הדבר היה ככה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"המילים 'הדבר היה ככה' היו הפתיחה הקבועה שלה לכל סיפור שסיפרה."

הדבר היה ככה הוא רומן מאת הסופר הישראלי מאיר שלו, שיצא לאור בשנת 2009. הספר הוא רומן אוטוביוגרפי של שלו, עליו ועל משפחתו. רומן זה שונה משאר ספריו של שלו בכך שהוא מתאר דמויות אמיתיות של משפחתו בעיקר מצד אמו – משפחת חקלאים מראשוני נהלל. חלק מהדמויות המופיעות בספר שימשו לו כהשראה לדמויות מספריו "רומן רוסי" ו"עשו".


  • "הדבר היה ככה: לפני כמה שנים, ביום קיץ חם, קמתי מתנומה נעימה של אחר־הצהריים, הכנתי לי כוס קפה, ובעודי לוגם הבחנתי שהכול מסתכלים בי במבט משונה ומתאפקים שלא לצחוק. כשגחנתי לנעול את סנדלי התגלתה לי הסיבה: ציפורני אצבעות רגלי, כל העשר, היו צבועות בלק אדום ומבהיק." ~ עמוד 7
  • "סבא אהרון קרא לו 'סליודקה' וסיפר עליו סיפור: בחנות שהייתה למשפחתו 'שמו', כך אמר, במקרוב שבאוקראינה, 'מכרנו מוצרים לגוף, מוצרים לנשמה ומוצרים שבאמצע', וכששאלתי אותו למה הוא מתכוון, הסביר: 'מוצרים לגוף היו גרזנים, מעדרים ומגפיים לאיכרים האוקראינים, ומוצרים לנשמה היו טליתות, תפילין וסידורי תפילה ליהודים.' ואז השתתק ונעץ בי מבט כדי שאשאל מהם מוצרים שבאמצע. 'סבא,' שאלתי, 'ומה זה מוצרים שבאמצע?' 'באמצע,' הוא גיחך, 'זה סליודקה, דג מלוח. הוא גם לגוף וגם לנשמה'." ~ עמוד 115
  • "המילים 'הדבר היה ככה' היו הפתיחה הקבועה שלה לכל סיפור שסיפרה. היא ביטאה אותן במבטא הרוסי החזק שלה, עם הריש שקצה הלשון מטרטר על החך. גם ילדיה – אמי, אחיה ואחותה – אמרו 'הדבר היה ככה' באותם מבטא וריש, כשהתחילו סיפור, ולא רק הם. עד היום אנחנו משתמשים בפתיחה הזאת ובמבטא הזה כדי לומר – זאת האמת. מה שאספר מיד הוא בדיוק מה שקרה." ~ עמוד 16
  • "הם לימדו אותי את כל עבודות המשק, ובהן חליבה, במכונה וביד, והגמעת עגלים רכים, וניקוי הרפת, וקציר והעמסה, וחליבת זרע של תרנגולי־הודו והזרעת התרנגולות, שתי מלאכות מאוסות שאחסוך מכם את תיאורן, ואיסוף הביצים שהטילו, וניקוין עם הדודות, והמלאכה הנכספת מכול – הנהיגה בטרקטור והפעלת המכונות והמכשירים החקלאיים שקשורים אליו, ומה שהופך בן איכרים סתם לאדם המעלה: רברס עם עגלה, ויותר מזה – רברס עם עגלה בעלת יצול." ~ עמוד 171
  • " 'מאמריקה. מלוס־אנג'לס שבקליפורניה שבארצות הברית.' נשימה עמוקה. כל־כך הרבה שמות חשובים, אסורים ומושכים במשפט אחד. ועוד נשימה עמוקה, לא רק הנשימה של הרגע ההוא, כשהופיעה המילה אמריקה בסיפוריה של אמי בפעם הראשונה, ולא רק במקום ההוא, בנהלל, שאמריקה ייצגה בו דברים כה שונים ומנוגדים, אלא גם הנשימה של כאן ועתה, שנים רבות אחר־כך, כשהדבר נזכר ונכתב. אמריקה של שם ושל אז, של ימי ילדותי בכפר, הייתה מחוז כיסופים וארץ אויב בעת ובעונה אחת. הטרקטורים החזקים ביותר והמקצרות הכי משובחות באו מאמריקה. מפתח הצינורות של 'רידג'יד' – 'המפתח הכי טוב בעולם, עם אחריות לכל החיים', התפעלו הדודים מנחם ויאיר – בא משם, וכמוהו גם ה'ג'יפ' הכל־יכול, שנוסע בכל מקום, והתת־מקלע האימתני 'טומיגאן', שהדודים איתמר ומיכה, שנלחמו במלחמת השחרור, סיפרו עליהם נסים ונפלאות. ויותר מכך, כובשי המערב היו חלוצים כמו הסבים והסבתות שלנו, אנשי העלייה השנייה. 'האחד במאי' – חג הפועלים – בא מאמריקה. רבים מהחיילים שניצחו את הנאצים היו אמריקאים. וגם לותר ברבנק, גדול האגרונומים, ממציא זן השזיפים 'סנטה רוזה' ואבי שיטת גידול תפוחי האדמה בזריעה ולא בשתילה, היה אמריקאי. הספר של ברבנק, 'יבול החיים', נפוץ אז מאוד בבתי ההתיישבות העובדת, וראה זה פלא – הוא חי באותה קליפורניה שהדוד ישעיהו היגר אליה במקום לעלות לארץ ישראל, עשה בה 'ביזנס' ושינה את שמו ל'סם'. ואכן, גם הקפיטליזם בא משם, והנהנתנות, והריקנות, והגנדור, והאיפור, והמותרות, והמוזיקה שדודי הצעיר יאיר שמע למורת רוחו של אביו. ובקיצור, איש לא הבין איך קרה שהארץ שתרמה לאנושות את הקומביין ואת התירס ואת שיטת הרתמה של שלוש נקודות לטרקטור – אחת באחורי גופו ושתיים בקצות הזרועות ההידראוליות – לוקה בדרך חיים כה פסולה ובחוסר ערכים כה גמור. אינני בטוח שאמריקה ידעה זאת, אבל חוץ מברית המועצות, ממזרח גרמניה, מסין ומקוריאה הצפונית, היה לה בימי ילדותי עוד אויב אחד. אויב לא גדול, לא חזק, יריב לא מסוכן במיוחד, למען האמת, אבל מר ערכי ונחוש: כמה מושבים וקיבוצים בארץ ישראל – תנועת ההתיישבות." ~ עמודים 29 - 32

קישורים חיצוניים[עריכה]