הנאום האחרון של משה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"יותר אהבה לאל, פחות 'טקסים' לאל."

הנאום האחרון של משה הוא ספר מאת מיכה גודמן העוסק בדמותו של משה ובפרשנות ובמשמעות הרעיונית של ספר דברים במקרא.


  • "הפירוש הראשון לתורה הוא של מקבל התורה (משה), וזהו פירוש רדיקלי! (שמצוות קורבן חשובה פחות מאשר מצווה 'מוסרית')."
  • "יותר אהבה לאל, פחות 'טקסים' לאל; מהקורבנות – אל המילים; מבית המקדש אל בית המדרש."
  • "בזמן שהאדם מביא לכוהן את פירות הארץ – הוא מודיע לכוהן שהוא איננו אחד מהפירות האלה; הוא מ'חוץ־לארץ'."
  • " 'בארץ ישראל קם העם היהודי...' – דוד בן-גוריון השמיט מסיפורו את העובדה, שהאומה נוצרה ב'חוץ־לארץ'."
  • צדקה היא הפולחן החדש... שתי פעולות משלימות – ה'פיצול' שבין דת לבין כוח, וה'חיבור' שבין דת לבין מוסר."
  • "משה לא מאמין בעם שלו... (והנה עוד פרדוקס:) אהבת אלוהים לישראל, מבליטה את 'חוסר הייחוד' של עם ישראל."
  • "זהו הטקסט הנצחי של האומה [התנ"ך]. טקסט שעודו מעורר השראה אלימה בקרב מיעוט קיצוני – ושאחרים קוראים בסלידה. הפסוקים האלימים מכתימים בעבורם את התנ"ך כולו בכתם מוסרי."
  • "המונותאיזם לא שרד את המעבר מנס גלוי לנס סמוי."

נאמר עליו[עריכה]

  • "מצד אחד המחבר עורך כאן דיון ביקורתי־אקדמי, המסתמך בגלוי על ממצאיהם של חוקרי המקרא לדורותיהם. מצד אחר הוא מרחיב את גבולות הפרשנות המסורתית והאורתודוקסית, אך נזהר שלא לחרוג מהם. הדבר מתבטא במאמץ לפשר בין ספר דברים לבין כתובים אחרים בתורה." ~ אריאל סרי-לוי
  • "קריאה מחודשת של הפסוקים, הבנה טובה יותר של הכתוב על רקע הנורמות החברתיות בתקופה העתיקה, הקבלה בין רעיונות חדשניים לפסוקי התורה, אין רגע דל." ~ צוריאל הורוביץ

ראו גם[עריכה]