דנטה אליגיירי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דנטה אליגיירי (באיטלקית: Dante Alighieri; 1 ביוני 1265 - 13 בספטמבר 1321), משורר ופילוסוף פלורנטיני. יצירתו הגדולה ביותר, "הקומדיה האלוהית" (La divina commedia) היא אחת מיצירות האמנות הגדולות של כל הזמנים והבסיס לשפה האיטלקית המודרנית.
מתוך "הקומדיה האלוהית"[עריכה]
- "באמצע מסע החיים התעוררתי ביער אפל ואיבדתי את דרך הישר." (השורות הראשונות ב"קומדיה האלוהית")
- "הבא בשערי- מן התקווה חדל נא."
- "כל אדם מחפש את הטוב שבו תוכל נפשו למצוא את שלוותה."
- "אין בנמצא צער גדול יותר מזה של זיכרונות האושר בימים לשעבר."
- "לא ניתן למחול למי שאיננו מתחרט."
- "הבה נניח לאלה שיש להם גרדת, להתגרד."
- "עלינו להישמר באופן מיוחד מן הדברים שיש בכוחם לגרום רעה לזולת."
- "בני אדם שאינם בטוחים בכוח שיפוטם, כמוהם כמי שמנסה להעריך את היבול בטרם בשלה החיטה."
- "קמצנות, קנאה וגאווה - שלושה ניצוצות הרי אסון שהציתו את הלבבות בלהבות."
- "לא נולדת כדי לחיות כפרא, אלא כדי ללכת בדרך טוהר המידות והידע."
- "אם העולם סוטה מדרכו יש לחפש את הסיבה בך עצמך."
- "זיק אחד מתחיל להבה גדולה."
- "כעת הניעה את תשוקתי ורצוני ... האהבה שמניעה את השמש ואת שאר הכוכבים." (השורות האחרונות ב"קומדיה האלוהית")
מיוחס[עריכה]
- "מהי חירות אלא לתרגם את הרצון לשפת המעשה."
- "הספק משביע את רצוני ממש כמו הידע."
- "היו בני־אדם ולא כבשים שניטלה בינתן, לבל תהיו ללעג היהודי הישוב בקרבכם."
- "המקומות האפלים ביותר בגיהינום ראויים לאלה השומרים על ניטרליות בעתות של משבר מוסרי."
 | מספר הציטוטים המופיעים בדף זה נמוך לעומת מספר הציטוטים בדפים אחרים. ראו איך אתם יכולים לעזור לוויקיציטוט להרחיב דף זה. |