לדלג לתוכן

הכריש (ספר)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
עטיפת הספר

הכריש הוא רומן מאת מישקה בן-דוד שיצא לאור ב־2017.


  • "כשיצופו ויעלו בצמוד לדופן כלי השיט שימתין להם, יהיו לאנשים העלומים הממתינים עליו שעות ארוכות להעברת הטילים הגרעיניים אל הכריש. כשיסיימו, לפני עלות השחר, וכשתצלול ותיעלם, תהיה הכריש לצוללת האסטרטגית מספר אחת של מדינת ישראל."
  • "אנשי יחידת הנוחבה של החמאס, יחידת המנהרות, פרצו ממנה והסתערו אל בינות לווילות הקטנות והמטופחות. שלושים אנשי היחידה התפצלו לעשר חוליות שהסתערו כמעט בו בזמן אל הבתים שמשני עברי הרחוב. מטעני נפץ קטנים הוצמדו למנעולי הבתים, מכל כיוון נשמעו הפיצוצים ומיד אחריהם יריות."
  • "כך קרה הדבר שאלפי התושבים בקיבוצים ובמושבים שבעוטף עזה חששו ממנו יומם וליל במשך שנים, ויכול לשים לאל את שיחות השלום ולגרור את המזרח התיכון כולו למערבולת של אש."
  • "במה העסיקו אתכם שם כל הבוקר שאתה לא מבין? לא באשדודאת אשדוד תכף נאבד!"
  • "מה קורה שם, לעזאזל? טנקים מצריים מצפון לאשדוד – וחיל אוויר משותק – הרי זה אומר שאין מי שיעצור את דהירתם לתל אביב!"

נאמר עליו

[עריכה]
  • "הרעיון לספר נולד אחרי מבצע צוק איתן. במלחמת לבנון השנייה גיליתי שאנחנו לא מסוגלים לנצח את חזבאללה, וב־2014 שאנחנו לא מצליחים להביס את חמאס. אמרתי: מה יהיה אם נצטרך להילחם עם שניהם, כי לא תהיה מלחמה בעזה מבלי שחזבאללה יתערב. חלק מההסתכלות היא כאיש מודיעין, חלק שייך ללוגיקה. אם תהיה מלחמה עם שניהם, יהיה גם מרד בשטחים, ערביי ישראל לא יישבו בשקט. אז מה יצילנו? החלטתי ללכת לכיוון של צוללת נושאת טילים גרעיניים." ~ מישקה בן-דוד