הילה קלמן
מראה
הילה קלמן (נולדה ב־1966) היא מלכת היופי של ישראל לשנת 1985.
- "נולדתי וגדלתי בחולון. היה לי יופי נדיר כבר בגיל 12, ובגיל 14 התחלתי לדגמן. כשהייתי חיילת בחיל האוויר, קיבלתי שני זימונים בדואר: אחד לקורס קצינות והשני לתחרות מלכת היופי. חשבתי לעצמי: הרי לא תהיה לי קריירה צבאית, אז עדיף שאנסה את מזלי בתחרות. יום התחרות היה מתיש ביותר. כשהאירוע הגיע לרגעים המכריעים כבר לא ראיתי בעיניים. אחרי שנבחרו הסגניות נשארנו שתיים על הבמה, וכשהבנתי מה עומד לקרות נתקפתי סחרחורת. הרגשתי כמו נסיכה של דיסני. ראיתי את כל החברות שלי מהצבא, את ההורים שלי ועוד אלפי צופים, וכולם הריעו לי. דמעות הציפו את עיניי. ספיר קופמן עבירה לי את הכתר שלה, ואחרי הזכייה הוציאו אותי עם טנדר משטרתי היישר לצילומי שער ל'לאשה'. לא הבנתי מה קורה איתי."
- "כשהשופט החמישי פנה אליי, קמתי מהכיסא ואמרתי שאני לא רוצה. המתורגמנית ביקשה שאשב ואמרתי לה שדי, אני לא יכולה יותר, שיש לי קוצר נשימה. השופטים היו בשוק, נפלו להם העטים מהיד והם קמו, ניגשו לעברי והגישו לי כוס מים קרים. התחלתי להגיד להם בעברית ואנגלית שאני נורא מצטערת, שאני אשתתף בטקס, אעלה לבמה, ארקוד ואשיר, אבל אני לא רוצה להתחרות. הספיק לי להיות מלכת היופי של ישראל, לא רציתי להיות מלכת היופי של העולם. בשבריר של שנייה הכרתי בזה שאני לא מוכנה להתחייבות של שנה למיס יוניברס. זו הייתה הפעם היחידה בחיים שנשברתי, והאכזבה ממני הייתה מאוד גדולה. הכול השתבש בגלל זה, השיפוט השתנה. אמרו לי שכל הקהילה של מיאמי משקיעה באירוע הזה ושאנשים יפסידו עליי. הרגשתי את הלחץ, שמהמרים עליי כאילו הייתי סוס מרוץ." ~ על תחרות מיס תבל
- "אף אחד לא הצליח להזיז אותי מההחלטה להגיד 'לא' לעולם הזוהר, ואני ממש לא מצטערת. אצלי לא זה לא."