"בכל קצווי תבל הייתי. דברים מופלאים ראיתי. את האדם הזה לא אשכח אף פעם." ~ 'אודיסיאה בצפון'
"בארץ אחת בצפון ,שכל חורף יורד בה שלג, פגשתי אדם רזה וארוך שיער. מבטו היה קודר בשעת זריחה, מהורהר בשעת שקיעה. עצוב בערב ומסתורי ביום." ~ 'אודיסיאה בצפון'
"אז שקע האיש במה שנראה לו כשינה המרגיעה ביותר שידע מעודו. הכלב ישב מולו וחיכה. היום הקצר הגיע לקצו בדמדומים ארוכים ואיטיים." ~ 'להדליק מדורה'
"מניסיונו של הכלב שום אדם אינו יושב כך בשלג, בלי להדליק מדורה. ככל שהדמדומים נמשכו, השתלטה עליו הכמיהה לאש. הוא השמיע המייה, הניע את כפות רגליו הקדמיות, ייבב בשקט, ואז שיטח את אוזניו בציפייה שהאיש יגער בו, אבל הוא המשיך לשתוק." ~ 'להדליק מדורה'
"חש רִגשַת אושר, התעלות. הוא עשה משהו, השיג משהו, כופף את איתני הטבע. פעם אחת צחק בקול מעוצם החיים לבדם, והניף אגרוף קפוץ כנגד הכפור. הוא היה אדוניו. מה שעשה, עשה חרף הכפור. לא היה בכוחו של הכפור לעצור אותו." ~ מתוך: 'להבעיר מדורה (פעמיים)'
"יהיה חייב ללמוד את מהותו של דבר לפני שיוכל לתת בו אמון."
"הוא לא תפס את המוות במודע, אבל כמו כל חיה בטבע, היה יצר המוות טמון בו."
"בדרכים מעורפלות זיהה את האדם כחיה שכבשה לה בלחימה עמדה של עליונות על כל החיות האחרות בטבע."
"הוא ויתר על חירותו בעבור שייכות לאל בשר ודם. אוכל ואש, הגנה וחברה היו כמה מהדברים שקיבל מהאל. בתמורה שמר על רכוש האל, הגן על גופו, עבד בשבילו וציית לו."
"אצל היצורים הפשוטים יותר, טוב ורע הם דברים המובנים בקלות. הטוב הוא כל מה שמביא נוחות וסיפוק והימנעות מכאב, ולכן הוא נחשק. הרע מייצג את כל הדברים הנושאים בחובם אי נוחות, איום וכאב, והוא שנוא בהתאם."
