גיל הראבן

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"רוב עלילות ספריי מתרחשות בירושלים."

גיל הראבן (נולדה ב־1959) היא סופרת ישראלית.

מתוך כתביה[עריכה]

  • "בפרספקטיבה רצינית הכול בעצם מצחיק. בני אדם זה דבר מצחיק."
  • חיים – מה כבר אפשר להגיד עליהם? אדם חי, את חיה, ובדרך כל מיני: גם שטויות."
  • "בושה בעצמי שמבקשת להיפטר מתשוקות מפחידות ומכעסים, ואיכשהו יודעת גם שההתאווּת הזאת למלאכיות סוכרית גודעת חלקים מעצמיותי, ויכולה להפוך גם אותי לנכה ולאילמת."
  • "הייתי צעירה וזעמתי, הרבה זעמתי, עד שלימים הפסקתי לזעום. גן עדן אין בו זעם, ואם קורה ועולה איזושהי התכעסות, היא נעלמת מהר."
  • "אלף פעם ביום אדם יוצא, הולך ממך, או שאת יוצאת ועוזבת. ומה, זה נראה לך טרגדיה? תחשבי: בעלך, הילדים, חברים שלך, כל מי שאת אוהבת – איפה הם? נו, איפה? את רואה אותם כאן? לא. הם בראש שלך. בראש ובלב."

מדבריה[עריכה]

  • "כל ספר שנפלא בעיני, קראתי יותר מפעם."
  • "הקשר בין שפה לרגש והיכולת לדייק עוזרים קודם כול לנו להיות בהירות לעצמנו."
  • "הפנטזיה משנה כללים ופרופורציות ואגב כך יכולה לגלות לנו דברים שלא עלו בדעתנו."
  • "לכל אחת יש אידאל אחר של אהבה: הנשגב והבודד מול היומיומי והאינטימי. שניהם לגיטימיים בעיניי."
  • "לתפיסתי, דווקא עבודה בתוך כללים ומגבלות היא הזדמנות לחוות חופש. זוהי הזמנה האומרת: בואי נראה כמה הרבה אפשר לעשות בתוך המסגרת. אפשר הרי אינספור דברים."
  • "אני פטריוטית ירושלמית, וטבעי לי למקם עלילה בעירי. רוב עלילות ספריי מתרחשות בירושלים."
  • "תרגום זה הסוג האינטימי ביותר של מגע עם טקסט. אתה נכנס מתחת לעורן של המילים. זאת חוויה אדירה. ותרגום שירה הוא דבר נפלא."
  • "הספרות יכולה לנבוע מהחיים בכל מיני צורות. לכל אדם יש פנטזיות של נקמה, אבל לי כסופרת יש את הפריווילגיה לממש אותן בכתיבה."
  • "החיים האמיתיים נורא קצרים, ואין טייק שני. ספרות היא הדרך לחיות מסלולי חיים רבים. בלעדיה, החיים היו קצרים ודלים בצורה מזעזעת."

נאמר עליה[עריכה]

  • "יכולת לכתוב סיפור קולח וקריא, כזה שאין רצון להניח בצד, תוך בניית עולם שלם של דמויות, נתונים ושאלות פילוסופיות מעמיקות המתעוררות אגב קריאה ונשארות הרבה אחריה." ~ שירה דונביץ'

קישורים חיצוניים[עריכה]