בוריס פסטרנק
בוריס לאונידוביץ' פסטרנק (ברוסית: Борис Леонидович Пастернак; 10 בפברואר 1890 - 30 במאי 1960) היה משורר וסופר רוסי, זוכה פרס נובל בספרות.
מתוך שיריו
[עריכה]- "תמורה ייחלו לארץ, למטר, לאהבה – לכול."
- "כפתע תחברנה שורות הפייט."
- "הנר טפטף את דמעותיו על שפת הבגד."
- "תמיד יציק ויתאנה לה, ורק עמה הוא בידידות."
- "עת החרוז יכתיב הרגש, ישלח אז עבד לבמה."
- "עכשיו ריח סבך לא תשבע מלשאוף."
- "האדמה תהביל בסיר רותחין."
- "הדמעות ירטיבוני בן רגע, ארווה טרם אבך את בכיי לרווחה."
- "את ברהמס ינגנו לי – זכרתי החסד."
- "תמצית קולו אשר צורפת, תזעק היסטוריה בעדן."
- "הוא לא יגיס בה דעת, אלא עמה ינהג מידת חרות."
- "באותה בדידות שוב מתמלא הלב כולו והעולם."
- "כשיום אורו שופך, לקרוא בו שוב, מהתחלה, הכול."
- "אנחנו באותו אוויר, את כאן, נוכחותך כמו עיר."
מתוך הרומן "ד"ר ז'יוואגו"
[עריכה] |
דף ציטוטים מורחב – ד"ר ז'יוואגו |
- "אתה אדם מאושר! איזה נוף יש לך מכאן – העין לא תשבע מיופיו!"
- "בנסיבות של חוסר סדר נצחי בחיי היומיום כלל לא הופתע שאביו לא נמצא איתו."
- "הוא הרים את ראשו והקיף במבט שומם ממקומו המוגבהּ את מגרשי הסתיו הריקים ואת כיפות המנזר."
- "במשבי רוח עזים היטלטלו שיחי השיטה העירומים כאחוזי תזזית, ונשכבו על הדרך."
- "אהבה לזולת, הסוג העליון הזה של אנרגיית החיים, הממלאת את לבו של האדם והדורשת לפרוץ החוצה."
אמרותיו
[עריכה]- "רובנו נאלצים לחיות בתחושת כפילות מתמדת. הבריאות מושפעת מכך שאתם אומרים את ההיפך ממה שאתם מרגישים ומתרפסים בפני מי שאינכם אוהבים."
ראו גם
[עריכה]- ספר שיריו: אחותי החיים
