אלברטו מנגל

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלברטו מנגל

אלברטו מנגל (בספרדית: Alberto Manguel) (נולד ב־1948), הוא סופר ארגנטיני-קנדי יהודי. בילדותו חי מספר שנים בישראל.

אמרותיו[עריכה]

  • "אני לא יכול שלא לקרוא. בשבילי לקרוא זה צורך, כמו לנשום."
  • "אילו הייתי צריך למלא בשאלון את השורה 'מקצוע' הייתי כותב: 'קורא'. אני תמיד קורא כמה ספרים בבת אחת."

תולדות הקריאה (1996)[עריכה]

  • "אנו מה שאנו קוראים."
  • קריאה היא הערצתה של הכתיבה."
  • "ספר חייב להיות קרדום המנפץ את האוקיינוס הקפוא שבתוכנו... פרנץ קפקא כתב ב־1904 לידידו אוסקר פולאק."
  • "יותר מכל יצירה אנושית, ספר כמוהו כמגיפה ההורגת את העריצים."
  • "יש לנו צורך בספרים שישפיעו עלינו כמו צרה שממנה נסבול עד אין סוף, כמו מותו של מישהו שאותו אהבנו יותר מאשר את עצמנו, כאילו שהיינו מנודים ונידונים לחיות ביער הרחק מכל האנשים."
  • "להיות בעליהם של הספרים הללו היה חשוב לי כי התחלתי לקנא בעבר."
  • "אין בנמצא שמחה גדולה ומושלמת יותר מאשר להגיע לדפיו האחרונים של ספר, ולהניח אותו במטרה שלא לקרוא את סופו עד יום המחרת, ולהירדם בהרגשה כי הזמן עומד מלכת."
  • "כל ספר הוא תולדה של ספרים רבים אחרים שאין אנו רואים לעולם את כריכותיהם, ואין אנו יודעים את שמות מחבריהם, אבל שאת הדיהם שומע מי שנוטל את הספר לידיו."

ספרייתו של רובינזון קרוזו (2000)[עריכה]

  • "לצטט משמעו ללוות את השיחה בדברים שבעבר במטרה למקם אותם מחדש בהווה."
  • "לצטט משמעו להרהר במה שנאמר בעבר."