אלבר כהן
אלבר כהן (ביוונית: Αβραάμ Αλβέρτος Κοέν, בצרפתית: Albert Cohen, 1895 – 1981) הוא סופר יהודי יליד יוון, שחי בז'נבה וכתב בצרפתית.
מתוך ספריו
[עריכה]- "האיש הגאה לבדו מאמין שהוא יחיה לנצח." ~ סולל (1930)
- "משתוקקים להבריק בפני הבוס השותק, דישנו האדונים הללו עצמותיהם." ~ הנאוה לאדון (1968)
- "מונים בלשון המשונה של המזכירות את 'המצבים שיש לחקור', ... 'הקשיים שלמעשה אינם קיימים', 'הדברים המעודדים שנשמעו לאחרונה במועצה' וכן הלאה, הכול משועטנז בהצעות מבולבלות וסותרות." ~ הנאוה לאדון (1968)
הספר אשר לאמי (1954)
[עריכה] |
דף ציטוטים מורחב – הספר אשר לאמי |
- "איתה בלבד לא הייתי לבדי; עכשיו אני לבדי עם כולם."
- "הו, שופט בעל גזר דין החוזר על עצמו תמיד... גזר דין אחד ויחיד, גזר דין מוות תמיד."
- "כל האנשים בודדים לנפשם ואיש לא אכפת לאיש וכאבינו הם אי בודד. אך אין זו סיבה שלא למצוא הערב נחמה ברחשיו הגוועים של הרחוב, שלא למצוא במילים נחמה הערב."
- "כמה מוזר הוא, האושר הזעיר הזה. אושר עגמומי ומקרטע, אך מתוק כמו חטא או כמו משקה חשאי – אכן, כמה אושר יש, למרות הכול, בעובדה שאני כותב עכשיו, בודד בממלכתי ורחוק מכל המנוולים."
- "מהודר הנך עטי העשוי זהב. לך נא על דפי הנייר, לך באקראי, כל עוד נשארו בי נעוריי."
- "ספר על אמך ועל מנהגיה השלווים. שרוק בשקט כדי להאמין שהכול לא כל כך רע."
- "אל תשכח לחייך. חייך כדי להונות את ייאושך, חייך כדי להישאר בחיים, חייך לראי וחייך לאנשים, ואפילו לדף הלבן הזה."
- "והיא הוסיפה לשבת שם, כולה אומרת אהבה משפחתית, ובדמיונה מנתה כבר באוזניהם את כל מה שבישלה ורחצה וסידרה."
- "מהר מהר, צריך לפתוח את הדלת לשני היקירים. כאלה היו תעצומות תשוקתה של אמי הקדושה. לא בדיוק סרט הוליוודי, כפי שאתם רואים. מחמאות מבעלה ומבנה, אושר לשניהם – בזאת הסתכמו כל ציפיותיה מן החיים."
- "האהבה האמיתית, תקשיב לי טוב, זה עניין של הרגל. זה להזדקן ביחד."