דייוויד קופרפילד

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
עטיפת הספר

דייוויד קופרפילד (באנגלית: David Copperfield) הוא רומן מאת צ'ארלס דיקנס שיצא לאור ב־1849.


  • "עַל דְּבַר מַזָּלִי אִם טוֹב אוֹ רַע, לֹא אַגִּיד עַתָּה מְאוּמָה. יָבוֹאוּ דִבְרֵי יְמֵי חַיַּי וְיָעִידוּ, אִם אֱמֶת אוֹ שֶׁקֶר הָיָה חֲזוֹן הַנָּשִׁים עָלָי."
  • "רִשְׁמֵי הַיַּלְדוּת הֵם חֲזָקִים שִׁבְעָתַיִם מֵאֲשֶׁר רִשְׁמֵי הַשַׁחֲרוּת."
  • "וּבְדִמְיוֹנִי רָאִיתִי אֶת עַצְמִי בִּדְמוּת הַגִּבּוֹרִים שֶׁל הַסִּפּוּרִים שֶׁנַּעֲשׂוּ חֲבִיבִים עָלַי בְּטוּב לִבָּם אוֹ בְּאֹמֶץ־רוּחָם."
  • "בֵּית־הָעַלְמִין הוּא לֹא רָחוֹק מִבֵּיתֵנוּ. אֵין בָּעוֹלָם דָּבָר יָרֹק כָּעֵשֶׂב הַיָּרֹק אֲשֶׁר שָׁם; אֵין בָּעוֹלָם צְלָלִים כְּצִלְלֵי הָאִילָנוֹת שָׁם; וְאֵין בָּעוֹלָם שֶׁקֶט כַּשֶׁקֶט אֲשֶׁר בֵּין מַצֵּבוֹת הָאֶבֶן."
  • "אֱלֹהִים הוּא עֵדִי, כִּי הָיִיתִי מְשַׁפֵּר דַּרְכִּי לְכָל יְמֵי חַיָי, וְאוּלַי הָיָה נִבְרָא לִי לֵב חָדָשׁ, אִלּוּ שָׁמַעְתִּי בְּשָׁעָה זוֹ דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל חִבָּה. דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל נִחוּמִים וְחֶמְלָה הָיָה לוֹקֵחַ אֶת לִבִּי הָרַךְ. דִּבּוּר אֶחָד הַמְעוֹרֵר תִּקְוָה כִּי יֵשׁ לִי בֵית מוֹלֶדֶת, הָיָה מְמַלֵּא אֶת נַפְשִׁי רִגְשׁוֹת תּוֹדָה וְכָבוֹד לְאוֹתוֹ הָאִישׁ."
  • "יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת לִבְּךָ בִּרְאוֹתִי, עַד כַּמָּה אַתָּה מֵבִין אֶת רוּחַ כָּל אָדָם, עַד כַּמָּה אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת נָפֶשׁ הַדַּיָּג הַתָּם, עַד כַּמָּה אַתָּה חוֹדֵר לְלֵב אִשָּׁה כְּאוֹמַנְתִּי. אֲנִי אוֹמֵר אֶל לִבִּי: אֵין רֶגֶשׁ שֶׁל שִׂמְחָה אוֹ שֶׁל צַעַר, אֲשֶׁר לֹא יִגַּע אֶל נַפְשְׁךָ, אֲשֶׁר לֹא תִּשְׁתַּתֵּף בּוֹ."
  • "רוּחִי הָרָעָה סָרָה מִמֶּנִִי. לֹא פָּחַדְתִּי מִפְּנֵי הָעֹנִי, אַף לֹא הִתְגַּעְגַּעְתִּי עַל בִּגְדֵי פְּאֵר. שִׁנּוּי גָּמוּר בָּא בְּמַהֲלָךְ מַחְשְׁבוֹתַי וְרִגְשׁוֹתָי. עַתָּה אֵין לִי אֶלָּא לָקַחַת אֶת הַקַּרְדֹּם בְּיָדִי וּלְפַנּוֹת לִי דֶרֶךְ בְּיַעַר הַמִּכְשׁוֹלִים, עַד הַגִּיעִי אֶל מַשָֹּא־נַפְשִׁי."
  • "שׁוֹקֵד אֲנִי עַל הָעֲבוֹדָה מִתּוֹךְ אַהֲבָה; כִּי נֶהְפַּכְתִּי וְהָיִיתִי לְאִישׁ מַעֲשֶׂה, הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלַד."

נאמר עליו[עריכה]

  • "נוהגן של הדמויות שפוגש קופרפילד במרוצת חייו לשוב לעלילה שוב ושוב, בהקשרים חדשים ובחלוף עשרות או מאות עמודים, הופך אותן לדיירים קבועים שאתה פוגש בחלל המשותף אותו אתם חולקים בביתכם – הוא־הוא הרומן." ~ אריק גלסנר