימעט הבשר – יהיה רזה, אם ירבה מלח – לא יהיה נאכל מחמת מלחו. וכן כולם: אם ימעט במה שצריך הרבה, וירבה במה שצריך מעט – יהא המאכל מקולקל. אבל הבקי, אשר יקח מכל אחד משקל הראוי, אז יהא המאכל ערב ומתוק לאוכליו."

קישורים חיצוניים[עריכה]