הפילוסופיה של היהדות (ספר)
הפילוסופיה של היהדות (בגרמנית: Die Philosophie des Judentums) הוא ספר מאת יצחק יוליוס גוטמן שיצא לאור ב־1933 ותורגם לעברית ב־1951.
- "פילוסופיה דתית היא במשמעוּת המיוחדת, שנקבעה על־ידי טיבן המיוחד של דתות־ההתגלות המונותיאיסטיות, אשר בעוז תביעתן על אמיתתן ובכוח עומק התוכן הרוחני שלהן הרי הן עומדות נוכח הפילוסופיה בבחינת מַעֲצָמָה מיוחדת לעַצְמָה."
- "בזמן שאצל עמוֹס אתה מרגיש בעיקר את רוממותו של הרצון האלוהי, המצווה את ציווּיו, ומכאן אתה תופס את הזיקה שבין אלוהים לאדם – הרי אצל הוֹשע, הראשון לבאים אחריו, כבר נתגלגל הרצון האלוהי ברצון־של־אהבה, המכוּון לזיקה־מאהבה שבין אלוהים ועמו. שעה שישעיהו דורש רוח נמוכה בפני הדר כבוד אלוהים ועושה אותה עיקר עמידתו של אדם בפני אלוהים, הרי בתהילים מפעמת הרגשת הקריבוּת שבין אלוהים ואדם."
- "דת־המקרא היסטורית היא ביסודה. היא רואה את ראשיתה במעשה־ההתגלות ההיסטורי, שבו נהיה ישראל לעם אלוהים. כל התגלות מאוחרה חוזרת ומרמזת תמיד על מאורע קדמון זה ומסמיכה עצמה אליו."
- "התלמוד אינו מנסה לעולם לתת לאמת שבאמונה של היהדות צורה מוצקה, והגבול שבין דברי־אמונה החלים־על־הכול ובין דעות והשקפות של יחידים, מעורב הוא בכל מקום."
- "אין התפקיד המוסרי דורש לפרוש מן העולם החושני, אלא לעבוד את אלוהים בו, ועבודה זו דורשת את כל הכוחות האנושיים כולם. הגוף והחושים כפופים לנפש, ועליהם לשמשה, אבל אין הם צרים ליעודה ואינם בחינת מעצָמה יריבה לה."