הוטל מלטה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
זמן מפתיע אותו בתעתועיו – כמה מהר הוא עובר, כמה לאט."

הוטל מלטה הוא רומן מאת עדנה שמש על יחסים בין־דוריים והשפעת העבר של זוג מבוגר על חייהם בהווה. הספר יצא לאור ב־2015.


  • "אפילוג לא תמיד צריך להיות בסוף."
  • "פרולוג לא תמיד צריך להיות בהתחלה."
  • "אלה היו שלושת הימים הכי מאושרים בחיי."
  • "מזלם ונסיבות חייהם לא הועידו אותם להיות אנשים שלמים."
  • תשוקה שלי אליה נענית באחרונה באדישות מדוקדקת או בהתחמקות דקה."
  • "הוא, שכבר שכן בתוכו גבר שפוף ומוכה במוראות מלחמה – הרגיש פתאום נמרץ וערני כפי שלא היה מעולם."
  • "מריבות חדשות, מוזרות ומיותרות, שתכליתן או סיבותיהן אינן ברורות לי, רק שהתדירות שלהן גדלה והולכת."
  • "כשהוא לבדו והוא עסוק במחשבותיו הישנות והחדשות, הזמן מפתיע אותו בתעתועיו – כמה מהר הוא עובר, כמה לאט."
  • "הצורך הזה, להתאפק, משעשע ומעציב אותו. בילדותו חונך לרסן את רגשותיו, לבטל את רצונו מפני רצונם של אחרים, להתאפק התאפקויות בזוּיות."
  • "דיתה הייתה גרושה ללא ילדים, בודדה ורעבה למגע כמוני, ובמהרה מצאתי עצמי במיטה הרחבה שלה. לא הייתה שום אהבה בסיפור, רק תאווֹת גוף בריאות, הדדיות ובהולות, שהושבעו במפגשים מזדמנים."