איל מגד
מראה
איל מגד (נולד ב־29 באוגוסט 1948) הוא סופר ומשורר ישראלי.
זוג (2008)
[עריכה]- "האהבה הזאת הייתה לידה מחדש. כן, נולדנו מחדש, שנינו, כשנפגשנו. כמו לידה, האהבה הזאת נקנתה בייסורים."
- "אולי הטלטלות האלה, הזעזועים, הם אלה שלא מניחים לאהבה למות? באהבה כמו בטבע, רועדים מיופי ומאימה."
- "בחוף הזה אני מגלה שאמנם הזמן כאן עמד מלכת, אבל לא אני. הגיל, הגיל הבנאלי, ניצח את התקווה."
איך לחיות (2010)
[עריכה]דף ציטוטים מורחב – איך לחיות |
- "הזיכרון השתלט על הכול, אפילו על הגעגועים."
- "התנאי היחיד להיגאל הוא לגאול. הדרך היחידה להיוושע היא להושיע."
- "מותר להתבלבל בין אושר לבין סבל, ולא להאמין לא לזה ולא לזה."
- "אי השקט מתחיל עם הסימנים הראשונים של היום, כשהחיים מתחילים להתמלא ואתה חש את מלוא תוקפּם."
- "להרפות מיֶתר הרצונות ולהישאר עם האושר. להקשיב לסוד, לשאוף אותו לקִרבך באיטיות בלתי נראית."
- "עיקר הצער שיש לאדם נובע מאי יכולתו להסתכל על התכלית, שכולה טוב. כשיש לו דעת, ומסתכל על התכלית, אינו מרגיש כלל את הייסורים."
סוף הגוף (2012)
[עריכה]דף ציטוטים מורחב – סוף הגוף |
- "אין מהות בלתי נודעת יותר מהזולת."
- "המחשבה הבלתי פוסקת היא מחסום ביני לבין החוויה."
- "הרפתקה שאינה ממומשת היא תמצית החופש."
- "הנוף המנחם בנצחיות שלו חודר מיד לתוכי ומרגיע את הנפש."
- "הקשר איתה נתן לי ביטחון, ולכן הוא היה שווה הכול, אפילו את חוסר הקשר."
- "כל אדם יכול לתרום לזולתו דבר או שניים, ואז להסתלק מהתמונה."
- "המציאות החיצונית והחיים על סערותיהם מרגיעים אותה ולא להיפך."
- "נשים נמשכות לגברים שהחיים והגורל מתאחדים אצלם, לגבר שמתמסר כל כולו לדבר שהוא נועד לו."
אמרותיו
[עריכה]- "תוך כדי הכתיבה הרגשתי כאילו זה אני שם."
- "הורות היא האפשרות היחידה, והאהבה אל הילד היא האור שזורח מתוך האפלה המתגברת עם השנים."
- "ככל שאתה מתבגר, אתה לומד באמת שהכול בר חלוף. אתה רץ אחרי עוד פרס, עוד כיבוד ספרותי – ופתאום כל זה מאבד מחשיבותו. האמביציה מאבדת מהתוקף שלה."
- "בחוויה האישית שלי אני אאוטסיידר, ואין שום מקום שהוא ממש שלי. אני לא ירושלמי בירושלים, לא תל אביבי בתל אביב ולא לונדוני בלונדון."
- "היו שנים שחשבתי שאני מכיר אותו דרך הספרים שלו, ושזאת דרך התקשורת הכי אינטימית שהוא מכיר. ברבות הימים הבנתי שזה לא מספיק." ~ על אביו אהרן מגד