עדנה שמש

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"אני יְשֵנה ולבי ער."

עדנה שמש (נולדה ב־1953 ברומניה) היא סופרת ומבקרת ספרים ישראלית.

מתוך כתביה[עריכה]

  • "אני יְשֵנה ולבי ער."
  • "כל כך הרבה שנים חלפו ועדיין אני לא בטוחה שמדובר באהבה."
  • "כבר אז נמשך טאהר אל המרחקים הבלתי אפשריים, גופו דרוך ועיניו הנוקבות טובלות בנצנוץ כוכבים."
  • "היא היתה קמה אז מוקדם בבוקר בחריצות ובהתמדה שאת מקורן או את מניעיהן היא עדיין איננה מבינה לעומקם,"
  • "בן־רגע היה נובט בה אותו רוע לא־מוסבר שעוד תתחרט עליו, אלא שאף פעם לא נמצא בתוכה הכוח לגבור עליו בזמן, ואז הייתה צועקת לעברו צעקה חדה, עד שנחרד גם הוא וגופו היה מזדעזע ועיניו מתמלאות דמעות. לבה יצא אליו, אבל היא לא אמרה לו את מה שרצתה."
  • "דַּי הָיָה לִי אָז בַּטּוֹן הָעוֹלֶה מִשְּׂפַת נַפְשָׁהּ, מִנַּהֲמוֹת שְׁתִיקָתָהּ, מִסַּף הַצְּעָקָה. דָּא עָקָא, עָבְרוּ שָׁנִים. מִפְתַּח הַפֶּה שֶׁלִּי כְּבָר טוֹב לְהַרְבֵּה שָׂפוֹת, לְהַרְבֵּה דַּרְכּוֹנִים, לְהַרְבֵּה כִּוּוּנִים."

הוטל מלטה (2015)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – הוטל מלטה
  • "הצורך הזה, להתאפק, משעשע ומעציב אותו."
  • זמן מפתיע אותו בתעתועיו – כמה מהר הוא עובר, כמה לאט."
  • "דיתה הייתה גרושה ללא ילדים, בודדה ורעבה למגע כמוני."
  • "הרגיש פתאום נמרץ וערני כפי שלא היה מעולם."

אמרותיה[עריכה]

  • "מאז שהתחלתי לכתוב רומנים אני ממעטת, יחסית, לכתוב סיפורים קצרים. אין לי מושג למה. אולי התאהבתי בצלילת העומק שהסיפור הקצר, מעצם הגדרתו, אינו מאפשר."
  • "תפקידי כמבקרת אינו למנוע ממישהו לקרוא ספר מסוים או לעודד אותו לקרוא אותו, אלא להעמיק אל תוך הטקסט ולהעלות משם תובנות שיעשירו את קריאת הספר."
  • "שני המקומות הכי יצירתיים מבחינתי הם דווקא אלה שאי אפשר להחזיק בהם עט או מקלדת: במקלחת או בצעידה מהירה. דווקא בשני המקומות האלה הראש שלי נפתח והעלילה זורמת ועולים בי המון דברים."