דוד שיץ

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
דוד שיץ

דוד שיץ (1941 - 2017) הוא סופר ישראלי.

מתוך כתביו[עריכה]

  • "לבדי עמדתי שם מול הגדרות והשער."
  • "יניב האמון ההדדי פירות מתוקים לשני הצדדים."
  • "אני יודע שהרגע מתקרב. הגיע הזמן להחזיר את הציוד."
  • "נולד לו אדם במקום כלשהו, בזמן מן הזמנים. העניין הזה לא נתון בידיו."
  • "היפה מצוי בעננים הללו, השקופים למחצה, המכסים מפני כולם ומגלים רק לי."
  • "בגלל הצורך החריף להתמודד עם נקמה שאין לה סיכוי להתממש, נהפכתי בעל כורחי להיסטוריון המשפחה."

העשב והחול (1978)[עריכה]

  • "פרועת תלתלים ורועדת, צמודה למעילו הדהוי של הרכב, נכנסה הנערה שעתידה הייתה להיות סבתי בשקשוק אופניים אל מרכזה של העיר. הרוח החזקה קרעה את מודעות התיאטרון ופיזרה את הקרעים בשלוליות גשם."
  • "מאז אתמול היא מקשיבה לקולה הגבוה והנמרץ המתכתש עם נהמות אביה, מגדף אותה, מטיח בו בוז, ומשתכנעת שאכן חייבת הייתה להימלט."

עד עולם אחכה (1987)[עריכה]

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – עד עולם אחכה
  • "לתמוך בה קצת יותר. לקבלה כמו שהיא."
  • "געגועים למחוז הנעלם אליו ביקשה להגיע."
  • "מהלכים היו בעיר החשוכה ברחובות המוכרים להם."
  • "העיתונים הטריים של יום שישי היו מונחים בערימה לידה."

מדבריו[עריכה]

  • "הדמויות רודפות אותי. באות ומתייצבות לפניי. מושכות בשרוול: תכתוב אותי."
  • "החיים הם משהו כמו שש־בש. העסק הזה, החיים, הוא יותר גלגול קוביות ממה שאנשים חושבים. מצחיקים אותי אנשים שמנסים לבנות עולם לוגי ולהקיש מדבר לדבר."

נאמר עליו[עריכה]

  • "אבא היה איש עם המון תאווה לחיים. מלא סערה פנימית וגם אוהב בית." ~ דניאלה שיץ

קישורים חיצוניים[עריכה]