אמנון שמוש
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/91/%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%90%D7%9C%D7%A6%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8.jpg/210px-%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%90%D7%9C%D7%A6%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8.jpg)
אמנון שמוש (1929–2022) הוא סופר ישראלי.
- "את השפה העברית כבשתי בסערה; סערת רגשות עזה, כמעט אירוטית. הייתה זו אהבה ממבע ראשון." ~ 'כי מעבר באת ואל עבר תשוב'
- "השורשים מפסידים כל כך הרבה, כשהם תקועים באדמה ואינם יכולים לרחף ולראות את נופו האדיר של העץ שהם חלק ממנו ואת היער הגדול שהעץ כולו הוא חלק ממנו." ~ 'תמונות מבית הספר העממי'
- "על עצמי אני יכול להעיד: עיני נשארו אותן עיניים שהבאתי אתי ממזרח שמש, מחלבּ היא ארם־צובא; אלא שאין דבר בעולם שאני יכול לראות בבירור ולעומק מבלי משקפי הישראלי ומבלי העדשות הנוספות של הקיבוץ שהרכבתי עלי מרצון ומאהבה... כל שבהקיץ אני רואה דרך שלושה זוגות של עדשות: זוג מזרחי, זוג ישראלי וזוג קיבוצי. על הכול – על החיים ועל המוות, על הטוב ועל הרע, על האדם והחברה, על העבר והעתיד – אני מסתכל דרך כולן." ~ 'אופטו־ביוגראפיה', בקובץ "קנה וקינמון"