אני ליאונה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר

אני ליאונה הוא רומן מאת גַּיִל הַרְאֶבֶן על מסעות חייה של אישה ישראלית. הספר יצא לאור ב־2014.


  • "היום רק התחיל והוא הפתיע אותי בציפור מלכותית."
  • מילים שחיברתי רוממו את רוחי."
  • "מים צוננים בעבעו בעליצות אל תוך הספל."
  • "מתעלמת מהדמויות שעשו את דרכן בכיוון הנגדי."
  • "נוצרת בליבי את כל הרגעים המאושרים."
  • "נפלא מאד שחבר מתבונן בי. חייכתי אליו."
  • "כל זה היה מעניין מאד, ואת השעות שעד לפנות ערב בילינו בשיחה ערנית."
  • "ירח אחד האיר על הכול ואני הייתי בטבורו של עולם."
  • "גילם חיזק בי את הרושם שהם מהמלומדים ולא מהלומדים."
  • "גם בימים שאינה מונעת מעצמה שום גינוי עצמי יש בה חיות, ואת צליל חיותה אני שמחה לשמוע."
  • "זכיתי בנדיבות המוחשית של רוח שבאה מלמעלה – בעונג מגען של רוחות שונות זכיתי; והרוחות פייסו את גופי בצמיחתו, ועוררו אותי, ודיגדגו את בטני הרטובה, וליטפו את פני ואת ירכַי."
  • "מוחי רעב תמיד לסימני הדפוס המסודרים שעל הדף: מילים שמסתדרות למשפטים, משפטים שמתחברים לעלילה מסודרת, התחלה, אמצע, סוף. את הכול אפשר לחזור ולקרוא, וגם כשספר אובד – הסיפור נשאר."

נאמר עליו[עריכה]

  • "המילה הכתובה משפיעה על חייה של ליאונה... הגיבורות והגיבורים בספרים שהיא קוראת מהדהדים אליה את קורותיהם במקביל לקורותיה־היא." ~ עדנה שמש