ג'יין אוסטן

גֵ'יין אוֹסטֵן (באנגלית: Jane Austen)‏ (16 בדצמבר 1775 - 18 ביולי 1817), היא סופרת בריטית.

תבונה ורגישות (1811)

"דע את תחושת האושר. אתה זקוק רק לסבלנות, או בשם מעניין יותר, קרא לזאת תקווה."
"ביישנות היא ביטוי של רגש נחיתות בצורה זו או אחרת. אם הייתי משכנעת את עצמי שמנהגיי הם קלילים ומלאי חן, לא הייתי ביישנית."
"היא הייתה רגישה ונבונה, אך כל דבר הסעיר אותה – צערה ושמחתה לא ידעו מתינות כלל. היא הייתה נדיבה, חביבה, מרתקת – הכול, פרט לשקוּלה."
"לא הזמן ולא הנסיבות קובעים את מידת הקרבה, אלא אופי הקשר בלבד. יש אנשים ששבע שנים לא יספיקו להיכרות ביניהם, ויש כאלה ששבעה ימים יהיו עבורם די והותר."
"הוא לא היה יפה תואר והיה צריך להכירו מקרוב כדי למצוא את מנהגיו כנעימים. הוא היה ביישן מדי כדי לעשות צדק עם עצמו, אבל כאשר התגבר על ביישנותו הטבעית, התנהגותו העידה על אופיו הלבבי והחם."

גאווה ודעה קדומה (1813)

"מר בנט היה מין תערובת משונה של תשובות קולעות, הומור עוקצני, מנהגים כבושים וקפריזות, עד כי לאחר ניסיון של עשרים ושלוש שנות נישואין, לא עמדה עדיין רעייתו על טבעו."
"היא היתה אישה, ששכלה דל, דעתה פחותה ומזגה הפכפך. בשעה שלבה לא היה טוב עליה, סברה שהיא עצבנית. כל מגמת חייה הייתה להשיא את בנותיה; ואילו נחמתה בחיים – לערוך ביקורים וללכת רכיל."
"אושר בחיי הנישואין הוא דבר מקרי לחלוטין."
"גאווה ויוהרה הן מילים בעלות משמעות שונה: גאווה מתייחסת לדעתנו על עצמנו; יוהרה - לזו של זולתנו עלינו."
"האם חוסר נימוס כללי אינו תמצית האהבה?"
"מהם גברים לעומת סלעים והרים?"
"אמת המקובלת על כולם היא שרווק בעל רכוש רב מן הסתם חש מחסור ברעיה."
אי־אפשר להעריך אדם כמושלם, אם איננו עולה בהרבה על המצוי. על אישה להיות בעלת ידע נרחב במוזיקה, שירה, רישום, ריקוד ושפות, כדי להיות ראויה לתואר הזה; מלבד זאת, צריך להיות בה משהו, בהתנהגותה ובדרך הליכתה, בצליל קולה ובהתבטאויותיה, או שתהיה ראויה רק למחצית התואר."

מנספילד פארק (1814)

"אינני מעריכה גבר המשחק ברגשותיה של אישה."
"אני סבורה כי הזיכרון הוא הנפלא שבתכונותינו הטבעיות."
"אם אין אנו מצליחים להיות מאושרים בדרך מסוימת, אנו מנסים דרך אחרת."
"אין ספק שלא רבים כל כך בעולם הגברים העשירים, כמו הנשים היפות הראויות להם."
"הכנסה גדולה היא המרשם הטוב ביותר לאושר."
"יתעכבו נא עטיהם של אחרים על ייסורים ועל אשמה. אני מרפה מנושאים גועליים כאלה מהר ככל האפשר, וקצרה רוחי להשיב את כל החפים מפשע אל חיקה של רווחה יחסית ולהיפטר מכל השאר."

אמה (1815)

"דומה שנתברכה במיטב מעלות החיים גם יחד; מלאו לה כמעט עשרים ואחת שנים, ובתקופת חיים זו דברים מעטים בלבד הטרידו את מנוחתה או הכעיסו אותה."
"ניחוש מוצלח לעולם אינו מושתת על מזל ותו לא. תמיד טמונה בו מידה מסוימת של כישרון."
"מחצית העולם איננה יכולה להבין את תענוגותיו של מחציתו השנייה."
"הייתה לה חבֵרה ובת לוויה שלכמותה זוכים רק מעטים: חכמה, משכילה, יעילה, עדינה, בקיאה בכל רזי התנהלות המשפחה, מתעניינת בכל דאגות בניה ובעיקר מתעניינת בה, באֵמה — בכל הנאה מהנאותיה, בכל רעיון שהעלתה."

מנזר נורת'אנגר (1818)

"כאשר נערה צעירה מיועדת להיות גיבורה, דבר לא יעצור בעדה."
"במיוחד אשה, אם אתרע מזלה לדעת משהו, חייבת להסתיר אותו כמיטב יכולתה."
"נראה שסגנון הכתיבה של נשים הוא ללא פגם, מלבד שלושה דברים: מגרעת כללית בנושא, התעלמות מוחלטת מסימוני פיסוק, ובורות נפוצה בדקדוק."
" 'איני קורא רומנים - לעיתים רחוקות אני מסתכל ברומנים - אל תחשוב שלעתים קרובות אני קורא רומנים - זה טוב אולי לרומן' , זוהי הזמרה בפי כולם."
"נראה שיש שאיפה כללית לבזות את מחבר הרומנים, זה שאין בו בביצועו כלום מלבד כישרון טבעי, שנינות וטעם טוב שיסנגרו עליו."
"אם לא תתן גיבורת רומן אחד את חסותה לגיבורת רומן אחר, ממי היא יכולה לצפות להגנה ולהערכה?"
"במקום בו מתאחדים הנעורים והביישנות יש צורך ביציבות בלתי רגילה של היגיון כדי לעמוד בפני המשיכה של המחמאה."
"רגשותיהן של גבירות רבות היו נפגעים אילו ידעו עד כמה מעט מושפע לב גבר ממה שהוא יקר או חדש בלבושן."
"להתחיל אושר מושלם בגילים של עשרים־ושש ושמונה־עשרה פירושו להצליח בהחלט."
"היתרונות של שטות טבעית אצל נערה יפה כבר נכתבו אצל סופרת אחרת. ורק אוסיף מתוך תחושת צדק כלפי הגברים, שאף על פי שלגבי החלק הגדול הקל ערך של בני מינם, אידיוטיות אצל האישה מהווה הגברה רבה של הקסם האישי, חלק ממנו הנו הגיוני מידי בעצמו, מכדי שיחפוץ במשהו אצל אשה יותר מאשר בורות."

הטיית לב (1818)

דף ציטוטים מורחב – הטיית לב (ספר)

"הוא היה נושא לשיחה ולציפייה כל אותה שנה; אבל הוא לא בא. בפרוס האביב שוב ראו אותו בעיר, שוב שמחו בו, ועודדו אותו, הזמינו אותו וציפו לו, וגם הפעם לא בא; ואחר כך התבשרו על נישואיו."
"למרות ההדר והשגשוג היו חייה ריקים וחדגוניים, לא היו בליבה רגשות שיפיחו עניין בשהות הממושכת, חסרת האירועים, בחוג כפרי מצומצם, והיא לא מילאה את זמנה לא בעיסוקים מועילים, ולא בכישרונות ובהישגים."
"כמעט שמונה שנים חלפו מאז נזנח הכול. כמה מגוחך לחדש את סערת הרגש שפרק זמן כזה גזר עליה מרחק וערפל!... אבוי! על אף כל מחשבותיה ההגיוניות, התברר לה שלגבי רגשות שלא פגו, שמונה שנים יכולות להיות דבר של מה בכך."

אמרותיה

"לשבת בצל ביום יפה ולהתבונן בדשא הוא הבילוי הנעים ביותר."
"נישואין נעדרי חיבה אינם עולים בחשיבותם על אנדרטה שנשכח יעודה."
"גברים ונשים בהחלט שווים במאווייהם - נשים רוצות את הצלחת בעליהן, וגם גברים מעוניינים בהצלחה זו."

נאמר עליה

"ברומנים של ג'יין אוסטין הנשים הן אלה שמתמודדות עם שאלות מוסריות." ~ פיי ולדון
"הכישרון הטוב ביותר שפגשתי אי פעם בתיאור המעורבות, הרגשות והדמויות של חיי היומיום." ~ וולטר סקוט

ראו גם

מדריך לנימוסים על פי ג'יין אוסטן

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ג'יין אוסטן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'יין אוסטן