בספר הנחלים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"לראות בנחלים הצלולים."

בספר הנחלים היא מסכת שירים מאת אורי צבי גרינברג שיצאה לאור בשנים 1959 - 1960.


  • "בא ערב. אומר הנער: ברוך הבא."
  • "יעמיק לראות בנחלים הצלולים."
  • "תערוב לו לאדם חמימות משכבו."
  • "בליל גשם זה הוא חש חלב אם בשפתיו."
  • "אין חיבוק שאין בו משום רווח למרחק."
  • "נשארנו בחוץ לבדנו עם עצים, מים וכוכבים."
  • "דומיה אלא בשלהי קיץ לעת ערב, ברעד מים חרש."
  • "חליפות עיתים ססגוניות במחוזות האדם השונים."
  • "זהו שכר שתיקתו שהיא אבן החוכמה – הזהב בחשכה."
  • "באשר לא נשמע קול בוכים, לא היו, לא תהיינה שמחות."
  • "בין ראשית ואחרית סופר האדם ספירת הימים והלילות."
  • "השכל תופס את מה שתופס הדמיון... ואי האפשר נאלץ להיות אפשר."
  • "אין אדם מכיר מצפוני עצמו בשום ראי, אבל אדם במים מכיר מהותו."
  • "יקרים לנו הריחות, הטעמים, הקולות, הגוונים, המבטים, המגעים שהם באים וחולפים."
  • "בנים ובנות, חתנים וכלות וגם הם כגפנים בכרמו ואולם באמצע הלילה בשדה השלג שלו – גם הוא לבדו."
  • "כל שיודע בשרו צמרמורת ערגה וכמיהה, כל שזורחת דמעה בעינו עת לו ביחידות, כל שניגון בו הולך כמהלכו של נהר... מאנשי אלוהים הוא."