אורי אבנרי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורי אבנרי

אורי אבנרי (נולד ב־10 בספטמבר 1923), עיתונאי, סופר ופוליטיקאי ישראלי, יליד גרמניה, חבר הכנסת לשעבר, פעיל פוליטי המזוהה עם השמאל הרדיקלי הלא־מרקסיסטי בישראל. לחם במלחמת השחרור כחייל בפלוגת שועלי שמשון, סיירת הג'יפים של חטיבת גבעתי.

  • "הגדוד כולו היה מבוסס על גדוד חיל השדה התל אביבי של 'ההגנה', והפלוגה, בפיקודו של אריה שפק, נקראה בתחילה פלוגה ב' הפלוגה זכתה בשמה בעקבות הצטיינותה בקרב על גבעה 105, הסמוכה לקיבוץ נגבה, בליל 13 ביולי 48'. זה היה הקרב המכריע של חזית הדרום. הצבא המצרי, בפיקודו של גמאל עבד אל נאצר, תפס את הדרך לנגבה והיה נדמה שהחזית תיפול. הפלוגה עשתה דבר חסר תקדים: הפלוגה עלתה עם הג'יפים על השוחות של המצרים וגרמה להם לנטוש את העמדות ולברוח. מאותו לילה, היוזמה בחזית הדרום עברה לידי צה"ל." ~ על סיירת "שועלי שמשון" של גבעתי במלחמת השחרור (מקור)
  • "שנאנו את המשתמטים שנאת מוות כשהיינו חוזרים הביתה לתל אביב למנוחה קצרה, היינו רואים את אותם צעירים לא הגונים שישבו בבתי הקפה העמוסים בעיר ונהנו מהחיים, זה שיגע אותנו. גרתי בעיר באותה תקופה, והתל אביבים שלא הגיעו לחזית בקושי הרגישו שיש מלחמה על הקיום ממש ליד הבית. מבחינתנו זה היה מחזה בלתי אפשרי. חבריי ואני דיברנו הרבה על התופעה המכוערת הזאת, זה הרגיז אותנו מאוד." ~ על המשתמטים במלחמת השחרור, מתוך כתבה בעיתון "ישראל היום", 18 במאי 2010
  • "בימי חיי ראיתי כל כך הרבה דברים לא צפויים קורים, כמו עליית היטלר לשלטון, וכמו סופו המר של רומל באל עלמיין. אבל אם נמשיך להביט למטה, לרגליים, נמות מיגון. לכן תמיד אני מביט למעלה." ~ מתוך כתבה בעיתון "הארץ", 26 בדצמבר 2008
  • "השמאל מעריך רעיונות והימין מעריך כוח. כוח בלי רעיון אינו שווה הרבה, אך גם רעיון בלי כוח אינו מספיק." ~ מתוך כתבה בעיתון "הארץ", 26 בדצמבר 2008
  • "חייל הנלכד בידי האויב בפעולה צבאית הוא שבוי מלחמה – בכל שפה, בכל מקום. גלעד שליט נפל בשבי במהלך פעולה צבאית, אז מדוע מגדירים אותו כחייל חטוף?" ~ מתוך מאמרו "שליט לא נחטף" בעיתון "הארץ", 12 באוקטובר 2009
  • "בתחום הצבאי יש דמיון מסוים בין רומל לאריאל שרון: הוא ידע לקרוא את שדה־הקרב כמעט באופן אינטואיטיבי, לנהל קרב תנועה מהיר, לשעוט קדימה גם תוך איבוד הקשר עם שאר העוצבות ותוך סיכון אגפיו ועורפו, מתוך חשבון שההתקדמות המהירה תגרום לאויב לברוח. כך פעל רומל בצרפת ב־1940, וכך פעל שרון בדרך לתעלה ב־1973. שניהם שיגעו את הרמטכ"לים שלהם. כמו שרון, גם רומל ידע לעורר את הערצת החיילים הפשוטים אך גם את איבת מפקדיו ועמיתיו, שראו בו איש בלתי אחראי, בלתי חברי ובלתי ממושמע. כמו שרון, גם רומל היה גנרל טקטי מעולה אך חסר הבנה אסטרטגית. כמו שרון, גם הוא אהב את הפרסום האישי ולא זז בלי כתבים וצלמים. ההיסטוריונים הצבאיים עדיין חלוקים עליו בדעתם." ~ על גנרל ארווין רומל ועל אריאל שרון, במאמרו "סודותיו של 'שועל המדבר'" בעיתון "הארץ"
  • "את מאמר המערכת של 'הארץ' בה' באייר תש"ח לא קראתי באותו היום. בכלל לא ראיתי אז עיתונים. הפלוגה שלי – פלוגה ב' של גדוד 54 של גבעתי, לימים פלוגת 'שועלי שמשון' – חנתה בקיבוץ חולדה, סמוך לחדר האוכל שאליו נאסר עלינו להיכנס. באותו יום שישי בוטל האיסור לכמה שעות, כדי שנשמע את נאומו של דוד בן גוריון, שעמד להכריז על הקמת המדינה. נמסר לנו שנצא בלילה לפעולה. היה עלינו לכבוש את הכפר אל־קובאב, בין רמלה ללטרון. הפעולה אמורה הייתה להיות קשה. היינו עסוקים בהכנות, כמו ניקוי הנשק. ניגשתי בכל זאת לחדר האוכל. סיקרן אותי דבר אחד: מה יהיה שם המדינה החדשה? יהודה? מדינה עברית? מדינת ירושלים? כשהגיע בן גוריון למלים 'היא מדינת ישראל' יצאתי החוצה. ידעתי שהשאר יהיה בלה בלה בלה." ~ במאמרו "אפשר לחיות עם הסתירה" בעיתון "הארץ", 27 באפריל 2009
  • "באחד הערבים החשוכים הופיע ב'חווילה' שליד ג'אלדייה הקומפוזיטור מרדכי זעירא. התקבצנו מסביב לנר קטן והאזנו לצלילים הרכים הבוקעים מתוך המפוחית. אווירה מיוחדת במינה השתררה במקום – האפלה, הצלילים, דמויות החברים, הרעות הגדולה שעטפה את הכול. ופתאום החלו מילים להצטרף לחרוזים, והחרוזים לבתים. נולד שירם של 'שועלי שמשון'. רשמתי את המילים בעפרון על פיסת נייר לאור פנסיו של אחד הג'יפים שהדלקתי מפעם לפעם. כשסיימתי את השיר מסרתי את הפתק לידיו של זעירא. חווית המקום נחרתה גם בלבו. וכך נולדה לשיר המנגינה – מנגינה של טרטור הג'יפים, יללת השועלים וצלילי הלילה הגדול במרחב הדרום." ~ מתאר בספרו "בשדות פלשת 1948" כיצד חיבר את שיר פלוגתו, היא סיירת "שועלי שמשון" של גבעתי בתש"ח (מקור)

קישורים חיצוניים[עריכה]