המאהב

המאהב הוא רומן מאת אברהם ב. יהושע הכתוב מנקודות מבט של דמויות שונות. הספר יצא לאור ב־1977 ועובד גם לסרט קולנוע.

אדם[עריכה]

"היה לנו מאהב, ומאז המלחמה הוא איננו. פשוט נעלם."
בסך הכול, תכף ראיתי, אישה נוחה וותרנית. משתדלת מאד לא לריב איתי, מתייחסת אליי בכבוד, אפילו בקורטוב של חרדה."
"אני יוצא. המעבר מהחדר החשוך אל הדירה הלוהטת באור מלא. נטרפה דעתי, כאילו התאהבתי בה. מדוכא מתשוקה פתאומית. והרי כבר עשרות פעמים הסתובבה בבית ואף פעם לא שמתי לב אליה."
"לו היה מישהו נוגע בי בשקט, בחברות אמיתית, ברצון טוב, בהתעניינות."
"האם אפשר עדיין להתאהב בה, מישהו זר שהיה רואה אותה כמות שהיא, בבגדים האלה, בשמלה האפורה עם הרקמה הדהה, מישהו שהיה מתאהב גם בשבילי."

"ואני רוצה לומר לו, בוא הנה, אבל נשארת בכיתה שעכשיו היא ריקה לגמרי, באור של דמדומים משונים כאלו."
"ממש רעדתי. כבר שנים לא ראיתי אותו. הנה הוא נוסע על אופניים ליד הבית. רק לא לאבד אותו שוב. נצמדתי לחלום."
"אני צריכה להתרכז ולמצוא היכן הכאב בעונג הזה, כדי לא לאכזב אותו, שלא ירפה ממני, לומר לו משהו."

"אישה מהפכנית, אמר אבא בצחוק, וגם אני צחקתי, אפילו שלא ידעתי למה הוא מתכוון בדיוק."
"הם הלכו לחברים. כשהם בבית לא מרגישים בהם כמעט, אבל כשהם יוצאים מרגישים שאינם."
"שום סבל. טעיתי. חשבתי שיש קצת סבל במדינה הזאת, אבל טעיתי, כולם נורא מאושרים."

"והם היו מאוד נרגשים ומבולבלים ודואגים אבל גם מרוצים שאני נעשה מכונאי מומחה."
"כבר לא עובד, לא מתכופף, לא זז, אפילו עצות הפסיק לתת. כבר בטוח שאני מסוגל לעשות את הכול בלעדיו."

"ובשעה אחת לאחר חצות, כבר אני בלבוש חייל, נעול בנעליים כבדות, הייתי שוכב ומתנמנם תחת כיפת השמיים."
"ואני מגיע אל חוף זך, טהור, ודממה מסביב כאילו אני מחוץ לעולם, כאילו אין מדינה, אין מלחמה, אין כלום. רק רחש הגלים."

"מעבר לכל הפירושים והמשמעויות, הרומן 'המאהב' הוא ספר מרתק, הנקרא בנשימה עצורה. זהו ספר הגדוש הומור גרוטסקי והבחנה אנושית חריפה." ~ גרשון שקד