ארתור רופין

ארתור רופין, 1908

ארתור רוּפִּין (1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה סוציולוג, ראש מחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית ביישוב ויושב ראש הסוכנות היהודית.

היהודים בזמן הזה (1904)

• "בשורה הראשונה עומד ההמון היהודי הגדול, שההשכלה – למצער עד הזמן היותר אחרון – עדיין לא נגעה בו, ולפיכך כמעט שנשאר על אותה מדרגת התרבות, שהיהודים נמצאו בה, כפי המתואר לעיל, עד המחצית השנייה של המאה הי"ח. לסוג זה שייכים אוכלוסי היהודים המרובים ברוסיה וגליציה, היהודים ילידי מרוקו, אסיה ותורכיה האירופית."
• "האדם, לשם סיפוק צרכיו, מוכרח הוא לבוא במגע־ומשא עם בני־מינו, והקשר הזה בורא בין בני האדם יחוסים מסוגים שונים. קודם כל יבואו היחוסים הכלכליים. היחוסים האלה הנם החשובים ומרובי־ההסתעפות ביותר, מפני שבהם מוכרח כל אדם להשתמש, בכדי למלא את צרכי־חייו על דרך החליפין של טובות־הנאה שונות."

הסוציולוגיה של היהודים (1934)

• "זמן קצר אחרי חורבן המרכז המדיני בארץ ישראל ואולי גם קודם לכן הלכו יהודים מבבל דרך אסיה הקטנה אל ערי החוף של הים השחור, ולאט לאט חדרו משם לתוך רוסיה הפנימית."
• "התנאים החברותיים נתונים לתמורה מהירה ותכופה והם עוברים במשך התקופות ההיסטוריות ממדינה אחת לחברתה. בהשפעת התנאים האלה מתחלפות בדרך הברירה תכונותיהם הנפשיות של הקבוצים."
• "אנו קוראים לשלשת קבוצי־היהודים, לבבליים, ספרדיים ואשכנזיים בשם טפוסים מקוריים של היהודים. מבחינה גזעית כל אחד מהם מורכב משלשת היסודות הגזעיים, שמהם נבנו היהודים הקדמונים בארץ ישראל. נשתנה רק יחס היסודות הגזעיים שבתרכובת. גבי הטפוס הבבלי מרובה יותר שפע דם הגזע המזרחי (הבידואי), גבי הטפוס הספרדי – דם הגזע המערבי וגבי הטפוס האשכנזי – דם הגזע של קדמת־אסיה (האלפי)."

התיישבותנו החקלאית (1942)

• "מועמדי ההתיישבות בני חורין הם ליצור את חייהם בדמותו של מושב העובדים או בדמותה של הקבוצה. שתי הצורות האלו נתגבשו במשך פעולת ההתיישבות כצורות החברה הטיפוסיות לישובים החדשים."
• "כל המתיישבים הם חברים שווי־זכויות והם מקבלים מתוך המשק והקופה המשותפים כל מה שהם צריכים בשביל עצמם ובשביל משפחתם לפי רמת החיים שנקבעה, בכל זאת אין לזהות את הקבוצה עם הקולחוז או הסובחוז הסובייטים שפיקוח המדינה עליהם. הקבוצות הן משקים אבטונומיים, הקובעות את קו פעולתן לפי שיקול דעתן."

פרקי חיי (1968)

• "את משמעות החיים יש למצוא בעולם הזה. כל אדם ואדם חייב להקנות ערך לחייו."
• "הייתי רוצה להתמכר לאיזו תשוקה גדולה שהחיים לא זימנוה לי עד כה."
• "סך כל רגשי ההנאה יהא עדיף מסך כל הרגשות של אי הנאה. שתי דרכים מוליכות למטרה זו: שינוי ערכין במה שנוגע לטיבם של הנאה וצער, ושינוי התנאים המביאים לידע הנאה וצער."
• "יפי הנוף ויופים של בני אדם עושים עליי רושם עז יותר מאשר יצירות אמנות."
• "רוב בני האדם אינם מבקשים כיום בדת לא תודעה ולא אמת ולא השקפת עולם, אלא נחמה ועידוד במצוקות החיים."
• "נדמה לי לפעמים שחיי משופעים באקורדים סואנים שהם עשירי רשמים, אכן חיים של קצב מוחש שלא רבים זוכים להם."