אושרת קוטלר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אושרת קוטלר

אושרת קוטלר (נולדה ב־1965) היא עיתונאית וסופרת ישראלית.

סיפור שמתחיל בדמעות (2010)[עריכה]

  • "ואז באו הדמעות. בשידור חי. לעיני מיליון צופים בקירוב. לא שיש לי בעיה לבכות, ממש לא. במשפחה שלנו זה כמעט אינסטינקט להזדהות עד כדי דמעות כמעט עם כל דבר. גם לא בכיתי מכיוון שהבנתי שאף אחד לא יכול לשנות את מצבנו הלאומי; את זה עוד לא הבנתי אז. בכיתי כי משהו בתוכי החליט למרוד."
  • "לא הצלחתי להתרגל לשגרת המוות. כל יום של פיגוע היה יום של מלחמה פנימית קשה. היָגון נספג לתוכי, בלי שאוכל לסנן את הכאב, בלי שאצליח ליצור מעטפת מגן. ולעומתו החובה לשדר, לשמור על קור רוח, למסור מידע."

אהבה, תשוקה, זוגיות (2015)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – אהבה, תשוקה, זוגיות
  • "אנחנו הופכים את האדם האהוב עלינו לצפוי, למוכר ולבטוח כדי להגן על עצמנו, ובדיוק בגלל זה, מאבדים את התשוקה אליו."
  • "מי אני? לאן נעלמו האהבה, ההתרגשות, התשוקה? כדי למצוא את התשובה לשאלות האלה נעשה כל מיני דברים."
  • "החוכמה היא להכיר את מי שחי איתנו, לא את ההשלכה שלנו עליו. ואחרי שהתגברנו על המכשול הזה, להניח שלעולם לא נוכל להכירו במלואו. לתת לו להפתיע אותנו ובכך לאפשר את האוויר, ואת המסתורין, שהם חומר הבעירה של אש התשוקה."

אמרותיה[עריכה]

  • טלוויזיה צריך לתת לחומר המצולם לדבר ולצמצם את הדיבור שלך. הכתיבה מאפשרת לי להתנסח בחופשיות ובהרחבה, וכך לברר סוגיות שמטרידות אותי. כל ספר שכתבתי עזר לי להיפטר ממשהו. אני מוצאת בזה כוח תרפויטי." ~ (מקור)
  • "מה לעשות גברת רגב היקרה וליותר מעשרים אחוזים מהציבור שחי במדינה הזאת יום העצמאות שלנו הוא יום אבל. למה? כי משפחותיהם גורשו מבתיהם, לעיתים באלימות רבה ותוך כדי התעללות ולעיתים אף ביזה ורצח על ידי חיילי המדינה היהודית. אה, לא ידעת?" ~ על הנכבה ו"חוק הנאמנות בתרבות", 25 בפברואר 2016 (מקור)
  • "שולחים את הילדים לצבא, לשטחים, ומקבלים אותם חיות אדם. זו תוצאה של הכיבוש." ~ דבריה במהדורה חדשות לאחר העמדת חיילים מחטיבת כפיר לדין בעקבות הכאת פלסטינים, 16 בפברואר 2019 (מקור)
  • "יודע לשיר, יודע לערוך, יודע לביים ואין ספק שמדובר במתנחל שפוי. יש גם כאלה מתברר, אפילו ביצהר". ~ במהדורת החדשות על פעיל הימין עוזרי טובי
  • "שפינוזה הגיע למסקנה במאה ה־17 שכל ההוויה, המציאות, היא רשת של סיבות ותוצאות. מטריקס אינסופי שהוא האלוהים. אפקט הפרפר זה שפינוזה. וגם זן זה שפינוזה וגם האנליזה. חקירה אינסופית אחרי סיבות. רשת דטרמיניסטית. האלוהים או המציאות פועל מתוך כורח טבעו, אומר שפינוזה. האדם מכוח עצמו לא עושה שום דבר. אין חופש בחירה, אין חרות. גם הפסיכואנליזה אומרת שאתה לא בוחר, אלא בתת מודע שלך. בעצם אנחנו מסתובבים עיוורים ורק נדמה לנו שאנחנו חיים בסוג של שליטה, וזה בדיוק הדבר שמאמלל אותנו, כי נדמה לנו שאנחנו יכולים לבחור ולשנות את העולם."

על עצמה[עריכה]

  • "אני זוכרת שביום הראשון של המלחמה המראנו לניו יורק וראינו את הטילים המתעופפים בשמים מעל תל אביב." ~ על עבודתה כדיילת אוויר במהלך מלחמת המפרץ
  • "הלכתי לעשות קורס קרייני רדיו כי כולם אמרו לי במטוס שאני מכריזה יפה ברמקול. אמרתי ננסה להיות קריינית ואז התקשרתי לכל מיני מקומות וביקשתי לעבוד בהתנדבות. היחידים שהיו צריכים ידיים עובדות בחינם, היו מנהלת ההקמה של ערוץ 2. זה היה בית ספר למקצועות הטלוויזיה. התחלתי בארכיון ואז עברתי לבימוי כתבות, היתה תוכנית 'הערב במפרץ', עם אורלי יניב ואחר כך אהרון ברנע הגיש אותה ומנהלי מחלקת האקטואליה היו מיכה לימור ונסים משעל. זה היה ארגון קטן וכולם עשו הכל, אז למדתי אפילו עריכת וידיאו. אחר כך ערכתי את מהדורות הסי־אן־אן. ברוב חוצפתי הייתי מקצרת, מעיפה את הקריינים, ומשדרת את זה בלילה. מיכה לימור לימד אותי איך מנסחים טקסט חדשותי, 40 מלה ב־20 שניות. הייתי בשוק, אמרתי שזה לא ייתכן, הייתי אחרי האוניברסיטה ושם, כמה שאתה כותב יותר, אתה נחשב ליותר אינטליגנטי."