תלמוד

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה־3. השם "תלמוד" מקורו מזמן התנאים ומשמעו: לימוד, עיון ופירוש. התלמוד נכתב בעיקר כפרשנות לדברי התנאים – כותבי המשניות והברייתות. הגות זו התפתחה במקביל בבבל ובארץ ישראל, דבר שהוביל לכתיבתם של שני תלמודים: תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי.


  • "בעיות ההלכה, ובמיוחד מציאת פסק־הלכה, אינן מטרתו העיקרית של התלמוד. לא הפסק או השימוש המעשי בתורה הם נושאי העניין התלמודי, אלא הרצון לדעת את הדברים לאמיתם." ~ עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
  • "התלמוד מתחיל מהמשנה, מביאורה, מניתוחה ומפירושה, אבל בשום פנים אין הוא מסיים בה. הוא ממשיך הלאה ומפליג לניתוחים ועיונים רבים הקשורים אך מעט בטקסט מסוים של המשנה, אלא שיש בהם שייכות כללית לרעיון מרכזי שמתוכה." ~ עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)

לציטוטים ממסכתות התלמוד השונות, עיינו בדפי המסכתות:

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: תלמוד
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תלמוד בבלי