אנקריאון על קוטב העצבון

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אנקריאון על קוטב העצבון הוא ספר שירים מאת אורי צבי גרינברג שיצא לאור ב-1928.


  • "אין טינה בלב כי כולנו מנוצחים."
  • "יבורך המרחם המעלה חרוזים מצחיקים בדיבור."
  • "הַשָּׁעָה עֲיֵפָה מְאוֹד כְּמוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁנָה."
  • "כַּיֶּלֶד אֲסוּפִי, בְּכֻתָּנְתִּי הַלְּבָנָה בִלְבַד, אֲנִי יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב."
  • "אם אתה הנך בודד בעולמך, אלוהינו, אנו יצוריך, הננו חלקי בדידותך."
  • "לפעמים אין ביטוי במילים וצריך האדם לזעוק."
  • "המילים הנאמרות בלילה אינן כמילים ביום כי עובר על גדותיו הלב."
  • "הנשאר בכתב – זו השארת הנפש. ושבח אני: חי הניזון ברפש תחת השמש, מאשר בספר."
  • "בוחר אני עונג פשוט ולבן בשימת כותנת לבנה על בשרי, שטבל במים ויצא כה טרי – מאשר היות חלק קוסמי בעפר."
  • "אסימון לכם בעד כל אמרי שפר! ויודע אני כי כל סוד העצבת והעיקש הזה בכל קורות חיינו – בתכלית המוות."
  • "הַצְמֵאִים מְאֹד בְּנַפְשׁוֹתָם יִשְׁתּוּךָ בְּמִדְבְּרוֹת יָמִים, מָשָׁל לַכְּבָשִׂים מִנָּהָר, וּבְכֹחַ הַשְּׁתִיָּה הַזֹּאת יִגְבְּרוּ לֶכֶת בָּעוֹלָם."
  • "גבר יודע את אשתו בלילות והרה האישה לגבר. ותשעה ירחים נושאת היא פרי אונים מסוגר בחמימות, וקבר מחכה בחוץ כבר בקברות העולם ויחכה עד שבעים ושמונים."

נאמר עליו[עריכה]

  • "בשיאו של האפוס של האני מפרסם המשורר ב־1928 את מה שנחזה כיצירתו הלירית השלמה ביותר 'אנקריאון על קוטב העצבון'. מחזור שירים שעוסק כל־כולו בסוגיית המוות ובאי היכולת להשלים/לחיות עם תודעת הקץ. אך למעשה נושאו הסמוי – זה שאין לבטא את אותיות שמו במפורש – הוא החיים, התשוקה האדירה והלא מתפשרת להיאחז בהם בכל תנאי." ~ אריק איזנברג