צ'ארלס דיקנס

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צ'ארלס דיקנס, 1842

צ'ארלס ג'ון הפם דיקנס (באנגלית: Charles John Huffam Dickens)‏ (7 בפברואר 1812 - 9 ביוני 1870), סופר, עיתונאי ושחקן תיאטרון בריטי בתקופה הוויקטוריאנית.

אמרותיו[עריכה]

  • "אף אדם אינו חסר תועלת בעולם, אם הוא עוזר במשהו לאדם אחר."
  • "תשעה אנשים מתוך עשרה אינם יודעים כיצד לנהל שיחה."
  • "לעולם אל לנו להתבייש בדמעותינו."
  • "אסונות קורים במשפחות הטובות ביותר."
  • "התגבר על תשוקותיך וכבשת את יצר האדם."
  • "גדל עץ תאנה ושב לצלו בזקנתך."
  • "הדברים היפים ביותר שבעולם אינם אלא אשליות."
  • " כאב הפרידה הוא קטן מהשמחה של המפגש המחודש."
  • לב האנושי יש מיתרים שמוטב לא לגרום להם לרעוד."
  • "אכבד את חג המולד בליבי ואנסה להתנהג על פיו כל השנה."
  • "האמון שאני רוחש לשולטים הוא מזערי וזה שאני רוחש לנשלטים הוא אינסופי."
  • "תקשורת חשמלית לעולם לא תהווה תחליף למי שמעודד מישהו אחר פנים אל פנים להיות כן ואמיץ."
  • "אני אומר בכל הרצינות כי אינני חושב שבכל העולם ישנם אנשים כה משעממים כמו בארצות הברית."
  • "הקושי לכתוב באנגלית מעייף אותי. אלוהיי! אילו יכולתי לכתוב בשפה יפה זו של צרפת."
  • "לעולם לא הייתי מגיע לאן שהגעתי אלמלא ההרגלים שלי לדייקנות, סדר ונחישות, בלי ההחלטיות להתרכז בנושא אחד בכל פעם."

מתוך ספריו[עריכה]

אוליבר טוויסט (1838)[עריכה]

  • "ישנם ספרים שכריכתם היא העיקר."
  • "אין חרטה עמוקה יותר מחרטה שאין בה תועלת."
  • "אל ילין איש על רוצחים החומקים מעונש, ואל ירמוז כי ההשגחה העליונה נרדמה. רגע אחד של פחד מוות שקול כנגד עשרים מיתות איומות."

שעונו של מאסטר האמפרי (1840 - 1841)[עריכה]

  • "להסתיר דבר כלשהו מאלה שאני מחבב איננו מטבעי. לעולם איני יכול לסגור את שפתיי בעוד שאני פותח את לבי."

בית ממכר עתיקות (רומן, 1841)[עריכה]

  • "אלמלא היו אנשים רעים לא היו פרקליטים טובים."
  • "באמצעות כנפי הידידות, נופף מעליך את אש העליצות ההולכת ודועכת, והעבר לי היין האדום."
  • "בין המון רב של אנשים מפוקפקים, איש אינו יכול להיחשב לעצמאי."

בארנבי ראדג' (רומן היסטורי, 1841)[עריכה]

  • "לעתים קרובות, המוח כמו הגוף נופל קורבן למצב חולני מרוב עודף נוחות."
  • "אנשים היודעים לשאת בסבל הם אלה שבעבורם כל אדם הוא אח."

הבית העגמומי (1852 - 1853)[עריכה]

  • "איש אינו מרוויח בבית דין אלא הפרקליט."

בין שתי ערים (1859)[עריכה]

  • "היה זה הטוב בזמנים, היה זה הרע בזמנים; היה זה עידן החוכמה, היה זה עידן הטיפשות; היה זה תור האמונה, היה זה תור הספקנות; היו אלה ימים של אור, היו אלה ימים אפלים; היה זה אביב התקווה, היה זה חורפו של ייאוש; הכול היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי."
  • "עובדה נפלאה שיש לחשוב עליה: כל אדם מהווה סוד עמוק ומסתורין לזולתו."
  • "כאשר אני נכנס לעיר גדולה בלילה, אני חושב שלכל אחד מבתים חשוכים וצפופים אלה יש את סודו."
  • "טובה המנוחה שאני הולך אליה מכל מנוחה שידעתי עד כה."

הנרדף (סיפור בלשי, 1859)[עריכה]

  • "הכנות הייתה משנה את פניה לגניבת הדעת בכל יום במשך השבוע, אילו ניתן היה להרוויח מכך משהו."

תקוות גדולות (רומן, 1860 - 1861)[עריכה]

  • "לעולם אל לנו להתבייש בדמעותינו."
  • "בחיינו, אנו מעמידים את חולשותינו ואת שפלותנו לרשותם של אלה שאנו בזים להם יותר מכל."
  • "ביזבזנו כסף רב ככל האפשר וקיבלנו תמורתו מעט ככל שמלאם לבם של סוחרי לונדון להציע לנו. היינו תמיד אומללים, פחות או יותר, וכמונו גם רוב מכרינו. בדיה מתוקה, שאמרה כי אנו נהנים מכל רגע, התהלכה בתוכנו בצדה של אמת מרה, שגרסה כי לעולם איננו נהנים. למיטב ידיעתי, לא היה מצבם של אחרים, מבחינה זו, טוב ממצבנו".
  • "כל חיינו אינם בעצם אלא שרשרת של פרידות." ~ מתוך המהדורה בהוצאת מזרחי, 1965, תרגום: ק. כצנלסון, עמוד 171.

ידידנו המשותף (רומן, 1864 - 1865)[עריכה]

  • "כסף וטובין מהווים ללא ספק את ההמלצות הטובות ביותר."

נאמר עליו[עריכה]

  • "הוא ידע לשלב את עומק הראייה עם נגישות לקהל הרחב, מורכבות עם קסם, דיוק בפרטים עם רוחב פנורמי, אמנות הסיפור עם ניתוח ביקורתי של החברה." ~ לאונה טוקר

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צ'ארלס דיקנס