איל מגד

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
איל מגד, 2010

איל מגד (נולד ב־29 באוגוסט 1948) הוא סופר ומשורר ישראלי.

זוג (2008)[עריכה]

  • אהבה הזאת הייתה לידה מחדש. כן, נולדנו מחדש, שנינו, כשנפגשנו. כמו לידה, האהבה הזאת נקנתה בייסורים."
  • "אולי הטלטלות האלה, הזעזועים, הם אלה שלא מניחים לאהבה למות? באהבה כמו בטבע, רועדים מיופי ומאימה."
  • "בחוף הזה אני מגלה שאמנם הזמן כאן עמד מלכת, אבל לא אני. הגיל, הגיל הבנאלי, ניצח את התקווה."

איך לחיות (2010)[עריכה]

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – איך לחיות
  • זיכרון השתלט על הכול, אפילו על הגעגועים."
  • "התנאי היחיד להיגאל הוא לגאול. הדרך היחידה להיוושע היא להושיע."
  • "מותר להתבלבל בין אושר לבין סבל, ולא להאמין לא לזה ולא לזה."
  • "אי השקט מתחיל עם הסימנים הראשונים של היום, כשהחיים מתחילים להתמלא ואתה חש את מלוא תוקפּם."
  • "להרפות מיֶתר הרצונות ולהישאר עם האושר. להקשיב לסוד, לשאוף אותו לקִרבך באיטיות בלתי נראית."
  • "עיקר הצער שיש לאדם נובע מאי יכולתו להסתכל על התכלית, שכולה טוב. כשיש לו דעת, ומסתכל על התכלית, אינו מרגיש כלל את הייסורים."

סוף הגוף (2012)[עריכה]

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – סוף הגוף
  • "אין מהות בלתי נודעת יותר מהזולת."
  • "המחשבה הבלתי פוסקת היא מחסום ביני לבין החוויה."
  • "הרפתקה שאינה ממומשת היא תמצית החופש."
  • נוף המנחם בנצחיות שלו חודר מיד לתוכי ומרגיע את הנפש."
  • "הקשר איתה נתן לי ביטחון, ולכן הוא היה שווה הכול, אפילו את חוסר הקשר."
  • "כל אדם יכול לתרום לזולתו דבר או שניים, ואז להסתלק מהתמונה."
  • "המציאות החיצונית והחיים על סערותיהם מרגיעים אותה ולא להיפך."
  • "נשים נמשכות לגברים שהחיים והגורל מתאחדים אצלם, לגבר שמתמסר כל כולו לדבר שהוא נועד לו."

אמרותיו[עריכה]

  • "תוך כדי הכתיבה הרגשתי כאילו זה אני שם."
  • "הורות היא האפשרות היחידה, והאהבה אל הילד היא האור שזורח מתוך האפלה המתגברת עם השנים."
  • "ככל שאתה מתבגר, אתה לומד באמת שהכול בר חלוף. אתה רץ אחרי עוד פרס, עוד כיבוד ספרותי – ופתאום כל זה מאבד מחשיבותו. האמביציה מאבדת מהתוקף שלה."
  • "בחוויה האישית שלי אני אאוטסיידר, ואין שום מקום שהוא ממש שלי. אני לא ירושלמי בירושלים, לא תל אביבי בתל אביב ולא לונדוני בלונדון."
  • "היו שנים שחשבתי שאני מכיר אותו דרך הספרים שלו, ושזאת דרך התקשורת הכי אינטימית שהוא מכיר. ברבות הימים הבנתי שזה לא מספיק." ~ על אביו אהרן מגד