סוף הגוף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר

סוף הגוף הוא ספר מאת איל מגד על אדם הבוחן את חייו לאחר מות חברו הטוב. הרומן יצא לאור ב־2012.


  • רגש זורם עם המילים באותו אופק."
  • "מאחורי המאמץ להיכנס לעובי הקורה ולהציל חיים לא מסתתר שותף אלא מתבונן מהצד."
  • "אצלי האושר נמדד בשעות, ברגעים. אבל הוא התעקש, שאם אתאמץ אמצא רצף מאושר קצת יותר ארוך מזה. ואכן, לאחר מחשבה אמרתי: 'אם חודש נחשב לתקופה, אז היה חודש כזה'."
  • "הרפתקה שאינה ממומשת היא תמצית החופש."
  • "הנוף המנחם בנצחיות שלו חודר מיד לתוכי ומרגיע את הנפש."
  • "כל חיינו מתחרות בתוכנו שתי מטרות: הנטייה לא להיות ואי הרצון למות."
  • "אין מטרה יותר ברורה מהבראה, וכשהיא מושגת ההקלה היא אושר גדול אבל רגעי."
  • "הקשר איתה נתן לי ביטחון, ולכן הוא היה שווה הכול, אפילו את חוסר הקשר."
  • "רק כשאתה מוצא אתה מגלה מה חיפשת."
  • "מפחד אפשר רק להפסיד. ללכת הלאה כדי להרוויח את החופש, או בעצם את החיים."
  • "המצב הטוב ביותר שבו הגוף יכול להימצא הוא, לדעתי, האיזון העדין שבין תשוקה לסיפוק."
  • "כל אדם יכול לתרום לזולתו דבר או שניים, ואז להסתלק מהתמונה."
  • "אנשים כנראה חייבים להתוודות. לשפוך את הלב לפני מישהו."
  • "כשהגוף מאכזב מגיע תורה של הנפש."
  • "הנפש היא היסוד שבכוחו להתגבר על הגוף."
  • "אני מרגיש שיש לי מה לייעץ לה, נראה שגיל העיצה עושה את שלו."
  • "המציאות החיצונית והחיים על סערותיהם מרגיעים אותה ולא להיפך."
  • "מי אני שאשפוט מה מנחם אדם לפני מותו."
  • "תמיד כדאי לשמור על מתח, לעולם לא להרפות."
  • "נאחזים בחיים בכל הכוח."
  • "לא הרצון הוא הכוח המניע העיקרי בחיים, אלא אי הרצון. אי הרצון למות."
  • "נשים נמשכות לגברים שהחיים והגורל מתאחדים אצלם, לגבר שמתמסר כל כולו לדבר שהוא נועד לו."
  • "אין מהות בלתי נודעת יותר מהזולת."
  • "המחשבה הבלתי פוסקת היא מחסום ביני לבין החוויה."
  • "אמשיך להצמיד את העט לנייר במקום את סכין המנתחים לבשר. כך וגם כך נפתחים לפנַי החיים."
  • "הצליח לשמור על האיזון העדין שבין התבטלות עצמית לבין נאמנות לעצמו."
  • "כאילו מותו הטמיע אותי בתוכו, או אותו בתוכי, וכל ההבדל בינינו הוא שהוא מת ואני חי, וכאילו זה לא ממש הבדל, והוא לפעמים חי לגמרי בתוכי ואני מת לגמרי בתוכו."
  • "אני לא רוצה לשמוע רק את הנשימות שלי, כמו בשממה של ים המלח, אלא גם את הציפורים, לפחות ציפור בודדה אחת במדבר מלבדי."
  • "הוא נפטר לא רק מהמעטה התם והישר, המתון והמאושר, אלא גם מהדריכוּת ומהזעם, מהארסיות, מהיותו, לעיתים, גם נוטר ונוקם, כמו כולנו."
  • "צריך להתחבר עם מהותו של אדם, לצלול לעומק נשמתו כדי להבין אותו לאשורו."
  • "להתכונן לקראת הבאות, לקראת התגברות שאיני יודע מה טיבה - אם להקהות את התחושות או להגיע לשוויון נפש, או שמא להתרגל לרתום את כוח הרצון למשימה."
  • "האדם מלא סתירות: דווקא כשהוא מגיע אל המנוחה והנחלה, למחוז חפצו משכבר הימים, ונראה שהוא שמח בחלקו, דווקא אז גובר עליו יצרו והוא שואף לאופק רחוק יותר."
  • "כול בוקר אני פוגש את היום החדש על דרך השלילה, כלומר מתעודד רק ממטלות ותלאות שהשארתי מאחורי ביום הקודם, ולשמחתי אפשר כבר למחוק אותן מהלוח; אבל אין שום דבר שאני יכול לצפות לו בכליון עיניים, לשׂושׂ עליו מראש, כמו שציפיתי בעבר להתרועעות עם בועז."
  • "בזכות העובדה שבמקום להיות עסוק יומם ולילה בחדר הניתוח עומד לרשותי פנאי אינסופי, גיליתי עד כמה קרובה הכתיבה למלאכה שאותה הייתי רגיל לעשות: לחבר איבר לאיבר, לעקור ולשתול, לברוא מחדש, לַחווֹת את התחושה האלוהית של להפיח רוח בבשר."

נאמר עליו[עריכה]

  • "רומן שמעניק משקל לחיים האינדיבידואליים על שאלותיהם הגדולות." ~ אריק גלסנר
  • "זהו קיצור תולדות האדם, על חייו ומותו, ומה שבין שני הקטבים ומעבר להם. אין כאן עלילה רגילה, אלא טקסט הגותי שצומח מתוך סיפור פרטי." ~ רבקה קרן