אמנון שמוש

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
אמנון שמוש, משמאל, עם אברהם ב. יהושע, 2015

אמנון שמוש (1929–2022) הוא סופר ישראלי.


  • "את השפה העברית כבשתי בסערה; סערת רגשות עזה, כמעט אירוטית. הייתה זו אהבה ממבע ראשון." ~ 'כי מעבר באת ואל עבר תשוב'
  • "השורשים מפסידים כל כך הרבה, כשהם תקועים באדמה ואינם יכולים לרחף ולראות את נופו האדיר של העץ שהם חלק ממנו ואת היער הגדול שהעץ כולו הוא חלק ממנו." ~ 'תמונות מבית הספר העממי'
  • "על עצמי אני יכול להעיד: עיני נשארו אותן עיניים שהבאתי אתי ממזרח שמש, מחלבּ היא ארם־צובא; אלא שאין דבר בעולם שאני יכול לראות בבירור ולעומק מבלי משקפי הישראלי ומבלי העדשות הנוספות של הקיבוץ שהרכבתי עלי מרצון ומאהבה... כל שבהקיץ אני רואה דרך שלושה זוגות של עדשות: זוג מזרחי, זוג ישראלי וזוג קיבוצי. על הכול – על החיים ועל המוות, על הטוב ועל הרע, על האדם והחברה, על העבר והעתיד – אני מסתכל דרך כולן." ~ 'אופטו־ביוגראפיה', בקובץ "קנה וקינמון"