הקומדיה האלוהית
מראה
הקומדיה האלוהית (באיטלקית: La Divina Commedia) היא פואמה שירית מאת דנטה אליגיירי שנכתבה בתחילת המאה ה־14.
- "באמצע מסע החיים התעוררתי ביער אפל ואיבדתי את דרך הישר." ~ השורות הראשונות ב"קומדיה האלוהית"
- "זיק אחד מתחיל להבה גדולה."
- "הבא בשערי – מן התקווה חדל נא."
- "כל אדם מחפש את הטוב שבו תוכל נפשו למצוא את שלוותה."
- "מַרְבֶּה דַעַת מַרְבֶּה לִשְׂנֹא כָל אִבּוּד־זְמַן לְתֹהוּ."
- "אַחַר הַיְדִיד אֲשֶׁר כְּמוֹרֶה־דֶּרֶךְ שָׂם אוֹר לִנְתִיבָתִי וּבִי תוֹחֶלֶת."
- "גּוּף מִסְתּוֹבֵב, וּבְעָצְמָתוֹ שׁוֹכֶנֶת מַהוּת כָּל הַדְּבָרִים הַמֻּקָּפִים בּוֹ."
- "רָם שִׂיא הָהָר, לֹא תַשִּׂיגֶנּוּ עַיִן."
- "עֵת כִּי תִנְעַם לְךָ הַדֶּרֶךְ, עַד כִּי הָעֲלִיָּה תֵקַל עָלֶיךָ כְּבַסִּירָה לָרֶדֶת עִם הַזֶּרֶם, – תֵּדַע כִּי עַד לְרֹאשׁ הַשְּׁבִיל הִגַּעְתָּ."
- "קוּם כְּמִגְדָּל מוּצָק שֶׁלֹּא יָזִיעַ, לָעַד רֹאשׁוֹ בִּפְנֵי סוּפָה וָסַּעַר!"
- "זֹאת נֶפֶשׁ עֲדִינָה, אֵיכָה נֶחְפָּזָה לְשֵׁמַע צְלִיל מָתוֹק, צְלִיל הַמּוֹלֶדֶת קַדֵּם אֶת בֶּן־עִירָהּ בְּחֶדְוַת־אשֶׁר!"
- "הַשִּׁיר, כֹּה רַב־יִרְאָה וְנֹפֶת־לַחַן עַד כִּי צְלִילָיו בִּי אֶת נַפְשִׁי הִשְׁכִּיחוּ; וּבְנֹעַם וְיִרְאָה גַּם עֲמִיתֶיהָ, אַחַר קוֹלָהּ, כָּל הַפִּזְמוֹן הִשְׁלִימוּ נוֹשְׂאִים עֵינָם אֶל רוּם גַּלְגִּלֵּי־שַׁחַק."
- "רַק בְּחָכְמָה וּבְרֹב בִּינָה פוֹתֵחַ, כִּי הוּא רַק הוּא מַתִּיר עֲבִי־הַקֶּשֶׁר."
- "שְׁמוֹ לִתְהִלָּה נוֹדַע בְּכָל טוֹסְקָנָה – עַתָּה אֵין קוֹל וְקֶשֶׁב לוֹ בִּסְיֵנָה, שֶׁבָּהּ שָׁלַט עַד שֹׁךְ חֲרוֹן פִירֶנְצֵי."
- "אין בנמצא צער גדול יותר מזה של זיכרונות האושר בימים לשעבר."
- "לא ניתן למחול למי שאיננו מתחרט."
- "הבה נניח לאלה שיש להם גרדת, להתגרד."
- "עלינו להישמר באופן מיוחד מן הדברים שיש בכוחם לגרום רעה לזולת."
- "בני אדם שאינם בטוחים בכוח שיפוטם, כמוהם כמי שמנסה להעריך את היבול בטרם בשלה החיטה."
- "קמצנות, קנאה וגאווה – שלושה ניצוצות הרי אסון שהציתו את הלבבות בלהבות."
- "לא נולדת כדי לחיות כפרא, אלא כדי ללכת בדרך טוהר המידות והידע."
- "אם העולם סוטה מדרכו יש לחפש את הסיבה בך עצמך."
- "האיש השוכב ישן לעולם לא ישיג תהילה, ותשוקתו וכל חייו חולפים על פניו כחלום, ועקבות זיכרונו מתפוגגים בזמן כעשן באוויר, או אדוות על נחל."
- "לא פעם העין הוסטה במהלכה
- של הקריאה, ומפנינו הצבע ניתק.
- אך אנו הכרענו ברגע מפנה אחד."
- "וְעוֹד עַל חוֹף הַיָּם הַהוּא עָמַדְנוּ, כְּמוֹ אָדָם הוֹגֶה לָבוֹר לוֹ דֶרֶךְ, גּוּפוֹ עוֹמֵד וּכְבָר נַפְשׁוֹ צוֹעֶדֶת."
- "כעת הניעה את תשוקתי ורצוני... האהבה שמניעה את השמש ואת שאר הכוכבים." ~ השורות האחרונות ב"קומדיה האלוהית"