אחד העם

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"אינו מבחין בין אדם לאדם."

אחד העם הוא שמו הספרותי של אשר צבי גינצברג (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז - 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז), מראשי הוגיה של הציונות. עלה לארץ ישראל בשנת 1921.

אמרותיו[עריכה]

  • "הגאונים ומחשבותיהם הוא קניין כל העולם."
  • "האמת היותר פשוטה וברורה היא גם היותר קשה להתקבל אצל רוב בני האדם."
  • "פילוסוף גדול שלא בידיעתו היה אדם הראשון בזמן שביטא לראשונה את המילה אני."
  • "תשועת ישראל תבוא על ידי נביאים, לא על ידי דיפלומטים."
  • "הנביא אינו מבחין בין אדם לאדם, אלא בין צדיק ורשע."
  • "האדם הבינוני- כל תוכן חייו אינו אלא חיקוי של חיי אותו כלל שהוא חלק ממנו."
  • "כל זמן שיעריצו ויקדשו העמים את גבוריהם בגלל ההרג והאובדן שעשו בשונאיהם, לא תחדל המלחמה מהעולם."
  • "כל קיבוץ של בני אדם הוא בעל נפש אחת כללית השפלה בתכונותיה מן הנפשות הפרטיות של הנקבצים כשהם לעצמם."
  • "המושגים הישנים המכים שורש עמוק, אי אפשר לעקרם ביד, זאת יכולה לעשות רק רוח סערה גדולה, ואולם אחר שנעקר כל מה שהיה טעון עקירה, הנה באה עת לטעת - והנטיעה, לא בסערה דרכה."
  • דת והמוסר- שני עצי חיים נפרדים הם, אשר לכל אחד שורש מיוחד בטבע רוח האדם, ורק אחר שצמחו וגדלו, איש איש לבדו, נסתבכו יחד ונכנסו זה בגבול זה."
  • "האיש אשר לב לו להתמכר לאיזה אידיאל רוחני, הוא דורש מן האידיאל שלו, שיהיה מוכשר לחדור אל עמקי ליבו ולהתקשר שם עם כל רגשותיו ונטיותיו, באופן שירגיש האדם את מציאותו בכל עת, בקביעות ולא באקראי, וימצא בו מורה דרך בכל עניני החיים."
  • "אין דבר מסוכּן לגוי ולאדם כהודאה על חטאים שאין בו." ~ מתוך "חצי נחמה"
  • "האיכר האמיתי מרגיש בנפשו שאם יפרוש מן האדמה, הרי הוא כפורש מן החיים."
  • "אפשר לאמור בלי שום הפרזה כי יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם." ~ מאמר "שבת וציונות"
  • "טועים הם החושבים כי יש איזה הבדל עצמי המושרש בטבע העמים בתחילת דרכם, כאילו חוש מוסרי מיוחד ניתן לישראל בלבד."
  • "אדם בן חורין מודד את נפשו ומצבו לא במידתם של אחרים, אלא בזו של עצמו. האידיאל שלו הוא לא להגיע למדרגתם של האנשים הסובבים אותו, אלא לאותה המדרגה שכוחות נפשו מכשירים אותו להשיגה."

מזרח ומערב[עריכה]

  • "הרכבה אמתית ופנימית של מזרח ומערב נוכל להשיג רק על שדה היהדות."
  • "התרכבותה של הקולטורא הכללית בתוך עצם היהדות והיותה לעזר לנו בעולמנו מבפנים להתפתחות הכרתנו העצמית והבנת תעודתנו לעתיד."

עבדות בתוך חירות[עריכה]

  • "אני שלי ודעותי ורגשותי שלי, ואין כל סבּה אשר תכריחני להסתירן או להכחידן, לרמות את אחרים או את עצמי... וחירותי זאת הרוחנית – ילעג לי מי שירצה – לא אחליפנה ולא אמיר אותה בכל הזכויות שבעולם"

כהן ונביא[עריכה]

  • "ההרמוניה השׂוררת בחיי החברה, בהיותה תוצאת התנגשותם של כל הכוחות, מוכרחת איפוא להשתנות מעט או הרבה על ידי תוספת כוח חדש."
  • "הוא צופה תמיד רק במה שצריך להיות לפי ההכרה הפרטית שבלבו, לא במה שאפשר להיות לפי המצב הכללי מחוצה לו – הנביא הוא על כן כוח מקורי."

אמת מארץ ישראל[עריכה]

שולחן העבודה של אחד העם

מתוך המאמר אמת מארץ ישראל, תרנ"א 1891:[1]

  • "רגילים אנו להאמין בחו"ל, כי ארץ ישראל היא עתה כמעט כולה שוממה, מדבר לא זרוע, וכל הרוצה לקנות בה קרקעות יבוא ויקנה כחפץ לבו. אבל באמת אין הדבר כן. בכל הארץ קשה למצוא שדות-זרע אשר לא יזרעו".
  • "רגילים אנו להאמין בחו"ל, כי הערביים הם כולם פראי מדבר, עם הדומה לחמור, ואינם רואים ואינם מבינים את הנעשה מסביב להם. אבל שגיאה גדולה היא. הערבי, ככל בני שם, הוא בעל שכל חד ומלא ערמה. כל ערי סוריא וארץ ישראל מלאים סוחרים ערביים, היודעים גם הם לנצל את ההמון וללכת בעקבה עם כל אשר דבר לו עמהם, הכל כנהוג באירופא. רואים ומבינים הערביים, ובייחוד יושבי הערים, את מעשינו וחפצנו בארץ, אבל הם מחשים ועושים עצמם כלא יודעים, לפי שאינם רואים במעשינו עתה שום סכנה לעתידותיהם, והם משתדלים איפוא לנצל גם אותנו, להוציא תועלת מן האורחים החדשים בהיות לאל ידם, ועם זה שוחקים לנו בלבם, האיכרים שמחים בהיווסד בתוכם קולוניא עברית, לפי שמקבלים שכר טוב בעד עבודתם ומתעשרים והולכים משנה לשנה, כמו שהראה הנסיון; ובעלי האחוזות הגדולות שמחים לקראתנו גם הם, לפי שאנו משלמים להם בעד אדמת אבן וחול מחיר רב, אשר לא ראו לפנים גם בחלום. ואולם, אם תבוא עת אשר חיי בני עמנו בארץ ישראל יתפתחו כל כך, עד שידחקו מעט או הרבה רגלי עם הארץ, אז לא על נקלה יניח זה את מקומו".
  • "האמנם צדקו האומרים כי ארץ אבותינו אוכלת יושביה? האמנם רק לשווא יחרוש החורש ויזרע הזורע שם ומאומה לא ישא בעמלו? – חלילה! גם בארץ ישראל, כבכל הארצות, עובד אדמתו ישבע לחם, וגם בשנה זו, אף כי לא מבורכת היא, יראה הנוסע מצדי הדרכים שדות פוריות ועמקים עוטפים בר."
  • "מוכרחים אנו להיזהר לבלתי עורר עלינו חמת עם הארץ על ידי מעשים מגונים, עד כמה איפוא עלינו להיות זהירים בהנהגתנו עם עם נכרי שאנו באים לגור בתוכו מחדש, להתהלך איתו באהבה וכבוד, ואין צריך לאמר בצדק ובמשפט. ומה עושים אחינו בארץ ישראל? ההפך ממש! עבדים היו בארץ גלותם, ופתאום הם מוצאים עצמם בתוך חרות בלי גבול, חרות פרועה, שיכולה להימצא רק בארץ כטורקיא. השינוי הפתאומי הזה הוליד בלבם נטייה לדיספוטיסמוס, כאשר יקרה תמיד ל"עבד כי ימלוך", והנם מתהלכים עם הערביים באיבה ואכזריות, משיגים גבולם שלא בצדק, מכים אותם בחרפה בלי כל סיבה מספקת, ומתפארים עוד כי כן יעשו, ואיש אין אשר יעמוד בפרץ ויעצור בעד הנטייה הבזויה והמסוכנת הזאת."

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אחד העם

הערות שוליים[עריכה]