דנה אמיר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"כְּאָחוֹת רַחְמָנִיָיה לִמְרַאֲשׁוֹת הַמִּלִּים."

דנה אמיר (נולדה ב־1966) היא פסיכולוגית ומשוררת ישראלית.

מתוך כתביה[עריכה]

  • "הכרה בנפרדות היא בעת ובעונה אחת הן המוטיבציה המרכזית לדיבור והן התנאי ליצירת שפה."
  • "בתוך מלאכת ההאזנה לנפש, כמו בהאזנה למוזיקה, על האוזן להיות כרויה אל היסוד המייחד, המבדיל."
  • "המשורר, או הממד הלירי של הנפש, הוא החופש לחלץ מתוך מגבלות קיומנו האקטואלי אותו אופק נפשי המכונן בו זמנית הן את המרחב והן את תנועת החיים בתוכו."
  • "השפה, שהמילים שלה הן חורי המסננת דרכם נשמט מה שאיננו ניתן לייצוג, היא הקירוב הגדול ביותר שלנו אל מה ששוכן מעבר לייצוג הזה ומעבר ליכולתנו לייצג."

מתוך שיריה[עריכה]

  • "כָּל טִיפַּת גֶּשֶׁם מֵכִילָה בְּתוֹכָה שָׁמַיִם."
  • "הַבּוּרוּת הַנִיצֶבֶת כְּאָחוֹת רַחְמָנִיָיה לִמְרַאֲשׁוֹת הַמִּלִּים."
  • "בְמַעֲבֶה בִּטְנִי אֲצוּרָה אֵשׁ שֶׁאֵין לָה מְכַבֶּה אֶלָא דִּמְעוֹתֶיךָ."
  • "מֵעולָם לא חָדַלְתָ להִוָלֵד לי. לַמֵד את עצמךָ להִשתמש בי, הִתחננתי, כְּדֵי שתוכל לישֹן."
  • "מָהִיר מִזִיכָּרוֹן, אִיטִי מִמַּיִם. מִבַּעַד לְדוֹק הַסְתָיו הַזֶּה אַתָּה שָׁב וְנוֹלָד מִתּוֹכִי."
  • "מונָה מַטבְּעות אל כף ידוׂ של הנהג, מִתְנַהלת אל מוׂשְבֵי השְפיוּת, צַיתָנית, בתוך חָלָל זעיר, שַברירי, מָלֵא עֵינַים."