המאה היהודית

המאה היהודית (באנגלית: The Jewish Century) הוא ספר מאת יורי סלזקין המתאר את האופן בו אימץ העולם המודרני רבים מהמאפיינים שהיו מקושרים בעבר עם יהודים. הספר יצא לאור ב־2004 ותורגם לעברית.

"ליהודים לא היה, כמובן, מונופול על משפחתיות, אבל אין ספק שהצלחתם בתחום היזמות נובעת משילוב של סולידריות פנימית ושל זרות חיצונית."
"הפיכתם הכאובה של האירופים ליהודים התרחשה במקביל ליציאתם של היהודים מן הבידוד המשפטי, הטקסי והחברתי שלהם."
"העולם החדש המודרני היה אמיץ בדרך חדשה. הוא היה מבוסס על המרדף האינסופי אחר עושר והשכלה, שתי קריירות שהיו פתוחות לבעלי הכישרון, כפי שהיו בשטעטל או בגטו. מרבית בעלי הכישרון אימצו לעצמם מקצועות מרקוריאניים מסורתיים: יזמות, כמובן, אך גם רפואה, משפט, עיתונות ומדע."
"תחילה באירופה ואחר כך במקומות אחרים, נאלצו להיעשות יותר ויותר דומים ליהודים: עירוניים, ניידים, אורייניים, מהירי תפיסה, בעלי גמישות תעסוקתית ומוקפים בזרים."
"כמעט כל אלו שקישרו בין היהודים לבין המודרניות שפטו את היהודים על פי הניגודים המסורתיים בין האפולון למרקוריאני, בין הטבעי למלאכותי, בין המיושב לנוודי, בין הגוף לנפש."
"העידן המודרני היה יהודי, לא רק בגלל שכולם היו עתה זרים, אלא גם בגלל שזרים התארגנו – או התגודדו – בקבוצות המבוססות על מוצא ועל גורל משותפים."
"מה שהחל כהלאמה של האלוהי הסתיים כהאלהה של הלאומי. תחילה התברר שניתן לכתוב את התנ"ך בשפת המקום, ושאדם וחווה דיברו צרפתית, פלמית או שוודית בגן עדן."
"נוצרים יכלו לוותר על הצורך לאהוב את רעיהם כמותם, משום שסוף סוף גילו מי היו הם עצמם (צרפתים, פלמים, שוודים). הם היו כמו יהודים בכך שאהבו את עצמם כעניין שבאמונה ולא מצאו כל תועלת בנסים – הנס האמתי היחיד היה התמשכותו של הסיפור הלאומי, שכל אחד מבני האומה העיד עליו באמצעות פולחני הלאום ובמידה הולכת וגוברת, באמצעות קריאה."